כמו בסוף כל קייץ, גם הפעם קיבלתי את הדו"ח החצי-שנתי של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח – OECD. כמו בכל סוף קייץ, בדקתי את נתוני הצמיחה לאורך שנים ב-44 המדינות המופיעות בטבלה. שלא כמו בסוף כל קייץ, ראיתי פתאום את הערת השוליים בתחתית.
סרקתי את הלוח על פני מספר דו"חות. ההערה מופיעה בו לראשונה בסוף השנה שעברה, והיא אומרת: "צמיחת 2015 באירלנד מחושבת…בניכוי המגזרים הנשלטים על ידי חברות רב-לאומיות בבעלות זרה." נזכרתי איך הכל התחיל: גידול תמ"ג מוזר באירלנד ב-2015 – שיעור ריאלי של 26.3%. המספר שפורסם לראשונה לפני שנה, נשאר כפי שהוא בפרסום של סוף 2016 ובפרסום הנוכחי. ההערה למטה באה לומר: זה מה שיש, עשינו את מיטבנו.
פרסומו הראשון של ה-26%-בשנה-אחת הקפיץ את התקשורת הכלכלית הבין-לאומית. מיטב הפרשנים העולמיים לגלגו על התוצאה. פול קרוגמן, בטוויטר שלו קרא לנס האירי "כלכלת שדונים".
ממשלת אירלנד לא סיפקה הסבר משכנע למה שקרה. משרד הסטטיסטיקה שלה לא תיקן את הנתון בדיעבד, כפי שעושים לעתים במקרים דומים. יתכן שתיקון לאחור הוא בלתי אפשרי. על כן, באירלנד הסתפקו בחזרתו של התמ"ג לאיזור השפוי בהמשך: 5% ב-2016, ו-4% באומדן הראשוני לשנה הנוכחית.
למרות מה שנראה כחזרה לשגרה, תמ"ג 2015 לא יישכח. זהו אחד מאותם ארועים המציתים הבהוב אזהרה מעל הפרשנות הכלכלית. נעזרתי בו בפוסט שפירסמתי באוגוסט שעבר על מנת להמחיש את סימני השאלה המרחפים מעל נתוני התמ"ג בעולמנו הגלובלי. את הצמיחה החריגה תליתי בחזרתם של התאגידים הרב-לאומיים, לאחר בריחתם מאירלנד במשבר 2008.
אירלנד התאוששה מהר הודות לסיועם של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבין-לאומית. היא חזרה להסביר פנים למשקיעיה הזרים בעזרת מס חברות נמוך ואפס שאלות מיותרות לעסקים מצד הממשלה. כאן אנו חוזרים לנתון הצמיחה התמוה ולהערת השוליים הקשורה אליו.
מי שנסע באירופה בשנים האחרונות בוודאי שם לב שבמעברי הגבול שלה לא בודקים. כך ניתן, למשל, להעביר ללא קושי סחורות שיוצרו במדינה א' לנמל במדינה ב', ששמה במקרה הוא אירלנד. לאחר העמסתן על אנייה לחו"ל, אותן סחורות נרשמות כייצוא של אירלנד, וכחלק מהתמ"ג שלה. הטירחה בטלטול הסחורה כדאית לעסקים, הודות למס החברות הנמוך ושאר התנאים המיטיבים שבתחנה האירית.
בייצוא שירותים, אחיו המשגשג של ייצוא הסחורות, לא נזקקים אפילו להרפתקה כזו. בייצוא הזה נכללים מוצרים לא-מוחשיים כגון חבילות תוכנה או חבילות ייעוץ מקצועי. לממשלות אין ברירה אלא להעמיד פנים שהן מאמינות לשווי העיסקה המוצג בפניהן.
מודעותי לתרגילי יבוא וייצוא יצירתיים נולדה בשנות השמונים, בעת עבודתי במשרד התעשייה והמסחר. הנהלת משרד האוצר הזמינה אותנו לבקר בנמל אשדוד. אתם רואים מה כתוב כאן? הצביעו מארחינו על מכולה שחיכתה בצד – Made in China. ועכשיו תקראו מה כתוב בתעודת המשלוח – Made in France. הסיבוב שהיבואן המתוחכם עשה לסחורה – העברתה דרך צרפת – זיכה אותה בפטור ממכס שאז עוד לא ניתן ליבוא מסין. הוא ידע שאין בנמל אפשרות לבדוק כל מכולה, וברוב חוצפתו, אפילו לא טרח להסוות את הרמאות.
במשרד האוצר התכוונו בהדגמה הזו לשכנע אותנו שאין טעם להטיל שיעורי מכס שונים על יבוא ממדינות מקור שונות, ממילא כולם מרמים. טיעון יפה. אני למדתי שם משהו אחר: הפרטים הקטנים בכלכלה הם הקובעים, לא הדיבורים על מדיניות בגדול. עשרות שנים חלפו, היום נוספה לי עוד המחשה לאותו כלל: הערת שוליים היא לפעמים המסר הראשי של טבלת מספרים גדולה.
