בוקר טוב, גלובליזציה

היא הגיעה לישראל לפני יותר משלושים שנה. נכנסה לכאן חופשי, מבלי שבדקו את כישוריה. נכנסה, ועשתה את מה שהיא עושה בדרך כלל. מוזר עכשיו להיתקל ב"תדהמה" על תוצאות מעשייה.

המשק הישראלי החל להיפתח לחו"ל בסוף שנות החמישים. פתיחתו המתונה הפכה לגלובליזציה מלאה בשנות השמונים והתשעים. תוצאות המהלך מופגנות בכל המדדים הכלכליים המקובלים. נמחיש אותן כאן בעזרת נתונים שלא זכו לתשומת-לב מרובה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

סקרי הלמ"ס בודקים פעילות של חברות רב-לאומיות בישראל. הגדרתם לשליטה זרה על חברה ישראלית היא מחמירה: בעלות זרה של גורם יחיד בשיעור העולה על 50% מהון מניות החברה. בהגדרה פחות מחמירה, נמצא עוד חברות רבות בשליטה זרה. כי גם בעלות של 25% משפיעה על אופי החברה ועל דרכה. השפעה זו מחלחלת לחברות בבעלות מקומית.

אך, כאמור, הנתונים שאנו מביאים עכשיו מתייחסים לחברות הנמצאות בבעלות זרה בשיעור של 50% ומעלה. חברות אלה העסיקו בתעשייה בישראל, שנת 2013, 67 אלף איש, כ-18% מעובדי התעשייה. כצפוי, הן מתרכזות במגזר עתיר היידע. הוצאתן למו"פ תופשת 62% מההוצאה למו"פ עיסקי בישראל. רוב המו"פ שלהן (75%) מבוצע עבור חברות האם בחו"ל וחברות הקשורות איתן. רוב הייצוא שלה (87%) מופנה לאותן חברות אם, בעיקר בארה"ב.

הנתונים שעיל לקוחים משני סקרים שפורסמו השנה על ידי הלמ"ס: סקר פעילות חברות רב-לאומיות בישראל, וסקר מו"פ של חברות רב-לאומיות בישראל. סביר להאמין שממצאי סקרים אלה דווחו בעיתונות. למיטב התרשמותי, לא קם רעש לאומי ואפילו לא סתם דיון בעקבות מה שפורסם.

ומה שפורסם היה צריך להרעיש, עוד בטרם ההודעה על פיטורים כאלה ואחרים. הוא אומר שכמעט חמישית מעובדי התעשייה בישראל מועסקים בחברות הנשלטות בידי זרים. אין נתונים על שליטה זרה באחוזים נמוכים יותר, אך סביר להאמין שהיא נפוצה. ניתן לראות זאת מהשינוי בסגנון יחסי העבודה במדינה בעשרות השנים האחרונות. מה שפורסם אומר גם שרובה המכריע של ההוצאה על מו"פ עסקי בישראל ממומנת על ידי זרים, ועל פי שיקוליהן של חברות זרות.

המו"פ בתעשייה מעצב את מוצריה העתידיים. דרך בחירת המוצר וטכנולוגיית ייצורו הוא משפיע על איכות הסביבה. הוא קובע את יציבות התעסוקה, את השכר ואת תנאי העבודה במפעלים. בעבר, כוון המבנה הענפי של התעשייה על ידי משרד התעשייה והמסחר. עבודת המטה של המשרד הקיפה מגוון רחב של שיקולים.

סיפור קטן, מחוויותיי בקונצרן כור ההסתדרותי שנגוז, ימחיש למה אני מתכווונת. בשיחה עם ראש אגף התכנון, שאלתי אותו על שיקוליהם בעיצוב המבנה הענפי של הארגון. יש לנו הכל, הוא ענה לי, חוץ מטקסטיל והלבשה. שני הענפים האלה דורשים תגובה מהירה, שאינה מתאימה לקונצרן השואף לשליטה מרכזית. הם גם משלמים שכר נמוך, בניגוד לערכינו.

התכנון הכלכלי, שבו עסקתי במשרד התעשייה והמסחר, הקרין על מעורבות הממשלה במפעלים, על תמיכתה במו"פ, בהשקעות ובתחומים אחרים. מבנה התעשייה נגזר משיקוליו, כפועל יוצא של תפישת עולם לגבי דמות הכלכלה והחברה בישראל.

