סימפטום בולט לשגעונו הוא האי-בהירות השוררת סביב המטבעות הוירטואליים. השימוש במטבעות אלה, ותהייתם של אנשים על הלגיטימיות שלהם, מעידים על התערערות מושגי הכלכלה המסורתיים.
בעולם כלכלי מוצק יש לכסף תפקיד מוגדר. הוא משמש אמצעי חליפין, אמת מידה לערך, אוגר ערך לאורך זמן ובמרחב גיאוגרפי. כך, הכסף במתכונתו הידועה, תרם להתפתחות הכלכלה והתרבות האנושית.
לפני המצאתו התבססו קשרי הכלכלה על סחר חליפין – סחורה או שירות תמורת סחורה או שירות אחר. מאוחר יותר, מילאו את התפקיד מוצרים נדירים כגון מלח או זהב. המצאת הכסף הקלה על הסחר הבין-לאומי, ועל התניידותם של אנשים. ומרגע שהוא גולם על ידי מטבע או שטר נייר, מעמדו מוגדר על ידי האמון שאנשים נותנים בו.
אמון הציבור מוקנה לכסף על ידי ערבות המדינה. ערבות תמידית להחזיר שווה ערך תמורת כל שטר או מטבע שהיא הנפיקה. ערבות למילוי מחויבויות הבנקים ברוב המקרים. כסף, אם כן, הוא הצהרת אמון בריבונות המדינה. לא לחינם מודפסים עליו דיוקנאות אנשי ציבור, ולעיתים גם ציטוט מדבריהם. על שטר המאה שקל הישראלי (יצחק בן-צבי) מופיעים דבריו: "אני מאמין בעתידו של העם היושב בציון כעם עובד, על יסודות דמוקרטיים, ברוח חזון נביאינו, נביאי האמון". אני מאמין, עתיד, אמון, הן מילות המפתח בשטר.
וגם אם הכסף היום הוא ברובו התחייבות בנקאית ולא חפץ מוחשי, עדיין הוא נושא איתו את משקל המדינה, גוף שמילוי הבטחותיו אמור להיות ללא דופי. כל זה מתערער לאחרונה על ידי התפשטות המטבעות הוירטואליים. הם צצים באינטרנט משום-מקום. מנפיקיהם ברוב המקרים אינם מזוהים. אין כל וודאות שהם יעמדו מאחורי התחייבותם, אין מי שיכפה עליהם את העמידה בהתחייבות.
ערכו של מטבע וירטואלי עלול להתאפס ברגע, אם שרשרת האמון בו תיקטע. וכשם שמתן האמון בו אינו מוסבר, כך גם קטיעתו תנחת משום-מקום. פתאום יפסיקו לספק סחורה תמורתו, פתאום לא ימירו אותו לדולרים או למטבע מאושר אחר. היתכנותו של תסריט כזה נרמזת על ידי תנודותיו החדות של שער הביטקוין במונחי המטבעות המקובלים.
כדאי להוסיף כאן, שבכלכלה המסורתית ערכו של מטבע מיוחס לו על ידי עוצמת המדינה שאותה הוא מייצג: נכסיה המוחשיים, היקף הפעילות בה, ויציבותה. מתוך תפישה זו, בכלכלה המסורתית מייחסים את "היחלשות" המטבע או פיחותו להיחלשותה הכלכלית או הפוליטית של מדינה.
כל זה נעדר מהמטבעות הוירטואליים. חוזקם או חולשתם מוכתבים על ידי הביקוש וההיצע הישיר להם, ואלה משקפים את מה שמכונה בנימוס "ציפיות". מה מנחה את הציפיות האלה, חוץ מהימור נקי? וודאי שלא מערכת יצרנית או מוסדית מוגדרת.
במובן זה, המטבעות הוירטואליים מותחים עד לקצה את רעיון הגלובליזציה. חופש תנועות הכספים של הגלובליזציה מעודד ספקולציה במטבעות הלאומיים, ולראיה, תנודות השער בין האירו לדולר. חופש הסחר המוחלט מנתק את הקשר בין ביצועי כלכלת המדינה לערך המטבע שלה. ייסוד גושים כלכליים, כגון גוש האירו, מרופף את הקשר המדיני הזה עוד יותר.
