רואה בקטנות. אוי, הטבלה נפלה

נפלה, אז מה. לא ייתכן שנפלה סתם ככה? זוהי טבלת הפתיחה של התצפית הכלכלית החצי-שנתית של ה-OECD. טבלת פתיחה לספר של כ-300 עמודים. טבלה שהייתה שם במשך 31 שנה – מאמצע 1985 ועד לאמצע 2016. טבלה שאומרת הכל, אומרת יותר ממילים.

היא נפלה כבר בדצמבר שעבר. היא נפלה, ואני חיכיתי לראות אם זה מקרי. רוב הנתונים המוצגים בה, מופיעים בלוחות אחרים. אלה הם מספרי המפתח של הכלכלה: שיעור גידול התמ"ג בשנת הפרסום, מספר שנים לפניה, ותחזית לשנה הבאה. שיעור גידול הסחר הבין-לאומי, שיעור האבטלה, שיעור האינפלציה, גירעון התקציב – כל אלה בממוצע OECD, בממוצע האיחוד האירופי, ובכמה מעצמות כלכליות מובילות.

ביוני 2016, היא עדיין הופיעה וצפתה גידול תמ"ג של כ-2% בגוש ה-OECD לאותה שנה, ולשנה הנוכחית. ואכן, תמונת הצמיחה לא הפתיעה. 2%, זה גם מה שצופים ל-2018. זה מה שיש מ-2014 ואילך. זה, בערך, מה שיש מ-2010 ואילך, עם תנודה קלה בטווח ה-1.5 עד 3 אחוזים בהתחלה.

השעמום הוא שלכאורה אומר לעורכי התצפית: ידבר הטקסט תחילה, הטבלה בחזית מיותרת. מאמר המערכת, שנכתב על ידי קתרין מאן, כלכלניתו הראשית של הארגון, הוזז עכשיו לעמדת הפתיחה. וכרגיל, הוא לא אומר דבר, כי מה כבר אפשר לומר בעולם כלכלי מטורלל. אולי משפט כמו: "לסיכום, התצפית הכלכלית הגלובלית היא טובה יותר, אך לא טובה מספיק כדי לשפר בהתמדה את רווחתם של האזרחים".

ואולי זה לא השעמום, אולי זה המסר המספרי שאותו פרסום OECD לא מעוניין לתקוע ישר לעיני קוראיו. בעולם שנוטה להקצנה עד כדי פירוק מדינות וגושים, נוח יותר לעטוף את המציאות בניסוחים לא מחייבים, כגון: "כך, בעוד שברמת המקרו, סיכויי שוק העבודה ותוצאותיו הם טובים יותר, יסודות הצריכה המוצקה והרווחה המשותפת הם פחות מובנים מאליהם".

למרות הרצון להסתיר, ניתן לקלוט בטקסט חשש מאי-וודאות בכל התחומים, ומפגיעותה של המערכת הפיננסית תחילה. נתון לא-נחמד אחד מתוך התמונה הגדולה הוא שיעור אגרות החוב הממשלתיות הנסחרות בתשואה שלילית, דהיינו, רוכשיהן משלמים עבור הזכות להחזקתן, ולא זוכים לתמורה שוטפת על הכסף שהקצו למטרה זו. מה שאומר, כי הם נאחזים בטיפת הביטחון המיוחסת לנייר הממשלתי, ונסוגים מהשוק החופשי. שיעור זה מגיע ל-32% ממלאי אגרות החוב של ה-OECD, ובמונחים כספיים: 12 טריליון דולר.

לא מפליא, אפוא, שהמלצות מסמכו הרשמי של של הארגון הכלכלי המייצג את המדינות המתועשות אינן אומרות דבר. כי מה אפשר לחשוב על האמירה: "כך, שגישה של מדיניות משולבת נחוצה כדי לגרום לכל המערכת לעבוד טוב יותר ליותר אנשים…בחזית הבין-לאומית, מעצבי המדיניות צריכים לרתום את מלוא הטווח של אמצעי שיתוף הפעולה הבין-לאומיים…" כמה אלגנטי, כמה תלוש מהמציאות של טריקים, שטיקים ואיומים הדדיים.

