מילתו הסופית של כלכלן אנושי

"הבעיות הכלכליות המתוארות כאן, כמו גם עוני ורעב המוניים, עשויים, במחשבה ובפעולה, להיות מטופלים…מלחמה נשארת הכישלון האנושי המוחלט". מילים אלה סוגרות את כלכלת ההונאה התמימה, ספרו של ג'והן קנת גלבריית שיצא לאור ב-2004, שנתיים לפני מות מחברו בגיל 97.

כצפוי מכתיבתו של אדם בגיל הזה, לא תמצאו ב-62 העמודים הלא-צפופים משנה סדורה. תמצאו בהם חשבון נפש, השחזה של מסרים שכבר בוטאו.

ואלה הן המחשבות שגלבריית בוחר לשתף עם קוראיו בסוף ימיו. ראשית, הפער בין החוכמה המוסכמת בכלכלה למציאות. על הפער הזה, על זעקת "המלך הוא עירום" נסובה כתיבתו של גלבריית כל השנים. עיקרו מתומצת במהפך שחל בשיטת השוק: המעבר מקפיטליזם לשלטון המנהלים.

לפני שכולנו שמנו לב, הועברה השליטה מידי בעלי החברות לידי מנהליהן. הם, המנהלים, משחקים בכסף שאינו שלהם, מסכנים אימפריה שלא הוקמה על ידי סבם. על כן, לא פעם, הם פועלים להתפחת רווחי הטווח הקצר על חשבון הצמיחה היציבה וארוכת הטווח.

בתוך אותו עולם של מנהלים-טכנוקרטים, קבוצה ייחודית, על פי גלבריית, היא קבוצת מנהלי התעשייה הביטחונית. ייעודה של הקבוצה, ייצור מוצר לכאורה למטרות הגנה על אנשים, פותח בפניה את דלתות הממשל. זה המקום שבו באופן ברור נופלת המחיצה בין המגזר העסקי למגזר הציבורי. זאת, בניגוד ברור לתיזה הניאו-ליברלית המדגישה את שונותם ונפרדותם של שני המגזרים.

הקשבת המגזר הציבורי למגזר הפרטי היא כה משפיעה, טוען גלבריית, עד שהחלטות על מלחמה ושלום, חיים ומוות נגזרות בהכוונת יצרני הנשק וסוחריו.

דיון זה מוביל אותו למשפטי הסגירה. פרקו האחרון של הספר נקרא, כצפוי, המילה האחרונה. אך בקצהו, שלא כצפוי, מופיעה פיסקה קטנה של המילה הסופית.

גלבריית, איש בעל שכל חד, הוזמן לא-פעם להשתתף בצוותי הממשל להפקת לקחי מלחמותיה של ארה"ב. מסקנתו הברורה מניתוח הנתונים היבשים היא: אין תכלית בפגיעה נרחבת באוכלוסיה האזרחית. אין תכלית במלחמות בכלל.

ובהתאם, מילתו הסופית של גלבריית אינה נושאת מסר כלכלי פרובוקטיבי אחרון. מילתו הסופית מוקדשת לגבולות הכוח, ולאחריותו של מי שהכוח נתון בידיו. סיכום הולם למי שרוב פועלו סב סביב ייעודה המוסרי של הכלכלה ושליחותה האנושית.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

10 מחשבות על “מילתו הסופית של כלכלן אנושי

  1. נדמה לי שבנושא הזה חובה עלינו לא להרחיק עדות אלא לבחון את עצמנו. השליטה של תעשיות הנשק והסייבר הישראליות במדיניות הכלכלית וגם במדיניות החוץ הישראלית היא נושא מושתק שיש בו הרבה לכלוך. הנה שני פוסטים שלי שרק מגרדים את פני השטח.

    https://idanlandau.com/2016/02/04/technologies-of-oppression-between-israel-and-brazil/

    https://idanlandau.com/2017/07/29/preventing-disturbance-to-to-power-israeli-cyber/

  2. המציאות בישראל (ובמקומות אחרים בעולם) מלאה בתופעות הון-שלטון למשל כל הפרשה של "מתווה הגז" היא דוגמה בולטת ועדכנית.

    מה שפורסם בתקשורת על פרשת הצוללות מספק רמזים עבים למה שעל פי הדיווח שלך (ודיווחים אחרים על הספר) טוען גלבריית על הון-שלטון במגזר הביטחוני.

