פנס אחד כבוי. אמ-ריקה

יום ד' בין הערביים, נוהגת הבייתה. שתי מכוניות מאחריי. בראשונה, פנס כבוי משמאל, בשנייה – מימין. אין משטרה בשטח, אין מה שיזיז להם. רבע שעה אחרי, יוצאים לצעידה היומית. מספרת לאישי את הסיפור. תסתכלי, עוד מכונית עם פנס כבוי, הוא צועק באמצע.

אותו שבוע, מונית במרכז ירושלים. דנים עם הנהג על המצב. אדם-לאדם-זאב הוא אומר לי. לא מדבר חופשי עם אף אחד בתחנת המוניות. לא מדבר עם השכנים. שלום-שלום, אשתי מדברת קצת יותר.

נזכרתי בחווייה מתקופת חיי בארה"ב. הייתי זמן קצר אחרי התואר הראשון, עבדתי כסטטיסטיקאית במחקר עיניים בבית חולים גדול בבוסטון. ה"בנות" מסביבי היו אחיות, לבורנטיות, מזכירות ומנהלות. אחת מהן, רווקה לא-צעירה, הסתובבה כשכרסה בין שיניה. מה יהיה אחרי הלידה? שאלתי את ה"בנות" מסביב. שותפותיה לדירה יעזרו לה, הן ענו.

ההורים אי-שם בכפר הגמלאים, דואגים לענייניהם. בני מעמד הביניים העירוני בארה"ב מחוייבים לילדיהם עד סיום הקולג'. בשלב זה, רבים מהם פורשים לפריפריה מרוחקת וזולה. שם, הם סופרים אגורה לאגורה, בהיעדר פנסיה טובה, וביטוח בריאות שאפשר לסמוך עליו.

התרחקותם של בני הגיל השלישי בארה"ב ממרכז חייהם הקודמים, דווקא בגיל שבו אדם הכי נזקק לסביבתו המוכרת ולמשפחתו, היא המחשת הביטוי הוויה-מעצבת-תודעה. בני הדור שלי בישראל נשארים בדרך כלל במקומם לאחר הפרישה. הם ממשיכים לעזור לילדיהם עוד שנים רבות. לא רק סנטימנטים שומרים על קשרי המשפחה המסורתיים בישראל. גם הסדרי הרווחה של-פעם, או, נכון יותר, השארית המדולדלת שלהם.

באופן דומה, החברות הישראלית הידועה לטוב – קפה עם השכנה, טיול עם החברים לעבודה – מתקיימים במידה רבה הודות למה שנותר מכמה מוסדות מן העבר. קביעות בעבודה, למשל. הקושי החוקי לפטר עובדים. אבל מוסדות אלה הולכים ונמוגים, ואיתם הערכים שהם טיפחו. אובר וגטט הם דוגמה טובה. ראיית העולם של נהגי המוניות השתנתה עם חדירתם למרחב המוגן שלהם.

על פירוק כזה של תחנה שכונתית וותיקה, ומעבר למתחרה שלה, עקב שינוי תנאים שרירותי מצד הבעלים, שמעתי לאחרונה ממספר נהגי מוניות שאני מכירה. "עזבתי, לא בגלל הכסף" היה הפזמון החוזר. "עזבתי בגלל הכבוד". ומסתבר שקשה לשמור על אמון ועל כבוד, כשהמוסדות הישנים לשמירת האמון והכבוד קורסים.

ובימים עכורים אלה, של פרשייה ועוד פרשייה, נדמה לי שיש משהו חשוב יותר מרכילות לומר על שנות שלטונו של נתניהו בישראל. נתניהו הוא מי שהביא את אמריקה לכאן. המעבר לשוק חופשי החל עוד לפניו, אבל האמריקניזציה עם כל דבר הוחדרה לכאן בהשראתו. רוצים עוד אמריקה? יש לומר לציבור עכשיו. אמריקה היא זיקנה ללא כבוד. היא ריחוק מהמשפחה, פנס כבוי של מכונית בחושך, אדם-לאדם-זאב. קודם לא ידעתם. עכשיו, אתם יודעים. תבחרו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכ    ישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

 

16 מחשבות על “פנס אחד כבוי. אמ-ריקה

  1. נתניהו הגשים אצלנו את האבחנה / דוקטרינה / התוייה של גברת הברזל הבריטית.
    "אין כזה דבר "חברה" יש רק אנשים ונשים פרטיים ויש משפחות"
    http://briandeer.com/social/thatcher-society.htm

    Women's Own magazine, October 31 1987

    And, you know, there is no such thing as society. There are individual men and women, and there are families.

