פקחים עלינו, מה המדינה הזו רוצה

פרט קטן קפץ לעיניי בטור השבועי של סימה קדמון בידיעות אחרונות. מספר פקחי ההגירה שיוכשרו לגירוש הפליטים הלא-חוקיים הוא 140, היא כתבה. המילה "פקחים" הקפיצה אצלי את הפיוז המיועד לתחום. מאה וארבעים, חשבתי לעצמי, פי שתיים מכל פקחי הבטיחות בעבודה במדינת ישראל.

ניסיתי למצוא את הנתון המוסמך על פקחי עבודה באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. לא הצלחתי. כתבתי לשני נושאי תפקידים במשרד, לא קיבלתי תשובה. במקביל, פניתי לכמה מידידיי המומחים לתחום, והמספר המשותף שעלה הוא שישים עד שבעים איש. 70-60 פקחי שטח לבטיחות בעבודה, בכל ענפי המשק בישראל.

יידע אמין, הנמצא בידיי, נוקב במספר של 45 פקחים לשנת 2009, אכן התקדמנו הרבה מאז. בענף הבנייה, הבעייתי מכולם, מועסקים היום 22 איש. אין כסף, זו התשובה הידועה. והנה, לגירוש כמה אלפי פליטים אומללים נמצא לפתע סעיף תקציבי שיממן 140 פקחים חדשים.

לא הייתי נוברת ככה לולא מה שנשתל במוחי בימיי בשירות המדינה. אולפתי שם להשוות נתונים ולהפיק לקחים מההשוואה. הסבירו לי כי פער בין שני מספרים הוא הצהרת כוונה ואמונה. לכן גם שקיפות ונראות בהצגת נתוני הממשלה כל כך חשובות בעיניי. לוח סטטיסטי טוב – הרבה יותר מאלף מילים.

את הנתון על מספר פקחי ההגירה שאבתי, כאמור, מסימה קדמון. מקורות ברשת מדווחים על 120 פקחי הגירה מועסקים, ועוד 250 שדרעי דרש. לא מצאתי מקור רישמי על מספר הפקחים שגויסו. וממילא, למדתי עד כמה חיפוש נתונים – ועוד בתחום העבודה שבו אני די מתמצאת – אינו פשוט בממשלה הנוכחית. קיוויתי למצוא פרסום המסכם את פעילות משרד העבודה והרווחה באתר שלו, ולא הצלחתי. הודעות מינהל הבטיחות של המשרד מספרות על היקף הדו"חות שניתנו למעסיקים, אך לא מזכירות את מספר הפקחים שהיו מעורבים.

התמונה המצטיירת מתוך חיפושיי היא של ממשלה שלא מזמינה אדם מבחוץ לדעת מה עושים היום במשרד העבודה או במשרדיה האחרים. ייתכן שגילגוליו התכופים של המשרד הם האשמים בטשטוש. משרד העבודה; משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה; משרד  העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – זה רק קיצור קורותיו בשנים האחרונות. אך גם אם זהו ההסבר, הוא שם את הכבוד לאזרח הרבה מתחת לשיקולים קואליציוניים-מפלגתיים.

בנוסף, על פי הרושם המתקבל, איש בממשלה אינו מעוניין שנדע כמה פקחי בטיחות מועסקים בישראל. כפי שלא להוטים במיוחד לשתף אותנו ביעדי התקציב. ספר התקציב יוצא לאור מדי שנה, אך הוא לא נפתח בהצגת יעדים חדה, או בחיבור בינה לבין סעיפי התקציב המוצגים בהמשך.

אחת מחוויותיי המעצבות (לטובה ולרעה) בממשלה הייתה ניוונו העקבי של המרכז לתכנון וכלכלה, שבו צמחתי עד לניהולו, במשרד התעשייה והמסחר. שאבתי אז כוחות מהידיעה שככה זה בכל יחידות התכנון והכלכלה במשרדי הממשלה. הבנתי שזו שיטה. מאליו מובן, שלא קלטתי את מלוא האינטרסים והכוחות שפעלו בגבם של האירועים.

היום, במבט לאחור, נדמה לי שאני מקיפה את התמונה המלאה. הסתרת מידע מהאזרחים היא, על פי תפישתי, אחד מעיקרי השיטה הניאו-ליברלית. היא מודיעה לאזרחים את מקומם. היא משתיקה את השיח, בהכריזה בקול רם וצלול: את מי אתם חושבים שאתם מעניינים, תבינו כבר מה-זה כוח.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

14 מחשבות על “פקחים עלינו, מה המדינה הזו רוצה

  1. ואני הייתי דווקא מסתכל על התפיסה הזאת מהזווית הבאה של הפוריטניות שמאפיינת את הליברליזם ובמיוחד הזה שנוצר בארה"ב שבו לכאורה ישנה מוביליות חברתית גדולה אבל הלכה למעשה ישנו ריבוד מאוד מסודר של החברה וכל אחד אמור לדעת את המקום שלו וזה על פי התפיסה כי אם אני מצליח האל אוהב אותי לא מצליח אז אני לא מאמין מספיק טוב ובנוסף לתפיסה הזאת היתה אמונה עמוקה שבו לכל אחד ישנו את המקום הטבעי שלו וככה האל רוצה … ולכל אחד ישנו תפקיד בחיים.
    מעניין שהמערכות החברתיות של אנגליה ואלו היו בעלות מבנים חברתיים שונים ואלו אפשרו את השינויים הנדרשים בעקבות המפכה התעשייתית שלוותה במהפכה חברתית ופוליטית וזו היתה שקטה יחסית … אבל זה כבר דיון היסטורי אחר

  2. סיוון,

    ברוך הבא, לגיטימי ומועיל לראות את התמונה מזוויות שונות ומגוונות. מקבלת את מה שאתה מוסיף, ובהכירי אותך, יודעת שיש לך עוד להעשיר את הדיון.

