נתחיל ב"למה חגורה" – פרט שולי לכאורה, שיוביל אותנו לכל השאר. נפילת ממשלת ספרד ב-1 ליוני השנה, הונעה על ידי פרשת שוחד במפלגת השלטון. כינוי הקוד של אותה פרשה במשטרת ספרד היה "גורטל" שפירושו בשפה הגרמנית הוא חגורה. זאת כמחווה לכוכב השוחד הנוצץ, איש העסקים קוראה – חגורה בספרדית.

משטרת ספרד דוברת גרמנית? חושבת במילים גרמניות? חיפשתי שמות של אנשי עסקים גרמנים בפרשה, לא מצאתי. אבל מצאתי לא מעט התייחסויות לאירו ולמימון אירופי וגרמני. הכל התחיל בהצטרפותה של ספרד לאירו בשנת 1999. ההצטרפות למטבע האחיד, שגרמניה היא מנהיגתו, הצניחה את האינפלציה ואת הרבית בספרד בבת-אחת לערכי גוש האירו, הנמוכים.

בה בעת, היא הקלה על לווים ומלווים, שמאותו רגע לא היו צריכים לחשוש משינוי ערך החוב עקב תנודות שער החליפין. כך החלה בספרד גאות אשראי עצומה, לצד גאות במחירי הנכסים, והנדל"ן בראשם. שלטונות ספרד והאיחוד האירופי עמדו מהצד ולא בלמו את התהליך. בשנת 2007, היה היקף התחלות הבנייה בספרד גבוה מזה של גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה, במשותף.

הגאות בענף משכה אליו אנשי עסקים תאבי בצע, ופוליטיקאים חובבי הזדמנויות. לצד פרשיית החגורה, צצו עוד ארועים רבים. בפרשת החגורה נשלחו לבית הסוהר לאחרונה עשרים ותשעה בכירי מפלגת PP – מפלגת השלטון השמרנית-נוצרית-דמוקרטית. הם תיווכו בין אנשי עסקים, שקוראה הוא הבולט מביניהם לבין אנשי ממשל מרכזי, אזורי ומקומי. כספי השוחד ניתנו תמורת זכייה בעבודות ציבוריות, בעיקר תשתיות, אך גם ארגון ארועים. חלק מהכספים נותר אצל מקבליהם, וחלקם הועבר לקרן מפלגתית. נתח נכבד מכספי השוחד הופקד בבנקים שוויצריים.

בועת הנדל"ן בספרד פקעה ב-2008, עם המשבר הפיננסי העולמי. ב-2012, הועברו לספרד כספי חילוץ מבנקים אירופיים. שטף ההון הקל החמיר את המצב. שנה קודם לכן, ב-2011, החלו לחקור בפרשיות השחיתות השונות. וברשימה קצרה ויבשה, מה היה לנו כאן.  הצטרפות לאירו של מדינה די ענייה ולא הכי יציבה, התאמה חפוזה של משתניה הפיננסיים לסטנדרט גוש האירו. כתוצאה מכך, זרימת הון זר פנימה, מהומת בנייה לא-מפוקחת, וברית שחיתות בין אנשי עסקים לפוליטיקאים.

פרט לא זניח בסיפורנו הוא אפשרות הסוואתם הקלה של תשלומי שוחד במרחב האירו שנפתח. קל יותר לנתיני האירו להפקיד בבנקים שווייצריים. זאת, משום שההצטרפות למטבע האחיד מותנית בהנהגת חופש מוחלט בתנועות הכספים לחו"ל ומחו"ל. השימוש במטבע אחיד גם חוסך את המרת הכסף המקומי למטבע זר, ובחזרה. המרות גדולות כאלה נרשמות בבנקים בדרך כלל, ומרתיעות רמאים וקושרי קשר.

זה המקום לחזור לשאלה "למה אירו" שהצבתי כאן בשבוע שעבר. מה גרם למדינות לגמרי-לא-מוכנות לקפוץ לעגלה. מה גרם להן להזדרז, כשהיה ברור מלכתחילה שאי-מוכנותן תגרור אותן ואת האיחוד כולו למשבר. מה גרם למנהיגי האיחוד לאשר את הצטרפותן בטרם עת. התשובה בשתי שפות אירופיות נפוצות הלא-היא כתובה בסיפור החגורה. מטבע רב-לאומי קורץ לפוליטיקאים ולאנשי עסקים חובבי הרפתקאות כלכליות.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***