  2. לקסי,

    יפה שהיא הכירה במשפחות – גברת הברזל הנ"ל. ואגב, גם לנתניהו היו התבטאויות בזמנו שהתוו את מה שהוא עומד לעשות בכלכלת ישראל. והוא הצליח, מעבר למה שהיינו מוכנים להאמין אז.

  3. תמר. לא הבנתי בדיוק מה הוא -ביבי-הצליח מעבר למה שהיינו מוכנים להאמין.פרטי והסבירי.והאם אי פעם היה אדם לאדם מלאך?בל נגזים עם האידאליזיה של העבר ואל נשכח שבמשפחה הראשונה בעולם -לפי היהדות-אח הרג את אחיו…

  4. תופעת הפיצול המשפחתי בארה"ב נובעת לפי הבנתי מרמת ההתניידות הגבוהה בעיקר לצורכי עבודה (וגם לימודים). התגלגלנו פעם בערב ראש השנה לביתה של אשה מבוגרת שנשארה דווקא במקומה בודדה, ושכנה צעירה שלה אספה מספר חברים להרים כוסית לכבוד השנה החדשה – חוץ מבעלת הבית והשכנה הקוויקרית – אף אחד לא היה אמריקאי – היו שם פרסים (אזרים) ארמני אחד, גרמני אחד, ישראלית אחת ואולי עוד שאינני זוכרת..
    המארחת היתה ממש נרגשת מהעובדה ש"נציגי" שלוש הדתות המונותיאיסטיות התאספו אצלה לכבוד השנה החדשה. (איך לא היה שם נציג בודאיסטי, ממש מוזר).
    במקרה שלה, כמו במקרים רבים בארה"ב – הילדים לא מטפלים בהוריהם ולא נדרשים לעשות זאת, כפי שדורש החוק הישראלי, למי שלא יודע.

    ישראל היא פיצפונת וצעירים רבים שכבר לא מסתפקים בת"א מהגרים אל מעבר לים.
    אם ימשך פה המצב המורכב מחירור הרקמה החברתית, והאיומים החיצונים – הרבה יעדיפו את המקור האמריקאי…..

  5. פנינה,

    אנחנו מכירות מספיק על מנת שלא תחשדי בי באמונה שאדם-לאדם- מלאך, וגם לא באידיאליזציה של העבר. עם זאת, משהו כאן השתנה, ולא לטובה, ואני (ונדמה לי שעוד אנשים) קולטת את זה בדברים הקטנים.

    ולגבי נתניהו, היו לו הכרזות עוד בהיות פוליטיקאי מתחיל על שינוי מערך הכוחות במדינת ישראל. הוא פעל בכיוון (החלשת וועדי העובדים וההסתדרות, החלשת המגזר היצרני, החלשת כל מוקדי הכוח של הממסד הישן) ונדמה לי שהוא מימש את כוונותיו במידה רבה.

  6. נעמי,

    חווייה מעניינת, מה שתיארת. כללית, אני רואה שההתרשמות שלך בארה"ב דומה לזו שלי. ברור, שהמרחקים תורמים להתרחקות בני המשפחה. המרחקים, והעובדה שארה"ב כולה נתפשת כיחידה אחת על ידי האמריקאים. אך ללא ספק גם הרצון של ההורים לברוח מאחריות על חיי הילדים שלהם לאחר שנתנו להם בסיס מסויים לעצמאות. נתקלתי בזה פעמים רבות כשחייתי שם, וזו הייתה חווייה מעצבת מבחינתי. ומנגד, זוג יהודי-אמריקאי שאני מכירה באיזור בוסטון, עשירים מאד מרווחי היי-טק, מצליח לשמור את הילדים בקרבתו בנוסח הישראלי.

    אני שותפה לתחזיתך-אזהרתך הפסימית. בחוג מכריי, הרבה ילדים עזבו לחו"ל. זו נקודה שכדאי להתמקד עליה במצע השמאל-מרכז. היא מובנת ומוחשית, היא מעוררת אנשים רבים למחשבה חדשה על מה שקורה כאן.

  7. עו"ד ויינרוט בראיון בעובדה, הדגיש את הממד האמריקאי של ביבי. בעשורים האחרונים אמריקה מייצאת הרבה רוע לעולם. הסרט "העיתון" מלמד הרבה כמה טרגדיה יש בהעדפת דימויים ומותגים – שכה חשובים באמריקה – על פני האמת

  8. dloomy

    מעניין שויינרוט הדגיש את הממד האמריקאי של ביבי. ויינרוט הוא בוודאי חד-עין, והוא מכיר את ביבי היטב.

