קטלוניה-ביטקוין. זה קשור

 מה רוצים הקטלונים, בסך הכל? הם רוצים להשתחרר מספרד. למה להם להשתחרר? גורם עיקרי הוא הפער הכלכלי בין קטלוניה לשאר חלקי המדינה. קטלוניה מפותחת ועשירה, היא לא רוצה לממן את איזורי המדינה הנחשלים. היא לא רוצה להיות כפופה לאינטרסים שאינם חופפים לאינטרסים שלה.

סיפורה של קטלוניה בתוך ספרד אינו שונה במהותו מסיפור בריטניה באיחוד האירופי. אחדות מדינית וכלכלית נושאת איתה יתרונות לא מעטים, אך היא גם מגבילה. ולאחר שבעים שנה של מיצוי יתרונות, אזרחי אירופה מתחילים להיות ערים לחסרונות. יחיד בתוך איחוד גדול, אף פעם אינו עצמאי. מה גם, שבכל ארגון גדול יש מי שקובעים, ויש מי שנגררים.

סיפור התמרדותה של קטלוניה מתקשר למטבעות הוירטואליים התופשים תשומת לב לאחרונה. זאת, דרך המטבעות המקומיים שצצו בעיקר בחלקי אירופה הנידחים. תושבי אותם איזורים קמו יום אחד ואמרו: מדוע שנסבול משיגיונות האירו ותנודותיו. הוא, במידה רבה, מוכוון על פי הכלכלה הגרמנית. אנחנו שואבים את הכנסתנו כאן, צורכים את רוב צריכתנו כאן. מבחינתנו, נכון יותר לבסס את כלכלתנו היום-יומית על מטבע מקומי.

ניעור זה של הגמוניית המדינה, והיעדר התגובה אליו, הישרו מרוחם על המטבעות הוירטואליים. מטרות היוזמים הווירטואליים אמנם לגמרי שונה מזו של האיזוריים, אך האדישות ואולי המבוכה המופגנת מצד השלטונות לחירות שהם לקחו לעצמם היא דומה.

על רקע זה, מאי-שם, הופיעו לפתע מספר מטבעות וירטואליים/דיגיטליים ברשת האינטרנטית. הביטקוין הוא המפורסם מביניהם. ועכשיו, בנקים מרכזיים חשובים שוקלים להנפיק מטבע וירטואלי רישמי משלהם. הבנקים של רוסיה ושל סין ניצבים בחזית. ראשת קרן המטבע הבין-לאומית, קריסטין לגארד, התיחסה לתופעת המטבעות החדשים בכנס של הבנק המרכזי הבריטי בסוף ספטמבר.

בנאומה, היא יותר שואלת-תוהה מאשר מצהירה על עמדה כמתבקש מתפקידה. בעצם, באותו נאום היא מתייחסת רק למטבעות המונפקים ביוזמה פרטית, ועל המטבעות הוירטואליים של מדינה היא מדברת בנימה עתידנית.

לגארד לא ממעיטה בחשיבות התופעה. היא, למשל, שואלת איך תופעל מדיניות מוניטרית בהקשר הזה. מדיניות מוניטרית מופקדת על כמות הכסף במדינה ועל מפלס המחירים בה. היא משפיעה על שער המטבע כלפי המטבעות האחרים. יוצא מכאן, שהמדיניות המוניטרית היא טריטוריאלית במהותה. בעולם שאנו חיים בו, מדינות עוקבות אחר תנועות הון גדולות אל המדינה והחוצה ממנה. ראוי לסייג כאן ולומר, שחופש תנועות ההון העולמי וייסוד האירו מציבים סימני שאלה מעל המודל הטריטוריאלי כבר משנות התשעים. איך יענו עכשיו על האיום הגדול יותר שהמטבעות הווירטואליים מציבים לגבולות המדיניים? עד כה לא ניתנה לזה תשובה.

