מי (לא) מפחד מעולם חדש-אמיץ פיננסי

 מי אם לא יו"ר קרן המטבע הבין-לאומית, קריסטין לגארד. בכנס הבנק המרכזי של בריטניה, היא מנתחת את ה-Fintech – הטכנולוגיה הפיננסית החדשה. תקשורת אינטרנטית עם הבנק, שינויי מבנה תכופים בגופים הפיננסים.

לגארד לא מתעלמת מהמהומה המתחוללת סביבה. את נאומה  היא פותחת וסוגרת בהתייחסות ל"עולם חדש אמיץ". עולמו המאיים של אלדוס הקסלי? רק בכותרת, ובסימן שאלה. בסגירה, היא מפנה למקורו הראשוני של הציטוט: עולמו המבטיח של שייקספיר במחזה "הסערה".

עיקר הנאום מוקדש למטבעות הוירטואליים, ביטקוין ובני מינו. לגארד מבחינה בינם לבין התשלומים האלקטרוניים הרגילים. "מטבעות וירטואליים", היא קובעת, "משתייכים לקטגוריה שונה, משום שהם מספקים את יחידת החישוב ואת מערכות התשלום שלהם. מערכות אלה מאפשרות עיסקות של חבר-לחבר, ללא בנקים מרכזיים".

"ללא …", פירושו איום על קיומם של הבנקים המרכזיים. עוד לא עכשיו, כך לגארד אומרת. המטבעות החדשים הם תנודתיים מדי, מסוכנים מדי, מסובכים מדי להפעלה, ולא מושכים את הציבור הרחב. אך באותה נשימה, היא מוסיפה כי רבים מהם אטומים לעינם הבוחנת של הרגולטורים. אם כן, בהיעדר שקיפות מספיקה, מאין היא שואבת את ביטחונה לקביעה כי בינתיים הם "מאתגרים את הסדר הקיים של המטבעות הרשמיים ושל הבנקים המרכזיים אך במעט אם בכלל".

לא עכשיו, לגארד קובעת, אך אין לדעת מתיי. כוח משיכתם של מטבעות אלה רב, משום שאינם נשענים על תיווך בנקאי ואינם מחייבים בתשלום עמלות. כך מוזלות העיסקות הנערכות בהם, וביצוען מואץ.

הצלחתם העתידית של המטבעות הוירטואליים תוביל לקריאת האזרחים לבנקים המרכזיים להנפיק מטבעות וירטואליים משלהם, לגארד צופה. ואז, מה תגיד, היא פונה לבנק של אנגליה, אם הכלכלה הזו תדפוק על דלתך. "האם תכניס אותה בברכה פנימה? תציע לה תה – ונזילות פיננסית?"

התייחסות מחוייכת לכאורה, אך החשש העולה מבין השורות נותר ללא מענה. קרן המטבע – המאגדת 189 מדינות – היא הגוף המתאם בין הבנקים המרכזיים בעולם. על כן,  היא הגוף האידיאלי לדיונים על משמעות השינוי במערכת המטבע. וראשתו, לגארד, בוחרת לומר: לא עכשיו, לא בא לי לקבוע עמדה.

לגארד, כמו מומחים רבים כמותה, לא מתכחשת לבעיה. "איך תופעל מדיניות מוניטרית בקונטקס הזה" היא שואלת, והיא לא ממש עונה. מדיניות מוניטרית היא אחת משתי רגליה של המדיניות הכלכלית. תפקידה, לשלוט בכמות הכסף במשק. לצידה, המדיניות התקציבית, מופקדת על הוצאת והכנסת הממשלה.

מדיניות מוניטרית מכוונת את מפלס המחירים, ואת שערי החליפין בין מטבעות. מטבע וירטואלי סותר את מהותה משום שאינו טריטוראלי, גם אם הוא מופק על ידי מדינה. מטבעה הוירטואלי של מדינה יוכל להירכש על ידי תושבי חוץ, הוא ומקביליו הזרים יוכלו להירכש על ידי התושבים המקומיים. בישראל, היום, מוטלת חובת דיווח על תנועות כספים לתוך המדינה ומחוצה לה. רישום זה אף הוגבר בשנים האחרונות לנוכח ייסופו הלא-רצוי של השקל.

מה יקרה בעולם החדש-אמיץ? ויסות עולמי של כמות הכסף ושל שערי המטבע? איך הוא יתממש? ניסוי מוגבל להיתכנותו נערך בגוש האירו בעשרים השנה האחרונות. בינתיים הוא מניב רק משברים ויוזמות התפרקות. קרן המטבע הבין-לאומית לא מנסחת את שאלת המדיניות בחדות. היא גם לא ממש עונה. יותר מזה, היא לא פועלת, היא לא חוסמת את גל  הנפקת המטבע הוירטואלי, למרות חששה ממה שהוא נושא איתו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

4 מחשבות על “מי (לא) מפחד מעולם חדש-אמיץ פיננסי

  1. תמר יקרה, אני קוראת בשקיקה את המאמרים שלך. כל כך רחוקה אני מנושא הכלכלה והיו לי חששות כבדים פן לא אבין דבר. אבל הופתעתי לטובה מהנגשת המידע. זה אמנם מצריך ריכוז ולעיתים – קריאה חוזרת, אבל אני שמחה שנרשמתי.

  2. היי אינגריד,

    תודה על תגובתך, היא משמחת אותי מאד. אני מנסה לכתוב ככה שאדם מתעניין ומשכיל יוכל להיכנס לדברים. משמח לראות שהצלחתי איתך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s