משבר לימודי הכלכלה. ניתוח פדינגטוני

לא הופתעתי ממה שכתבה ועדת המומחים הבין-לאומית שמונתה על ידי המועצה להשכלה גבוהה: "מקצוע הכלכלה באוניברסיטאות על סף הכחדה…המצב קריטי". מיציתי את ההפתעה והעצב שלי בראשית שנות השבעים, בלימודי תואר שני, לאחר מספר שנות הפסקה. מצאתי כלכלה שונה מזו שהיכרתי. שפע של מודלים מתימטיים יבשים, רק כמה קורסים בנוסח הישן שנותרו.

וכדי למנוע אי-הבנה, איני כופרת בתפקידם של מודלים בהוראת משנה סדורה. עם זאת, צריך להכיר ביכולתם המוגבלת להכיל את מלוא עושרה של המציאות האנושית. חשבתי איך לומר את הדברים, בעקבות פרסום דו"ח הוועדה ביום ד' שעבר. וכרגיל, שאבתי את השראתי מהמקום הכי רחוק מדיון אקדמי כבד ראש: הסרט פדינגטון 2. הדובון המתוק, נשלח לבית הסוהר על-לא-עוול-בכפו. הוא מולבש בפסי אפור-לבן יחד עם כל האסירים. ואז, בטעות, הוא שומט גרב אדומה לתוך הכביסה הכללית, למחרת, כולם עטופים בוורוד. ביומו הראשון, לאחר בליעת דייסת הבוקר האפורה המוגשת כשגרה, פדינגטון מכין כריכי ריבה לכל הכלואים. אוסף טיפוסים מטילי אימה קופץ אחריו, איש-איש עם מטעמי ילדותו.

תחת השראה זו, עיינתי בתגובות המומחים על הידרדרות החוגים לכלכלה. הבחנתי בחסרונו של מרכיב אחד שברח להם מהמודל: כאב לב. רוב הצעירים היום מתבוססים בענייני פרנסה עד צוואר. הם שואלים את עצמם אם זה חייב להיות ככה. חייבים להיות עבדים נטולי זכויות של חברה גדולה? חייבים לשעבד את החיים תמורת דירה צנועה?חייבים להשלים עם ביטוח בריאות לא מבטיח, ועם פנסיה כתובה על קרח?

אין לשאלות אלה תשובה אחת חד-משמעית. יש להן תשובות רבות, שאינן נגזרות מפיתוחים מתימטיים מתוחכמים. הן חבויות בלימוד של מערכות בריאות, פנסיה, דיור ציבורי, ומבנה התעסוקה במקומות שונים. הן מסתתרות בספרי היסטוריה וכלכלה, המספרים כי סיבוב גלובליזציה זה אינו הראשון שהיה. מכאן, נפתחת מחשבה ואולי גם תקווה. מודל הכלכלה של היום הוא לא האחד והיחיד. אפשר לשנות, אפשר להוסיף וורוד לפסי האפור-לבן.

מתוך ניסיוני, אוסיף פה סיפור אחד מני רבים. בספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי ובמאמרים רבים בבלוג זה, ניסיתי להסביר את דילמת סחר החוץ, המתבטאת בישראל בויכוח הלא-נגמר על חשיפת התעשייה והחקלאות ליבוא מתחרה, ומתבטאת עכשיו בעולם סביב צעדי טראמפ. זוהי סוגיה מורכבת ורבת פנים.

מודל היסוד שלה בהוראת הכלכלה הוא המודל של ריקרדו. מודל פשוט עד לגאונות, העוזר להבהיר מה משיגים בסחר בין-לאומי, ומדוע מתקיים סחר בין מדינות כבר אלפי שנים. אך  המאמץ לפשט לעתים מוביל לפשטנות. עובדה ידועה היא גרירתם של דיוני סחר אין-סופיים בין מדינות, למרות הסכמי סחר חתומים. עדות להכרה ביתרונות הסחר החופשי, מצד אחד, ולתסכולים שהוא מעורר, מצד שני.

כתבתי דברים אלה, המבטאים תפישת סחר יישומית, שבה אוחזים גם אנשי אקדמיה בולטים, כגון דני רודריק מהרווארד. זכיתי לשלל תגובות מזלזלות ויודעות-כל מאחד הפרופסורים לכלכלה,  ומכמה דוקטורים ודוקטורנטים צעירים מתלמידיו. אותם משיבים שרו שוב ושוב את שיר היתרון היחסי בלחניו השונים. אשיר בתשובה את השיר שלי: למדתי מבוא לכלכלה, אפילו הפנמתי.