אין מענה גם לשאלה המתעוררת בעקבות פריצתן המהירה של רוסיה וסין לזירה, מבלי לדווח מראש, מבלי להתייעץ עם הגורמים המקובלים. האם יהיה מעמדו של הרובל הווירטואלי זהה למעמד הרובל המסורתי? האם כניסתן המקדימה של רוסיה וסין לשוק הוירטואלי, לפני ארה"ב והאיחוד האירופי, תפגע בשליטת הדולר בעיסקות הבין-לאומיות.

האם צעדן העצמאי של סין ורוסיה ייתפש כהתגרות בקרן המטבע הבין-לאומית וארה"ב?  כל זה, משום מה, לא עולה לסדר היום. אות לחולשתן של מדינות המערב, כמו אימוץ הברקזיט והכרזת העצמאות של קטלוניה? רמז לפירוק סדר עולמי של עשרות שנים? סדר שייעודו היה לבטא התפכחות משימוש ברוטלי בכוח. האם הסדר הזה נמצא בדרכו למחוזות  ה"לא רלוונטי".

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

 

6 מחשבות על “קטלוניה-ביטקוין. זה קשור

  1. עוד הבט של פיגור התודעה ביחס להתקדמות הטכנולוגית.
    ויש גם ביצה ותרנגולת. האם ביטול "נחש המטבעות" והסכמי ברטון וודס (1973 – ניכסון בהשפעת אסכולת שיקגו) הם הסיבה לגלובליזציה משולחת הרסן, או התוצאה של ראשית המהלך.
    האם ללא ביטול ההסכמים הטכנולוגיה היתה מאפשרת שליטת הציבור בכמויות הכסף?

  2. גם צכיה התנתקה מסלובקיה כי היא הרגישה שהיא העשירה יותר תומכת בסלובקיה הענייה. האם זה שהם משתמשים בקרונות שלהם ולא ביורו עושה טוב לכלכלה שלהם? ועוד שאלה האם יוגוסלביה שהתפרקה להרבה מדינות קטנות ולאומיות הרוויחה כלכלית מהפירוק? אודה אם יש לך תשובות תמר !

  3. לקסי,

    גם אני רואה כאן את הביצה והתרנגולת. נדמה לי שתהליכים בדרך כלל הם ביצה ותרנגולת, קשה להצביע על נקודת התחלה. ולגבי הטכנולוגיה, גם זו שאלה שאינה ניתנת לביטול. אבל טכנולוגיה ניתנת לשימוש או לדחייה. כלומר אפשר לאסור על פיתוחים שונים אם הם לא מיטיבים עם הציבור. זו שאלה שעולה עכשיו בהקשר של פיתוחים רפואיים שונים. ואחרי כל אלה, עולה השאלה, מה, העולם הכלכלי השתגע? איפה הממשלה? איפה מוסדות הרגולציה והתיאום הבין-לאומיים.

  4. פנינה,

    לגבי השימוש במטבע לאומי לעומת מטבע רב-לאומי, תשובתי היא חד-משמעית. אני חושבת שמתגלה סתירה מובנית בין הישענות על מטבע רב-לאומי, כשהשלטון עדיין הוא לאומי. בתחושה שלי (ומקרי צ'כיה-סלובקיה ויוגוסלביה יעידו) אנשים עדיין מעוניינים לשמור על הלאומיות. וההקצנה היום (קטלוניה, חבל הבסקים ועוד ועוד) היא תגובה לאיחוד כפוי (האיחוד האירופי) שמעורר בעיות. במיוחד, הוא הפך להיות בעייתי מאז ייסוד האירו. ולגבי פירוק יוגוסלביה, כמו פירוק של בריתות מדיניות אחרות, ברור שהוא כרוך במשבר בהתחלה, אבל גם שפיכות הדמים כשהם שכנו תחת יישות אחת לא הייתה משהו לכלכלה ובכלל. כן, החיים מעניינים, אנחנו יודעות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s