    ארה"ב מייצאת לעולם גם רוע וגם ערכים טובים. אסור לשכוח את ערכי הדמוקרטיה המושרשים של ארה"ב. זה גם תלוי ב"עולם" מה הוא לוקח. לא ראיתי את הסרט "העיתון", אבל קראתי את האוטוביוגרפיה המרתקת של קתרין גראהם שעליה הוא מבוסס. גראהם ואנשיה נלחמו באומץ רב, ותוך הקרבה אישית, בממשל האמריקאי
    שסרח אז. התמונה היא מעניינת ומורכבת.

  9. רבינוביץ ניסה להפריט את חיפה כימיקלים ב1975 ,אבל לא הצליח.כמה שנים לפניו ספיר "הצליח" למסור את מפעלי ים המלח לשאול אייזנברג, בלי שהיתה השמדה כלכלית של העבודה המאורגנת.באסון של בחירות 17 במאי 1977 הכנופייה הניאו-ליבראלית של מפא"י,כלומר ד"ש וה"ביצועיסטים"-ביטחוניסטים למיניהם מצאה מייד שפה משותפת עם הליכוד הניאו-ליבראלי,אויב ומחרב מדינת הרווחה המפא"ניקית.מזה 40 שנה כנופיית ההפרטה ליכוד-מערך משתוללת כאשר רבין "זוכה" לתואר מלך המפריטים במדינת ישראל.ביבי כבר בא אל המוכן . לא היתה שום אופוזיציה מ"שמאל" ,כולל מר"צ וחדש,שהפכו לחברים נאמנים לקומנדו ההפרטה ל רבין בהסתדרות שנקרא "חיים חדשים בהסתדרות" שהפכה להסתדרות החדשה במקום ההסתדרות הכללית.
    הטנגו הניאו-ליבראלי מערך ליכוד נמשך עד עצם היום הזה ,ולמעשה אין אף מפלגה סוציאל דמוקראטית בארץ הזאת,שמכרה את נשמתה למולך ההפרטה והטייקונים.התוצאות בדרך והמדינה מתפוררת,כאשר דור ההורים שנהנה מכל טוב מדינת הרווחה רואה את ילדיו עוזבים לארצות המערב ,ואינו מבין כלל שהוא האחראי הראשי לבגידה הגדולה בדור הצעיר במדינה.

  10. מיכאל,

    נכון, אשמנו, והיו גם כאלה שאשמו לפנינו. כולנו נושאים בתוצאות עכשיו – מי יותר ומי פחות. נדמה לי שאת הכאב שרבים חשים עכשיו, אפשר וכדאי להוביל לכיוון של תיקון ושל בנייה. זה מה שאני מנסה לעשות, מבלי להפחית מנטל האשמה ומהכאב.

  11. לתמר היקרה.יש ביטוי בצרפתית שאומר :"לקרוא לחתול חתול"(ולא כלבלב למשל).האיפוריה הניאו-ליבראלית של המעמד הבינוני המשכיל פשוט מתסכלת.אנחנו כל כך מטומטמים בארץ הזאת???.

  12. דרך אגב
    אפרופו ביבי ואמריקה
    1. (אם מותר לי) דברי ביבי לכתבת דה-מרקר :
    http://on-the-left-side.org.il/%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F/
    2. "אמריקה מתפוררת"
    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3364245,00.html

    3. ובאותו מקום שמצאתי את קישור מספר 2 מצאתי גם את זה – מה שמוכיח שלא דיבור נוסטלגי עומד כאן לדיון, אלא – "האוצר מודה: מרכיב שכר העובדים בהוצאות חב' החשמל זניח – והפרטה תביא דווקא להתייקרות"
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000820681

  13. מיכאל,

    יש פער בין להרגיש ובין לנסח תגובה מושכלת. אנשים ממעמד הביניים מכופפים את הראש ואומרים: שלא יהיה יותר גרוע. למה זה קורה? תהליך מורכב.

  14. תמר, כתוב נהדר.
    מפנה אותך לספרון קצר מ-2005 הפוליטיקה של הטכנולוגיה. הערך די ממצה.
    אבל נדמה שיש כאן פתח לעיסוק כלכלי חשוב:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94

    שהוא לא רק הכפפת הנומרטור לחוקי הרובוטיקה, ולא רק איך למסות עבודת רובוטים. (קישורים ממשיכים)
    http://www.davar1.co.il/71622/
    http://www.davar1.co.il/57123/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s