  3. זה לא השיטה הניאו ליברלית.

    לפי התיאור שלך במקרה הספציפי יש למישהו אינטרס שלא תדעי את הנתון שחיפשת. לטעמי בעיית השקיפות אם היא קיימת היא ישראלית. אצלנו היו ימים שהיכולת של האזרח הקטן לאסוף נתונים היתה מאד תלויה במי אתה ומי הם חבריך בתוך המערכת הציבורית. לעומת זאת היום המצב הרבה יותר טוב. ראשית, כמות ומגוון הנתונים שמפרסמים לציבור באופן שוטף עולה כל הזמן. שנית, במקרים לא מעטים שחיפשתי נתונים שלא מפורסמים באופן שוטף מצאתי שיתוף פעולה מאד מכובד.

    בארה"ב "המולדת" של הניאו-ליברליות זה היה הנוהג בשנות ה-70 ואני מניח שגם עכשיו.

    אעיז ואטען שבנושאי תקציב את טועה. למשל, משרד האוצר בראשות נתניהו ושטרית פרסם ב-9.2003 את המדיניות הכלכלית שעליה מבוסס התקציב שהוגש אז. גם הצעת התקציב לשנים 2017-18 לוותה בתוכנית כלכלית (http://www.mof.gov.il/budgetsite/economicplan/documents/economicplan_publicremarks_2017-2018.pdf).

  4. אני זוכרת את התקופה שבה לימדתי אנגלית במערכת החינוך וגם כאשר התחלתי לעבוד במכללה להכשרת מורים שהמערכת פתחה שיטה: כל מפקח שיצא לגמלאות או חס וחלילה, הלך לעולמו, מקומו התפנה לנצח ונוצר מצב להתמעטות המפקחים וכל אחד היה אחראי לכמה מאות בתי ספר!

  5. יעל,

    כן, גם זה חלק מאותה שיטה. הדברים אף פעם לא נעשים בשקיפות, ולא כחלק מדיון ציבורי. אפילו לא דיון ציבורי בפורום מצומצם של אנשי מקצוע. מישהו בשרירות לב מחליט לחתוך, ואחר כך, לכי תחפשי, אפילו עדות מספרית למה שהיה, לא תוכלי למצוא.

  6. אני מאוד אוהבת את המשפט " פער בין שני מספרים הוא הצהרת כוונה ואמונה."
    הוא מתגלגל בראשי מאז שקראתי אותו ומחבר את עצמו לתחומים שונים בעולם (הכלכלי ישירות ועקיפות) ומצביע על תובנות במישור האישי ובמישורים ציבוריים יותר.

  7. שונרא – כנ"ל.
    דוד – לא מבינה את הדוגמה שנתת. איך היא שייכת לעניין. האם מפורסם שם – 1.כמה פקחי בטיחות בעבודה מכסה התקציב? 2. אם כן – היה לזה כיסוי במציאות? ואיך יודעים?.
    לספר לך שב- 1985 נמסר לידי ספר התקציב המיועד למשרד החינוך.
    ישבנו שניים – אני ממשרד החינוך וכלכלן שיודע לקרוא הצעת תקציב ושברנו כהוגן את הראש. אי אפשר היה להבין כלום.
    אמנם הירידה לפרטים ממש הדהימה (הסייס של בי"ס כדורי יעבור מעתה לאחריות משרד החקלאות [או להיפך].)
    זה היה הפרט היחיד שהיה ברור בתקציב ההוא.

  8. נעמי,

    תודה על הפתיח וכל ההמשך. הבאת דוגמה טובה. החווייה שלי מקריאה בתקציב היא דומה, ואני מדברת על תחומים שבהם עסקתי במשך שנים.

  9. "הסתרת מידע מהאזרחים היא, על פי תפישתי, אחד מעיקרי השיטה הניאו-ליברלית"
    1. לדוד סיון, לצד הסתרת מידע יש גם הצפת מידע כדי שמי שאינו יודע בדיוק איזו שאלה לשאול אינו מוצא את ידיו ורגליו בערימות.
    2. מניעת המידע מהציבור היא בפירוש זיוף השוק החפשי והיא אחד השקרים הנפוצים. המידע, הכלכלי והשלטוני מוסתרים כדי לשמר את המערכת של שולטים-נשלטים ושל מתעשרים-מתענים.
    מקווה רק שהסוף לעיוות יבוא בלי מרחץ דמים.

  10. לקסי,

    כרגיל, אנחנו מסכימים. העלית עוד נקודה מעניינת למחשבה: הצפת מידע כמוה כמניעת מידע, יש משהו באמירה "אל תבלבל אותי עם העובדות". עובדות לא רלוונטיות גם הן מכוונות להטעייה. ובוא לא נעלה על הדעת את האפשרות של מרחץ דמים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s