צרפת-איטליה קצת חיפה כימיקלים

  זו הייתה הדרמה התורנית של צרפת בחודש יולי. נשיא המדינה, עימנואל מקרון, הכריז בפומבי כי הוא לא יתיר ל"איטלקים" להשתלט על המספנה הלאומית.

מספנת סן נאזייר – אחת הגדולות והוותיקות בעולם – כבר מזמן אינה צרפתית. בשנים האחרונות היא עברה מיד ליד: נורווגים, קוריאנים, איטלקים. עכשיו, פתאום, לאחר רכישת 55% ממנייותיה על ידי חברת פינקנטיירי ועוד משקיע איטלקי, מקרון נזכר לדרוש חלוקת חצי-חצי בין הצרפתים לאיטלקים. ואם לאו, המספנה תולאם זמנית, עד להשגת הסכמה בין הצדדים.

התעקשותו של מקרון מפתיעה משום שהוא הבטיח להפריט. במצעו נכתב כי ימכור נכסי מדינה בשווי של 10 מיליארד אירו, מתוך סך בעלות ממשלתית של 100 מיליארד אירו. מצעו של מקרון מלכתחילה אינו סוציאליסטי-מסורתי. הוא מכיל גם הבטחה להגמיש את ההגנה על העובדים. על כן, כמה ממבקריו טוענים כי תגובתו לעסקת סן נאזייר היא פופוליסטית. והיא, כך אומרים, מוטה על ידי תמיכתם בהלאמה של 70% מהנשאלים בסקרים, ועל ידי מעמדו הציבורי הנשחק.

השמצות בצד, יש שיקול ענייני לעמידה על חלוקה מאוזנת בין הצרפתים לאיטלקים. חלוקת בעלות היא חלוקת כוח. סן נאזייר מוגדרת כ"נכס אסטרטגי". היא מייצרת ציוד לצי הצרפתי, ומעסיקה כ-7,000 עובדים. ממשלת צרפת חוששת גם מדליפת סודות מסחריים של סן נאזייר לשותפתה הסינית של פינקנטיירי – חברה לבניית ספינות תיירות. ככה זה כלכלה גלובלית, אין רגע דל.

החלטתם הסופית של שני הצדדים נדחתה ל-27 לספטמבר. היא כמובן מעניינת וחשובה, אך חשוב ממנה להתעכב על ערנות ממשלת צרפת לפרטי הגלובליזציה. סיפור אחד להמחשת הגישה הצרפתית המסורתית נוגע לניסיון השתלטותה ב-2005 של יצרנית המזון פפסיקו האמריקאית על דנונה, יצרנית היוגורט הצרפתית. ניסיון זה נהדף בגלוי על ידי הממשלה. סיפור אחר נוגע למכירתה ב-2014 של אלסטום הצרפתית, מתחום האנרגיה והתחבורה, לג'נרל אלקטריק האמריקאית. כאן התערבות הממשלה צלחה רק חלקית. ועכשיו, המערכה נגד החברה האיטלקית, שכמובן מתפרשת כביטוי עוינות מדינית כלפי איטליה.

והכי מרתק, כולם יודעים ש"מקרון אינו כזה". הוא אינו לאומני. הוא, במידה רבה, חייב את נצחונו בבחירות להסתייגות הציבור ממארין לה פן. הוא, בקביעות, מבטא תמיכה נלהבת באיחוד האירופי ובגלובליזציה, והנה, לאיזה פינה הוא נדחק. ובמחשבה שנייה, ייתכן שעדיף כך, להכיר במורכבות המציאות, ולא להיגרר לברקזיט נוסח השכנה מעבר לתעלה.

סיפור מעשה זה לא בא לגנות מכירת נכסים מקומיים לזרים. הוא לא בא לבטא עמדה נחרצת כלפי שיתופי פעולה גלובליים. במדינה קטנה לפעמים אין ברירה. קשה למצוא רוכש מקומי לחברה מועמדת למכירה, בגלל מיעוט קונים פוטנציאליים מקומיים.

הסיפור הזה בא להזכיר את מה שפעם היה אחד מיסודות ניהול המדינה. ההכרה בחשיבותם של נכסים מסויימים. דוגמה טובה היא חברת חיפה כימיקלים. לאחר שעברה מיד ליד, היא תמיד נמצאת במרכזו של פולמוס ציבורי. תפקידה של הממשלה לומר את דברה טרם מכירת נכס אסטרטגי. לפעמים לשים סייגים, לפעמים לעזור. הימנעותה מהתערבות מתפרשת כאדישות ליעדים. ואדישות קוראת למילוי החלל על ידי קבוצות שוליים, כמו באירופה עכשיו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

6 מחשבות על “צרפת-איטליה קצת חיפה כימיקלים

  1. אז זהו. שאצלנו "המחנה הלאומי" נמדד במונחי "הנאמנות" של כנופיית "אם תרצו"…. הגרועים שבניאו ליברלים אצלנו באים מהימין החילוני והדתי תוך שהם מקבלים גיבוי מבוגרי החינוך הקיבוצי ומשמאל טהרני דומה אחר. לפחות לא משעמם כאן…

  2. אודי היקר לי באמת,

    אנחנו חברים טובים, לכן אני מכירה את המחוייבות והאהבה העומדות מאחרי תגובתך הזועמת.

    אני, עם עצמי, עוברת סיבוב ועוד סיבוב של עיבוד המציאות הקשה שבתוכה אנחנו חיים. בתקופה האחרונה, נדמה לי שדווקא בתוך הכאוס נכון להגיב בכלכלנות יבשה.

    הכלכלה, כשמשתמשים בה בתבונה וביושר, עשויה לבלום הרבה מההתפתחויות הרעות שמסביבנו. דווקא מה שנראה קטן, הוא לפעמים עצום בהשפעתו. אני מתכוונת לפרטי הפרטים של מודל הגלובליזציה שישראל אימצה, כמו מה שנידון לעיל, מודל מעורבות הממשלה במשק ועוד.

    נדבר על הדברים כשניפגש.

  3. מעניין מה יוונים יגידו לאור זה שהם נדרשים למכור נכסים לאומיים שלהם במסגרת הסדרי החוב שלהם

  4. סיון,

    הטלפתיה בינינו עובדת. אתמול הדפסתי לעצמי מאמר בנושא של יונתן קירשנבאום שהופיע בדבר ראשון. רציתי להגיב עליה בהקשר למה שכתוב כאן, ואיך שהוא התעצלתי. אילו היוונים היו מספיק "קטנוניים" בסגנון של מה שמתואר כאן לפני עשרים שנה, הם לא היו מגיעים למצבם הנוכחי. היה אפשר לראות את המלכודת שהאיחוד האירופי טומן להם כבר בראשית שנות האלפיים. אני, על כל פנים, כתבתי כבר אז על העניין. תוכל למצוא את החומר אם תקיש "המשבר ביוון" בחיפוש בטור צד שמאל של הבלוג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s