שתהיה לכולנו שנה טובה. כמה שפחות כותרות ענק, כמה שיותר הערות שוליים מאירות עיניים.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
עידן השוק החופשי 
ברח לי טקסט התגובה. לעיתים הערת השוליים היא העיקר…
אירלנד למודת סבל מ-900 שנות סכסוך ומהרעב הגדול והיום היא מיישמת. יש שם עם תמים ושמח, אוויר נקי וירק ושפע מן התאגידים. הבינלאומיים. מה רע?
אהבתיאהבתי
לפני שנים – 1980/81 כשלמדתי לימודי הפיתוח (development Studies) בחו"ל – הבנתי את ההטייה המתגברת של מערכת החשבונאות הלאומית שמתבססת על בחירת נתונים מסוימת.
כשבא טראמפ, שיודע כמה עובדות, וטבע את המושג Fake News, הוא יודע על מה שהוא מדבר*, כי הוא מדבר מהפוזיציה.
______
* מכיוון שהתרגל לרמות, הוא למד לזהות שקרים. עכשו הוא משתמש בידע להפיץ שקרים, מבחינתו זה אותו דבר והוא נתלה באילנות הגדולים של החשבונאות הלאומית.
אהבתיאהבתי
לפני שנים – 1980/81 כשלמדתי לימודי הפיתוח (development Studies) בחו"ל – הבנתי את ההטייה המתגברת של מערכת החשבונאות הלאומית שמתבססת על בחירת נתונים מסוימת.
כשבא טראמפ, שיודע כמה עובדות, וטבע את המושג Fake News, הוא יודע על מה שהוא מדבר*, כי הוא מדבר מהפוזיציה.
______
* מכיוון שהתרגל לרמות, הוא למד לזהות שקרים. עכשו הוא משתמש בידע להפיץ שקרים, מבחינתו זה אותו דבר והוא נתלה באילנות הגדולים של החשבונאות הלאומית.
אהבתיאהבתי
יעל,
טוב, אני רואה שמה שברח חזר. לא אומרת שמשהו רע בשיטה האירית. רק מבהירה בעזרתה איך הגלובליזציה מבלבלת את הסטטיסטיקה מהדפוס המסורתי.
אהבתיאהבתי
לקסי,
כן, לא המצאתי את ההטיה של החשבונות הלאומיים, היא ידועה מזמן. מה שהתחדש עכשיו הוא עוצמתה בעקבות כל הנדידות והזרימות הגלובליות. ומה, לא ידעתי שטראמפ מדבר על החשבונות הלאומיים. הוא עילוי, מה יש לומר.
אהבתיאהבתי
תמיד היה ניתן לבצע מניפולציות במספרים. האירים יותר ממזרים מכולם!
אבל הם גם חיים בשפע וגם שומרים על נוף ירוק ואוויר צח! זה חכם!
אהבתיאהבתי
יעל,
העניין הוא שזו לא מניפולציה מכוונת, זה איבוד שליטה בגלל הגלובליזציה. הממשלה לא יודעת בכמה התמ"ג גדל באמת.
ואת לא צריכה לשכנע אותי לגבי האירים. יש לי אהבה אליהם מתקופת חיי בבוסטון האירית. לדעתי, הם בחוש ההומור שלהם, בטוח צאצאי עשרת השבטים האבודים.
אהבתיאהבתי
איני יודע כמה טראמפ הוא עילוי, אבל שקרן יודע לזהות שקרים.
אהבתיאהבתי
ראוי לעקוב – בהקשרים האלה וגם באחרים – אחרי מה שקורה, כלכלית, באיסלנד
אהבתיאהבתי
ובדיוק כתבתי על משורר אירי ייטס שנחשב למשורר הכי טוב של האנגלים וגם על ג׳ויס, הסופר של המאה העשרים וברנרד שו ואוסקר ויילד ובקט. כולם היו אירים ושלטו בספרות האנגלית. ייטס קיבל פרס נובל לספרות אנגלית. מוצלחים!
נשלח מה-iPhone שלי
אהבתיאהבתי
לקסי,
התכוונתי עילוי בשקרים וכל מה שמסביב. אבל לא ענית על שאלתי איפה טראמפ מתייחס לחשבונות הלאומיים. וכן, איסלנד רלוונטית לדיון הזה שלא תופש מקום מספיק מרכזי בינתיים. מתיי הוא יתפוש את המקום הראוי לו? לאחר משבר שבו כל השקרים ייחשפו. כמו משבר 2008 במגזר הפיננסי.
אהבתיאהבתי
יעל,
מסכימה איתך. לא סתם אני מייחסת אותם לעשרת השבטים. ג'ינג'ים כמו דוד המלך, וגם חוש הומור, אינטיליגנציה ואירוניה יהודית.
אהבתיאהבתי
לא ראיתי התייחסות של טראמפ לחשבונות הלאומיים. אני מניח שבמהלך המשבר הפיננסי העולמי הוא נחשף להם ולסתירות שהיו בעניין הזה.
אהבתיאהבתי