נתקלתי בגישה דומה של האקדמיה בכלכלה בסוגיות יסוד אחרות, שנויות במחלוקת: עידוד התעשייה, יחס המדינה לענף החקלאות, מיקומה של ישראל בגלובליזציה, ומעל לכל, תכנון כלכלי. התכנון דווקא הוא דוגמה טובה, משום שזו שיטת ניתוח סדורה ורציונלית. עם זאת, היא פתוחה להכיל בתוכה ערכים והתרשמויות. אבל מחמת ההקשר הסובייטי של תכנון מסוג מסויים, נאטמים באקדמיה אצלנו מיד כשהמילה הזו מוזכרת.

מתוך הכרותי עם עמדת האקדמיה בישראל, כתבתי ב-2008 בספרי המוזכר לעיל את המילים האלה: "מכל המסופר לעיל מתבלט חסרונו של לובי למדיניות יבוא חלופית…לובי כזה מעצם טיבו מצריך שיתוף פעולה של ההסתדרות, התאחדות התעשיינים ואנשי אקדמיה המוכנים לבוסס בבוץ הכלכלה היישומית".

לא הרבה השתנה מאז, רק שהדברים נאמרים עכשיו מפי סמכות חיצונית. ואם שואלים איך להפיח חיים בלימודי הכלכלה, תשובתי היא: לחבר אותם שוב אל החיים. קצת צבע, קצת טעם, קצת פתיחות למה שקורה מסביב. לא צריך יותר מזה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

20 מחשבות על “משבר לימודי הכלכלה. ניתוח פדינגטוני

  1. עם כל הכבוד לגישתך לגבי מודלים ולגבי מהות מקצוע הכלכלה, אין בפרסומים על דו"ח ועדת המומחים דבר שתומך בה. לכן נראה לי שטענתך כאילו שהסמכות החיצונית תומכת בגישתך לא מבוססת.

  2. דוד,

    לא אמרתי שהם תומכים בפרשנות שלי לגבי הסיבות. הם תומכים בתחושתי שמשהו חסר בלימודי הכלכלה. הדו"ח מתאר מצב כללי של משבר, המרואיינים הדגישו בעיקר את הפיתויים מחוץ לישראל. אני מתרשמת אחרת.

  3. תמר,

    ההתרשמות שלך היא לגיטימית אבל היא איננה איננה קשורה למה שכתוב בדו"ח.
    אין בדו"ח דבר שתומך בתחושותיך ובהתרשמותך מהמציאות על למודי הכלכלה.

  4. דוד, אשמח לקבל הבהרה – הדו"ח מתאר מצב רע.
    לתמר יש הסבר משלה למצב הזה. והיא אף כותבת: "תחת השראה זו, עיינתי בתגובות המומחים על הידרדרות החוגים לכלכלה. הבחנתי בחסרונו של מרכיב אחד שברח להם מהמודל:…."
    איפה כאן במאמר כתוב שהיא מסכימה עם הסברים שנתנו אחרים למצב? היא בפירוש מציגה הסבר משלה.
    מה אתה מחדש?

  5. נעמי,
    למה שכתבה תמר במאמר אין קשר למה שכתוב בדו"ח ובתגובות המומחים…

  6. נעמי,

    תודה, אני רגילה לתגובות בסגנונו של דוד. במת התגובות כאן פתוחה, ואני מניחה שהקוראים המועדפים עליי, כמוך, מבחינים בין תגובה ענייינית ללא-עניינית.

  7. תמר,

    1. מה לעשות המאמר שכתבת לא מסביר דבר שכתוב בדו"ח.
    2. מה לעשות התגובות של המומחים דוקא עוסקות בנושאים שכתובים בדו"ח.

    שני המשפטים האלה הם בהחלט תגובה עניינית למאמר. לכן טענתך כאילו
    כתבתי משהו לא ענייני איננה נכונה, וגם לא עניינית. ראוי להדגיש שזו לא
    הפעם הראשונה שההתייחסות שלך לביקורת שלי היא כזאת.