ביטוי מתומצת לרוח הדו"ח מתקבל מהתייחסותו החוזרת ונשנית לתקופת לפני-המשבר-ואחריו. "המשבר" בהקשר זה הוא הקריסה הפיננסית של 2008, אך המסר המשתמע הוא שהעולם כבר נמצא מעברו השני של "ה-משבר", המשבר שמרחף באוויר. לא כך עולה מהנתונים הסטטיסטיים העמומים. לא כך עולה מהאלימות ברחובות, ומחילופי הדברים בין מנהיגי מדינות. בפתח שנת תשע"ח, נתפלל כולנו לחזרתה של טבלת הנתונים היבשים לעמדת הפתיחה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***   

16 מחשבות על “רואה בקטנות. אוי, הטבלה נפלה

  1. המונטריזם ממצה את עצמו.
    זה שהוא הורס את החיים לרוב בנות חווה ובני האדם, זב"ש.
    העיקר שעוד כמה עשירים כבר לא יודעים מה לעשות בעושר שלהם.
    הפתרונות שמציעים היורה הלילה בלאס-וגאס, דאע"ש ודומיהם לא מלהיבים.
    האם הגיעה שעת קום התנערה עולם חלכה?

  2. בפורטו ריקו חשופים – עשרות, מאות, אלפים(?) לסכנת חיים בגלל הטיפול הרשלני להדהים בתוצאות ההוריקן.
    ((העדר גישה לטיפולים רפואיים, לתרופות למים נקיים) המיור של סאן-חואן לא מבינה איך האומה הגדולה בעולם, כדבריה, לא מצליחה להתמודד עם האסון שפקד אי קטן כפורטו ריקו.
    התקשורת, לעומת זאת, יעילה מאוד. כתבי ה- CNN הגיעו לכל חור באי ודיווחו שעות ברצף על המצב.
    עד שבא "היורה בלאס-וגאס", והאולפן הפתוח נדד בעקבותיו לשם.

    משל, נמשל?
    מי יודע.

  3. אם כך האם צדק ביבי באומרו בשבוע שעבר שכלכלות אירופה עלובות?

  4. פנינה,

    נתניהו אמר את הדברים בקונטקסט מסוים, שכבר איני זוכרת מהו. הביטוי "עלובות" מן הסתם מתקשר למה שהוא רצה לומר לגבי האקטואליה כאן. אני, בטקסט הזה, רוצה להדגיש את עניין המשבר, והוא לא רק באירופה, אלא בכלל OECD. המשבר עוד לא נגמר, ולארגונים הבין-לאומיים אין תשובה או אפילו התייחסות ברורה אליו.

  5. עוד טבלה שנפלה…
    פייק ניוז של רוֹש הממשלה לְסָרָיו
    צבי כסה פרסם בפייסבוק טבלת השוואה של תמג לנפש בארצות שנתניהו כינה "הכלכלות העלובות של אירופה":
    "כמה עלובים האירופים המנוהלים ע"י משרתי ציבור לא מפלגתיים"
    נורבגיה 62,249
    אירלנד 69,231
    שוייצריה 59,561
    הולנד 51,049
    שוודיה 49,136
    גרמניה 48,111
    אוסטריה 48,005
    דנמרק 47,985
    אנגליה 42,500
    צרפת 42,481
    ספרד 36,416
    ישראל 35,179

  6. לקסי,

    טוב, הקונטקסט של המאמר שלי קצת שונה. אבל כן, לכנות את כלכלות אירופה "עלובות" זו היסחפות מצד ראש הממשלה. אני התמקדתי כאן בעניין הצמיחה, המדאיג באירופה וגם בשאר מדינות OECD, כולל ישראל.

  7. "צמיחה"
    מראשית שנות השמונים הגדרת הצמיחה במונחי תוצר (לאומי / נקי / מקומי, איך שלא נקרא לו), שמסתכם בסיכום זרימת כסף ותו לא, ניא הגדרה מטרידה.
    הדוגמה שאני זוכר מהלימודים, כביסה בבית לעומת כביסה קנויה, שמבטאת הזנחת כל מה שקורה "בבית" מחוץ להגדרת הצמיחה… ובהינתן העובדה שעבודות הבית הן לרוב עיסוקן של נשים, הרי צמצום חלקן של נשים בצמיחה וכד'.
    איתמר כהן ("אופנן") נתן לזה ביטוי מעניין באחד המאמרים שכתב:

    הכלכלה צומחת, האנשים נובלים | סלואו – תנועת ההאטה – http://slow.org.il/2011/09/05/%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%95%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%9e%d7%a8/

    "יצאנו מהמשבר!" מריעים מוספי הכלכלה; "חזרנו לצמיחה".

    רגע: מי אמר ש"הצמיחה הכלכלית" בכלל טובה לאזרחים?

    משפחת ישראלי כמשל

    במשפחת ישראלי שני ההורים עובדים משמונה עד ארבע, ומרוויחים, כל אחד, את השכר הממוצע במשק. ביתם היא תלמידה מצטיינת בתיכון, ועם המשפחה גרה גם הסבתא. לאחרונה, שני ההורים התקדמו בעבודה, ועברו לתפקידי ניהול רווחיים יותר – ותובעניים יותר: שניהם עובדים עכשיו מ-8 בבוקר עד 8 בערב, ולא נהנים כמעט מימי חופשה. הבת, שכעת אין להורים די זמן או סבלנות להשקיע בחינוכה, החלה לפרוק כל עול, נזרקה מבית הספר והידרדרה לזנות. בנוסף, הסבתא חלתה ומתה.