מכאן עולות תנועות האנטי-גלובליזציה – הברקזיט הבריטי, תנועות לאומניות. אותה ספקנות כלפי הגלובליזציה מתבטאת גם בהנפקת מטבע עצמאי באיזורים מוגבלים באירופה. זוהי התרסה כלפי האירו – הוא לא מייצג אותי – שבגירסתה המוקצנת זולגת לאימוץ מטבעות-שלא-מייצגים-אף-אחד-ושום-דבר. הגיוני? לא, העולם הכלכלי השתגע. ועוד על כך בשבוע הבא.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
עידן השוק החופשי 
אני ידעתי כל השנים שכנגד הכסף שמודפס במדינה מסוימת יש כספת כמו הפורט נוקס (שכל השודדים רוצים לפרוץ) ובה מתילי זהב המייצגים את עושרה של המדינה.
אלה סיפורי אגדות?
אהבתיאהבתי
יעל,
לא סיפורי אגדות, אבל היסטוריה. הכיסוי במטילי זהב בארה"ב בוטל בראשית שנות השבעים. היום הגיבוי היחיד לכסף הוא אמון הציבור.
אהבתיאהבתי
אמון בכסף הוא עניין עדין ומורכב מאד, והניתוח כאן עושה לו עוול מסוים, גם כשמדובר על כסף במובנו המוכר והיסטורי. בעבר אמנם קל יותר היה לקשור בין כסף לבין ההתחייבות או הנכס שעומד מאחוריו. כיום מדובר במקרים רבים על ספרות וירטואליות גם כך בתוך שרת מחשבים של בנק, המייצגות משהו אמורפי ביותר שיכול לגדול או להיעלם באופן מאד לא צפוי, כמו במשבר הגדול האחרון בארהב, שהוא גם אקורד הפתיחה לעידן המטבעות הוירטואליים. ועם זאת, בהחלט מתקיים צד עמוק ורציני מאד של אמון גם כשמדובר בביטקוין ומטבעות וירטואליים ספציפיים אחרים- אמון בעתידה של הרשת, אמון בהמצאה הטכנולוגית המופלאה שהיא הבלוק-צ׳יין, אמון במערכות שקופות ומבוזרות ולא כאלה המרוכזות בידי איזו אליטה, ועוד ועוד. אין שום ספק שיש כאן גם צד של ספקולציה, אבל הדבר נכון גם לסחורות אחרות שהיוו ומהוות ייצוג של ערך עובר לסוחר, כמו זהב. יש פה שינוי פרדיגמה מרתק, מורכב ומהפכני, שלא הייתי מבטל כל כך מהר בתור הימור נקי ללא מערכת יצרנית מאחוריו. וזה באמת רק על קצה הקצה של המזלג, מוחות רבים וטובים התייחסו לכך בהרחבה ובעומק בשנים האחרונות.
אהבתיאהבתי
בי"ת,
מסכימה עם חלק ניכר ממה שאתה כותב. ואגב, לא טענתי שהביטקוין הוא הימור נקי, אלא שהציפיות לגבי ערכו העולה ויורד מונחות על ידי הימור נקי. אני גם לא מתעלמת מצדו הטכנולוגי המופלא. עם זאת, אני רואה את הפרדוקס שאליו מוביל איבוד האמון במערכות המרוכזות על ידי אליטה. האם מערכות המרוכזות על ידי יישות לא מזוהה בהכרח טובות ממערכות המרוכזות על ידי אליטה, שבאופן בלתי-נמנע לפעמים טועה ולפעמים מנצלת את מעמדה לרעה. זהו הדיון שאליו אני מכוונת. אני גם עוקבת אחר ההתיחסויות לביטקוין, אלא שכמה מהן, למשל התיחסותה של קריסטין לגארד שציטטתי בשבוע שעבר, משדרות תפישה שלטונית שאני לא מזדהה איתה.
בכל מקרה, תודה על תגובתך. גם להתרשמותי סיפור הביטקוין מורכב ומרתק, ואני מנסה לעשות בו סדר.
אהבתיאהבתי