    נעמי,

    לפי בדיווחים הדו"ח לא עסק בנושאי לימוד שצריכים להיכלל בלימודי הכלכלה,
    או במהות המקובלת של לימודי הכלכלה. אבל זה נושא עיקרי של המאמר. לכן
    בלי להכנס ליותר פרטים זו הסיבה שכתבתי (גם בתגובותי האחרות) שאין קשר
    משמועתי בין הדו"ח והמאמר – אין קשר משמועתי בין ההתדרדרות שבכותרת
    הדו"ח ובין נושא המאמר.

  8. דוד עכשיו בלבלת אותי – בשביל מה מלכתחילה היה צורך בדו"ח, לא בגלל המצב הרע של חוגי הכלכלה בישראל, או שגם על זה אין הסכמה?

  9. נעמי,

    ההודעה האחרונה שכתבתי באה בעקבות מאמר שקראתי

    על ירידה בדירוג המחקר הישראלי בתחומים רבים. חשבתי שהוא רלוונטי לתמונה
    הכללית על האקדמיה הישראלית. חבל שהתוספת הזאת מבלבלת אותך.

  10. דוד,

    מחקתי את הקישור בתגובתך משום שאני לא מאפשרת קישורים בתגובות. המאמר הוא של ליאור דטל בדהמארקר 2.5.2018: מעצמת מדע? איראן עקפה את ישראל בתפוקת המחקר האקדמי.

  11. תמר,
    אני מניח שמי שיעץ לך גם נתן לך נימוקים. האם את יכולה להאיר את עינינו?

  12. תמר,

    ראשית אינני מומחה אינטרנט. שנית, אני אישית מעדיף להציג קישורים ובמקרה הנדון כאשר כתבתי חצי משפט, הקישור למאמר מקל על הקורא שרוצה לבדוק במה מדובר. למשל מהי הבעיה בתחומי אקדמיה אחרים?

    הצגת קישורים היא בעצם גם הצגת המקורות העיקריים לטענות שמעלה מאמר כלשהו. לדוגמה: אני כותב כעת מאמר שעוד לפני סיומו מוצגים בו 3 קישורים, ואולי עוד היד נטויה. יתכן שאם את תתבקשי לערוך את המאמר תקצצי חלק מהקישורים אבל לא נראה לי הגיוני שתמחקי את כולם. כאשר אני עוסק בנתונים אני מאד משתדל להציג קישור למקור הנתונים למקרה שהקוראים ירצו לבדוק בעצמם. במקרה הזה הצורך להציג קישור הרבה יותר חשוב. היום חוקרים (כמו פיקטי שהתפרם בעקבות ספרו Capital in the Twenty-First Century) מסדירים גישה למאגר הנתונים שאספו בעמל רב.

    במקרה הנוכחי את מזכירה את עמדתו של פרופ' רודריק והיה עוזר לי מאד אם היה מוצג קישור. אני גם זוכר שחיפושי אחר הדו"ח (שלא מצאתי) ראיתי מאמר על המחלקות לכלכלה שמציג עמדה קרובה לשלך.

    בקיצור קישורים יכולים לעזור להעביר מסר, להבהיר עמדה או דעה.

  13. דוד,

    השכלת אותי. אגב, אני מציגה קישורים בטקסט שלי, גם במאמר זה ישנם שני קישורים (קונטרסט הצבעים בעיצוב הבלוג לא מוצלח), אחד מהם (פיסקה שנייה, שורה שלישית) מפנה למאמר על הדו"ח בדהמארקר. השני, מפנה לספרי שבו מוצגות ההפניות לדני רודריק. ואגב, היכן אתה מפרסם מאמרים?

  14. 1. צריכה להיות אפשרות לשנות את עיצוב הבלוג שהקוראים ישימו לב להפניות-קישורים.
    2. את המאמרים שכתבתי מאז סוף 2002 אפשר למצוא בפורום "ארץ הצבי".
    3. באופן מעשי בשנים האחרונות הוא פורום שלי.
    4. בכל מקרה ההפניות והקישורים אצלנו בולטים מספיק.

  15. תמר כתבת שאת לא מאפשרת קישורים בתגובות.
    במאמרים שלך את מביאה בהחלט קישורים ואפילו אני רואה אותם בלי בעיה.
    השאלה שלי היתה לגבי התגובות.

    אני יכולה להבין שעודף קישורים בכלל ובתגובות בפרט – יכול להסיט את כל המיקוד של המאמר.
    אבל איסור גורף גם הוא בעיתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s