התכנון הכלכלי חוסל בשלבים מאז המהפך הפוליטי של 1977. חוסל, על מנת לטשטש את הקשר בין עסקים לדמותה החברתית והפוליטית של המדינה. חוסל במטרה לא לקיים דיון לאומי בגלובליזציה. חוסל, כדי להחדיר אותה לכאן כבדרך אגב. ועכשיו, שלושים שנה ויותר לאחר החדרת הגלובליזציה במתכונתה הנוכחית לישראל, כולם מוכים בתדהמה. מה הפליאה, חברים, זו הגלובליזציה לטוב ולרע. הכל נאמר אי-אז בשנות השמונים. אבל משום-מה איש לא רצה לשמוע.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

18 מחשבות על “בוקר טוב, גלובליזציה

  1. בוקר טוב,

    א. אני חושב שלא נכון לטעון שלא "בדקו את כישוריה" של הגלובליזציה
    ב. "היא תרמה באמצעות "כישוריה" לעליה ברמת החיים של תושבי ישראל (כמו גם ארצות אחרות).

    נכון שהיא גם השתתפה בשינוי מאפייני החברה הישראלית וערכיה.

  2. דוד,

    מה שאולי אנחנו חולקים עליו הוא עניין של התרשמות. ישבתי בתקופת המעבר לגלובליזציה במשרד התעשייה והמסחר. הייתי מעורבת מאד בכל הדיונים על פתיחת המשק הישראלי. זו התרשמותי מאותה תקופה, וגם מניסיונות מאוחרים יותר שלי ליזום דיון על הגלובליזציה.

    לא הכחשתי שהיא תרמה לעליית רמת החיים בישראל, אם-כי הבדיקה וההוכחה הנחרצת כמה בדיוק לייחס לתרומתה היא לגמרי לא פשוטה. דיון נרחב בנושא תמצא בקטגוריה: "משק קטן גלובליזציה" כאן בבלוג.

  3. תמר,

    כל הכבוד להתרשמות שלך אבל זו לא הוכחה שלא "בדקו את כישוריה". זה לא עניין של התרשמות הרי יש לא מעט מחקרים ששיכנעו שתהליך פתיחה של משק למסחר (ולגלובליזציה) עשוי לתרום לשיפור בחיי האדם. מכאן ש"בדקו את כישוריה".

    יש לא מעט מחקרים שמראים כי פתיחת משקים למסחר ולתחרות תרמו לשיפור ברמת החיים. חלק מאלו מראים את התרומה במהלך כמה מאות שנים.

  4. דוד,

    אני מכירה את ההכללות כמוך. אני רק טוענת שלא בדקו מספיק את הפרטים לפני הכניסה לגלובליזציה. העובדה היא שנסוגים עכשיו בהדרגה מכמה צעדים שלה. תוכל לקרוא על זה בבלוג כאן, תוכל לקרוא על זה בספרי, ותוכל גם לא להסכים איתי, זה בסדר.

  5. מה שאת טוענת כעת שונה ממה שטענת תחילה.
    עדין זו טענה שגויה.

  6. לדוד.אם הגלובליזציה גורמת לפיטוריך מהעבודה בגיל 40-50 ולאבטלה עד סוף ימיך,האם גם אז תטען שהגלובליזציה "שיפרה את רמת חייך"?.

  7. מן הפרסומים המציפים אותנו עכשיו, באין דרך לדעת מה ערכם העובדתי, למדתי שלפחות חלק מהעובדים מאורגנים בהסתדרות העובדים הלאומית. זה לא מובן מאליו שכל עובדי טבע מאורנים בארגון עובדים אחד. יתכן שיש פיצול לפי המפעלים. ועולה מכאן השאלה מה הסטטוס של ניסנקורן בכל העניין.

    למיטב זכרני בסקנדינביה או לפחות בחלק ממדינות סקנדינביה לעובדים יש שותפות מסוימת במפעלים והם מיוצגים גם בדירקטוריונים.
    לא ברור לי מה הסטטוס של טבע (מניותיה נסחרות בבורסה ולכן לא ברור לי באיזה מובן היא מכונה חברה פרטית). לפי חלק מהפרסומים יושבים בדירקטוריון גם אנשים מחו"ל.

    בקיצור – כל המבנה שלה בכלל לא ברור לי , ומכאן שלא ברור באמת מה היו שיקולי האסטרטגיה הניהולית ואיזה אינטרסים גלויים וסמויים הם שיקפו. בהתאם לא ברור איך הושגו הפטורים ממס ובאילו תנאים ועד כמה שותפו העובדים בכל מה שקורה. לפי עדויות של חלק מהם הוצגו להם מאזנים טובים.
    מה שנראה לעין הבלתי מזוינת – הגלובליזציה הטביעה את טבע.