    למרבה האבסורד, על-פי המדדים הכלכליים המקובלים, בני המשפחה שנותרו בחיים נהנים מ"פריחה כלכלית": גם "חוסכים" את הוצאות המחיה של הסבתא והלימודים של הבת, גם נהנים מהעלייה במשכורות ההורים, וגם נהנים מהמשכורת היפה של הבת מ"עבודתה החדשה". מאידך, על פי כל מדד אנושי סביר, מה שקרה למשפחה הוא אסון.

    אנשים חולים, כלכלה בריאה

    המדד הכמעט-בלעדי לצמיחה כלכלית הוא התמ"ג – התוצר המקומי הגולמי. התמ"ג מציין את הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה מסוימת במהלך תקופה נתונה. הנטייה לחשוב שמטרת העל שלנו צריכה להיות "להגדיל את התמ"ג" ותו לא יוצרת עיוותים רבים. אם נחזור למשפחת ישראלי שתיארנו קודם – הרי שהטרגדיה שעברה עליה הגדילה מאוד את ה"תוצר" שלה: ההידרדרות של הילדה בלימודים אילצה את ההורים לשלם יותר כסף למורים פרטיים (שקודם היא הסתדרה מצוין בלעדיהם) – וזה טוב לתמ"ג. המחלה של הסבתא גרמה לה לקנות יותר תרופות יקרות – וזה מצוין לתמ"ג."

  8. לקסי,

    מסכימה איתך לגמרי, הבעייתיות במדידת התמ"ג ידועה כבר הרבה שנים. למרות זאת, זה המדד המקיף הכי טוב שיש בינתיים, ונשענים עליו לצורך השוואות שונות. ברור לגמרי, שכלכלן טוב צריך לבדוק גם משתנים נוספים.

    אני, בתקופה האחרונה, מדגישה בעיה נוספת שמטרידה אותי. תנועות ההון הבין-לאומיות בעקבות הגלובליזציה, לצרכים שונים שלעתים לא מעוניינים לדווח עליהם, מעוררות צורך חשבונאי להציג תנועה מקבילה בייצוא וביבוא. להתרשמותי, נעזרים ברישומי ייצוא ייצוא ויבוא פיקטיביים, בעיקר ייצוא ויבוא שירותים, לצורך זה. תוכל לקרוא על כך במאמרים שלי כאן מה-18.9.2017, ה-11.8.2016 ואחרים. ה-OECD ער לבעיה. כתבתי על כך במאמר מה-18.9. ער לבעיה זו, ער לעוד בעיות רבות אחרות, ואינו יודע איך לפתור.
    זו הנקודה שאני מנסה לחדד במאמר הזה.

  9. קראתי ולא היה לי מה להוסיף. להדיוט כמוני נשמע מדויק ואומר הכל על הסטטיסטיקה המתעתעת של הגלובליזציה. יעל הראל

    נשלח מה-iPhone שלי

  10. הערה אחרונה (?) בדיון הזה.
    הרבה מהכלכלנים מתיימרים להתהדר בראיית הכל (אולי מכאן "כלכלה"?).
    החשבונות הלאומיים הם מדד שהיה פשוט עד לגלובליזציה ונעשה פשטני עם החלתה עלינו.
    כאן חשוב לזכור את הערתו של ריקרדו בדבר נכונות השיטה רק כשהיא מוגבלת בתחומי ארץ אחת (או משהו כזה).
    אז למה להסתבך עם דברים שאינם מדידים כמו "אושר" ו"איכות סביבה" שנכללים בהגדרה של מה שאינו מדיד ולכן אינו קיים.
    אז מה אם מה שאנחנו קוראים בטבלאות אינו כולל ואולי בשל כך אינו אמת?
    Fake News כבר אמרנו היום?

  11. לקסי,

    מסכימה איתך בעיקרי הדברים, רק מנסה להיות צנועה ופרקטית. העובדה היא שבתגובתך המסתמכת על צבי כסה הבאת השוואה בין-לאומית של התמ"ג לנפש. מה שאומר שיש עוד שימוש כלשהו לתמ"ג. וכמו בכל מרשם רפואי, צריך לרשום את התמ"ג ולצרוך אותו בחוכמה, לא באופן מכניסטי. אגב, מהו הציטוט של ריקרדו, מאיפה, ובאיזה הקשר?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s