  3. עידן ודוד,

    בכוונה לא נכנסתי לאקטואליה, מתוך רצון לתת כבוד לאדם שמגיע לו כבוד, ואפילו אהבה מבחינתי. וכמובן שכתיבתו כרגיל לא מאכזבת, ומעוררת מחשבה ותגובות. תגובותיכם הם המחשה למרחב הגדול שגלבריית תמיד פותח בפני קוראיו.

    עידן,

    אקרא את מאמריך בנושא.

  4. קראתי עכשיו את הפוסט הראשון משני הקישורים שהציג עידן.
    יש לי הרבה עניין במה שקורה בברזיל, ומעט גישה למידע שנוגע למדינה הענקית הזאת.

    לגמרי במקרה הייתה לי אתמול "פגישה" עם המקור העיקרי שלי, ובחיבור עם הפוסט של עידן – המסקנה די מייאשת.
    למשל יצא ממש לאחרונה חוק בברזיל (צריך לסייג, אולי זה לא חוק פדרלי) שמגדיר את ההומוסקסואליות כמחלה ובהתאם מחייב את ה"חולים" לקבל טפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי. החוק הזה הוצג בפני כדוגמה להתחזקות הימין בברזיל.
    יתכן שהשמאל מאבד את כוחו ברחבי העולם כולו ולא רק בישראל.
    חומר למחשבה.

  5. נעמי,

    קראתי עכשיו את הפוסט העשיר בחומר והמאלף של עידן על ברזיל. את יוצאת מהפוסט ההוא ומהפוסט המתפרסם כאן לדיון רחב על כוחו של השמאל. אין ספק שהכל קשור יש איזה "תמונה גדולה" לא ברורה. ייתכן מאד שאנחנו פוחדים ונרתעים מבירור משמעותה.

  6. כאיש קשיש עם קצת נסיון חיים וגם קצת "חמור נושא ספרים" (בין היתר ספרי כלכלה ופילוסופיה) אני מבקש להצטרף למגיבים: בווקטור הדמוקרטיה שרכיביו הם "חרות, שוויון, ואחווה " קיבל הרכיב "חרות" משקל יתר: בצד החרות האישית לחקור לפתח ולשפר (לטובת כלל האנושות) התפרשה החירות כחופש של יחידים , לנצל את זולתם עד כלות לטובת גחמות רדיפת הבצע והשררה של אותם יחידים- המשקל המאזן שאמורים היה להיתווסף "השוויון והאחווה" נשחק עד דק. תופעות בחירת שרלטנים כטראמפ באר"הב ולהבדיל (בקנה המידה) נהנתניהו בארץ ציון, העבירה את דברי הסנגוריה על הקפיטליזם השתלטני ממישור הצביעות למישור השרלטנות והרמייה.
    במדינות צפון מערב אירופה (הסקנדינביות הולנד, בלגיה, ואפילו גרמניה ) מתבצע הנסיון האנושי הפוליטי
    הכנה והחשוב ביותר כיום לאנושות – קיום "מדינת הרווחה האוניברסלית" . התוצאות הכלכליות (לפי מדדי oecd ואחרים) של מדינות צפון מערב אירופה בתוספת האוריינטציה המנהיגותית והתרבות החברתית והשלטונית מראות מהי כלכלה דמוקרטית בריאה ונכונה. בחברה חופשית קשה עד לא אפשרי להתעלם מן הדחף והיוזמה הקפיטליסטית, אך ניתן לרסנם תוך מציאת איזון סוציאל דמוקרטי התורם לכל יחידי החברה,
    ומייצר הון אנושי. האסכולה האקדמית של כלכלני העת הזו- פיקטי, סאיז,אטקינסון, שטיגליץ, קרוגמן ועוד, לא מוצאת את מקומה הראוי באקדמיות שלנו.

  7. זה היה צריך להיות תפקידו של המחוקק: חקיקה לשם הגבלת הטכנוקרטים!!!

    כל מה שגלבגייט מתאר ותמר מתמצתת כבר קרם עור וגידים בארצנו הקטנטונת והרס את החלום הציוני!

  8. יעל,

    תודה, והבה נהיה אופטימיים ביום זה. יש איזשהי תזוזה בהסתכלות העולמית על מקצוע הכלכלה. נקווה לתהליך דמוקרטי הדרגתי של תיקון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s