  8. נעמי,

    לא כתבתי כאן ספציפית על טבע. משבר טבע הוא אוליי הטריגר לכתיבה, אבל הניתוח כאן הרבה יותר רחב מזה, הוא ניתוח על הדרך שבה נכנסו לגלובליזציה בישראל, ועל השלכותיה עכשיו. מסיבות שונות (מוצדקות, האמיני לי) אין לי גם עניין להתייחס למשבר הייחודי של טבע. הוא ייפתר כפי שהכוחות השונים יכוונו לפתור אותו. אותי מעניין יותר לדבר על הרקע הכללי. יש עוד מפעלי תעשייה בישראל, חלקם כבר נכנסו למשברים, חלקם נפלו, חלקם עוד צפויים להיקלע למשבר בהמשך. בואי נדבר על זה.

  9. למיכאל,

    אין קשר בין הדברים שכתבתי על גלובליזציה ורמת החיים הפרטית שלי.
    אני מכיר מנסיון אישי פיטורין בגיל 50+, שזכה לתמיכת ועד העובדים בלי שאיש מהם ידע מדוע פוטרתי.
    כמובן שנלווה לנסיון הזה ירידה משמעותית ברמת החיים.

  10. תמר – אני מתייחסת לטבע לא רק בגלל הענין האקטואלי אלא בגלל שהיא היתה "המניה של המדינה" – נראה לי שמה שקורה עכשיו חושף בגדול את כל מה שאת מתארת, והוספתי סימני שאלה נוספים.

  11. סימני השאלה למשל:
    פתיחת השווקים לתחרות גלובלית אגרסיבית קשורה לפטור הגורף במסים, שזה המקטע שלמדינה יש בו השפעה – האם המדינה מנצלת את כל האפשרויות שלה במקטע הזה? האם זה לא משהו שצריך לדון בו?

    המדינה באמצעים כאלה ואחרים (הפרטה, מכירת נכסים, מיקורי חוץ שחושפים את הפעילות ה"חוצנית" לתלות בכסף זר ) – פירקה את העבודה המאורגנת (במקרים רבים עבודה מאורגנת היא על הניר, ר' הערתו של מיכאל).. חיסול העבודה המאורגנת הוא בעצמו כלי בתוך התחרות הגלובלית הפרועה והכאוטית, או לפחות נראית כך..

    את לא מזכירה את המושג – אבל לכאורה הכל מוצדק בשם ה"יד הנעלמה", כשבפועל אינטרסים תאגידיים מכוונים היטב את כל העסק.
    האם אנחנו רוצים להשאיר להם את כל ה"תכנון"?

  12. נעמי,

    שאלותייך נכונות ומוצדקות. אני עונה עליהן כל הזמן במה שאני כותבת – מקטע אחר מקטע. עניתי עליהן באופן שלם יותר בספרי "ברוכים הבאים לשוק החופשי". כתבתי גם לא-מעט על עניין ה"תכנון הכלכלי", אני מתכוונת לחזור לנושא הזה בקרוב. נראה לי שהחייאת התכנון צריכה להיות כותרת במצעי השמאל-מרכז לקראת הבחירות הקרובות. אנשים חשים יותר עכשיו את משמעותו של היעדר תכנון ויד מכוונת, בניגוד ל"יד הנעלמה".

  13. תמר את אכן כותבת וברוכה תהיי.
    טבע (בקרוב בזק?) הם הזדמנות לדון בכל השאלות האלה ולגיבוש מצע של השמאל. השאלה תצטרך להיות – איך בתקופה הזו של מסרונים וטוויטר וכל השאר – מעבירים את המסרים האלה ואיך מראים שזו לא יד נעלמה ולא בטיח – ושהתאגידים הגדולים הם אלה שמתכנתים אותנו. (העובדה שלעתים קרובות הם נופלים בעצמם בפח של עצמם, היא תוצאת הלחצים של המשטר התאגידי וגרידינס).

  14. נעמי,

    מבחינתי, התשובה היא פחות מסרונים ופחות טוויטר. פחות לדוש בטעויות שנעשו. הציבור לא טיפש, צריך לדבר אליו במסרים חיוביים: מה עושים עכשיו, לא כל דבר ניתן לתיקון הרגע, ומהו החזון ארוך הטווח. מקווה שאופן הדיבור הזה יאומץ בשמאל-מרכז.

  15. תמר – מבחינתי זה להכניס אותך לתכנית הלימודים. אני רצינית לגמרי. אמנם אני כבר 20 שנה מחוץ למערכת וכיום יושב שם קפיטליסט מוצהר, והבנקים מפעילים בבתי ספר תכניות לימוד בכלכלה……
    ואולי – היא הנותנת.
    זה שנים רבות שהשמאל הזניח את מערכת החינוך. הגיע הזמן להתחיל להזיז את המטוטלת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s