אינפלציה. מה אנחנו מבינים

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% במהלך 2017. זאת, לאחר רצף ירידות –  0.2%, 1.0% ו-0.2% בין 2014  ל-2016. עלייה סוף-סוף, מה אנחנו מבינים? הדפלציה נעצרה?  האינפלציה אומרת "התחדשתי"?

היינו חורצים משפט, אבל אנחנו כלכלנים, לכן בדקנו גם את השתנות המדד ללא דיור. שם דווקא מצאנו ירידה ב-2017. וזו הסדרה מ-2014 ואילך: 1.4%-, 1.9%- , 0.7%-, 0.5%-, ירידות מדד ארבע שנים בטור. נהוג במקצוענו לדבר על אינפלציית ליבה (Core Inflation) שיעור עליית המדד בניכוי ה"רעשים" האקראיים. בארה"ב, מדד הליבה הוא המדד ללא מזון ואנרגייה, דהיינו המדד ללא רכיבי הנדנדה בשווקים הבין-לאומיים.

אצלנו, לצד מדד המחירים המלא, מתפרסמים גם שני מדדי ליבה :המדד ללא דיור והמדד ללא ירקות ופירות. בדקתי, ומצאתי שפרופיל המדד ללא ירקות ופירות אינו שונה בהרבה מפרופיל המדד הכללי. אבל הפרופיל בניכוי דיור, כאמור, נע בנפרד מפרופיל המדד הכללי, והוא עדיין יורד ב-2017.

ועכשיו, נשאלת השאלה אם בכלל נכון לנטרל מהמדד רכיבים נבחרים. המדד, מעצם הגדרתו, נועד לעקוב אחר שינוי עלותו של סל הצריכה הייצוגי במדינה. ניכוי הדיור מהמדד בישראל משמיט רבע מסל הצריכה הממוצע מהתחשיב. יותר מזה, ברור שבין רכיבי המדד מתקיימת תלות הדדית. כאשר מחיר הדיור עולה, סביר שבשלב הבא אנשים יפעלו לגלגל את תוספת ההוצאה לשכרם ולמחירי מוצרים ושירותים שהם מוכרים. כלומר, התייקרות הדיור או הוזלתו מבשרות את השינוי הצפוי במדד הכללי, ומחיקתן מעלימה מאיתנו את המידע הזה.

אז המדד השלם עדיף? גם זה לא וודאי. אמרנו שרכיב הדיור הוא לא-צפוי. בתקופה האחרונה, מחכים כל רגע לנפילתו, ואם אכן היא תתרחש, היא תצטרף לנפילת המדד ללא דיור הנמשכת בינתיים. כלומר, המדד הכללי שוב ייפול.

חיפושיי אחר התשובה האולטימטיבית מזכירים לי שאנו לא עם-לבדד-ישכון. המשק הישראלי הוא משק פתוח. הוא מייבא חלק נכבד מצריכתו, חשוף לתנועות כספים בין-לאומיות ולריבית העולמית. לכן, הוא מושפע חזק מהאינפלציה בעולם, ובה חל שינוי משמעותי כבר ב-2017. אינפלציית OECD קפצה מדרגה באותה שנה מאיזור ה-1% לאיזור ה-2%. בארה"ב, מסתמנת מגמה דומה. באיזור האירו, קפצו מאינפלציה של כמה עשיריות אחוז ב-2015 וב-2016, ל-1.5% בשנה שחלפה.

מדפלציה לאינפלציה? קפיצה אחת ודיי? פסק זמן בתהליך מתמשך? נבדוק לרגע מה חושבים ב-OECD. תצפית הארגון לשנה הבאה, שיצאה לאור בנובמבר, עושה מה שכלכלנים עושים כשאין להם מושג: עוד מאותו דבר. ב-OECD כולו, שינוי מדד של 2.1% ב-2018, לאחר1.9% ב-2017. בגוש האירו, 1.5% ב-2018 לאחר 1.5% ב-2017. בארה"ב, 2.0% לאחר 2.0%. תחזית כזו מייתרת את השמצת הכלכלנים על ידי גורמים מבחוץ.  אמרנו זאת כבר בעצמנו: מה אנחנו מבינים בזמנים לא-יציבים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

3 מחשבות על “אינפלציה. מה אנחנו מבינים

  1. לאוסטרי, אז לאן הולך הכסף, אם לא לעלייה בביקושים (למיטב הבנתי הצמיחה בישראל בשנים האחרונות, היא מוטת צריכה)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s