חמישים שנה. איך לא השתכנעו

זו, על פי התרשמותי, נקודת הפתיחה ליום העיון שהתקיים במשרדי קרן רוזה לוקסמבורג, בהשתתפות שלושה גופי מחקר מובילים: מרכז אדוה, מרכז מולד ו-SISO. חמישים שנה למלחמת ששת הימים, כמובן.

מרכז אדווה, המתמקד בשוויון וצדק חברתי, המחיש את האיוולת שבהנצחת המצב בניתוח יסודי וחכם כדרכו. נייר העבודה שלו, שנכתב על ידי ד"ר שלמה סבירסקי ו ד"ר נגה דגן-בוזגלו נקרא  "הכיבוש: מי משלם את המחיר". באדווה קובעים שכולנו, או רובנו המכריע משלמים. סבירסקי ודגן-בוזגלו מדגישים את שליטתן בחיינו של שתי קבוצות כוח: המאון העליון הכלכלי והמאון העליון המתנחלי-אידיאולוגי.

הם מראים בניתוחם כי כל אינתיפאדה, שהיא פועל יוצא של החזקתנו ביהודה ושומרון, גוררת אחריה נפילה בצמיחת המשק. הם מחדדים את הקשר הסיבתי בין משבר ראשית שנות האלפיים לצמצום תקציב הממשלה. חלק התקציב בתמ"ג שעמד על 44% בשנת 2001, צנח ל-35% בשנת 2016. כפועל יוצא, הוצאתה החברתית של ממשלת ישראל מגיעה היום לכ-16% מהתמ"ג לעומת כ-21% בממוצע OECD. אותן גזירות על החלשים דווקא היטיבו עם בעלי ההכנסות הגבוהות שמיסי ההכנסה ומיסי החברות שהם משלמים הופחתו. בעלי שכר חודשי של 25 אלף שקל ומעלה, זכו בתוספת נטו של 2,000 עד 5,000 שקל לחודש.

שאלה טובה היא אם האינתיפאדה השנייה, שהתנהלה בשנים 2000 עד 2005 היא המניע לקיצוצי התקציב, או שהיא ותחושת החירום שהיא השרתה, איפשרו את הקיצוצים. סילבן שלום, שר האוצר בחלקה הראשון של התקופה, אימץ את הקיצוצים בלית-ברירה, בלחץ אישים במגזר העיסקי. נתניהו, שמילא את התפקיד מראשית 2003 עד סוף 2005, הפך את "הממשלה הקטנה" למוטו של תפישתו הכלכלית.

דו"ח מרכז מולד ממשיך את קו החשיבה של דו"ח אדוה. תחת הכותרת "הביטחון הלאומי וההתנחלויות" מראה ד"ר אסף שרון כי ההתנחלויות לא תורמות לביטחון הלאומי. נהפוך הוא, בקרב בכירי מערכת הביטחון, ישנו קונסנסוס כמעט מוחלט על היותן של ההתנחלויות נטל ולא נכס. נוכחותם של כוחות הביטחון היא הנדרשת בשטחים, לא נוכחות אוכלוסיה אזרחית. אם כן, שואל מולד, "איך עשינו את זה לעצמנו".

פרופ' דניאל בר-טל מ-SISO מוסיף לדיון את הדגשת המחיר הפסיכולוגי-חברתי והפוליטי של החזקת שטחי יהודה ושומרון. מסקר שהוא ערך בספטמבר 2016, עולה כי 77% מכלל הציבור בישראל סבורים שהשליטה על פלשתינים בשטחי יהודה ושומרון פוגעת במידה כזו או אחרת במדינת ישראל. פירוט התחומים בהם הפגיעה ניכרת נע על פי הסקר מדמוקרטיה לאחדות העם, למעמד ישראל בקהילה הבין-לאומית, לכלכלה, ואפילו לתפקודו של צה"ל כצבא לוחם. כל אותם תחומים נפגעים על פי הערכת רובו המכריע של ציבור הנשאלים (בין 62% ל-93%).

השורה התחתונה, שעליה המשיכו לדון אחרי ההרצאות, היא איך זה שהמסר ההגיוני לא עובר. בכל חקירה מוצאים את מודעות הציבור לנזק הנגרם מישיבתנו בשטחים, אך התוצאה בבחירות לא עקבית עם המסקנה הלכאורה מובנת מאליה. הערה של בר-טל הובילה אותי למה שנראה כתשובה חלקית לשאלה. בר-טל הבליט מאד את הימנעותו משימוש בביטויים נושאי מסר ערכי או רגשי בסקריו. הוא, למשל, מדבר על שליטה בשטחי יהודה ושומרון, ולא בשטחים המוחזקים. אך, מנגד, הארגון שהוא עומד בראשו נקרא SISO – Save Israel Stop the Occupation, דהיינו, הצילו את ישראל, עיצרו את ההחזקה. כמה אנשים בישראל פתוחים למסר כזה, ועוד באנגלית, מארגון הנתמך על ידי תורמים שלא עושים כאן מילואים ולא מסתכנים כאן יום-יום? כמה אנשים בישראל מתייחסים בשוויון-נפש למילה "כיבוש" בכותרתו של מרכז אדוה.

"הכיבוש" עם רגשי האשמה שהוא מעורר. למה לא "המשך השליטה בשטחים" כמו בכותרת יום העיון. ובפרט, שהתחושה היא שערכים ומוסר לא שולחים אנשים לקלפי. כתבה יפה של רועי צ'יקי ארד  ב"הארץ" על הבחירות במפלגת העבודה חידדה לי את הנקודה הזו. וכך אומר המרואין שלו בקלפי: "למה האמנתי שהוא (טראמפ) ינצח? כי הוא מוצלח. איפה שהוא שם יד – הוא מנצח. גם גבאי". זו רוח התקופה. הערצת כוח ומנצחים. ובפוליטיקה ריאלית, אם רוצים לנצח, אין ברירה אלא להתחבר לרוח התקופה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן**

8 מחשבות על “חמישים שנה. איך לא השתכנעו

  1. מאלון צפונה, הקונספציה הייתה שגושי ההתיישבות יצרו גבולות ביטחון. זה לא היה כיבוש אלא החזקה הכרחית של שטחים. ואז הגיע הימין המשיחי וההשקפה הכלכלית הניאו ליברלית ובעיקבותיהם – השחיתות ואי הצדק החברתי. הם כבר ידעו את מה שהם עושים – גניבת מדינה!

  2. יעל,

    אז עכשיו מערערים גם על הקונספציה של גבולות ביטחון. ומרכז מולד מבסס את ערעור על שיחות עם אנשי ביטחון בכירים. מעורר מחשבה.

  3. שנת 2003 היא קריטית מבחינת הרע-פורמה בפנסיה. אני לא מומחית לפנסיה – אבל בגדול שנת 2003 הוכנסה למשוואת חישובי הממוצע בזכאות לפנסיה (מקווה שהניסוח מספיק מדויק במושגים של הדיוט).
    כל העובדים בתחום התיירות ומסביבו ולא רק הם – נפגעו מאוד בשנה הזו. רבים איבדו בכלל מקום עבודה או ששכרם ירד מאוד (ירידה למשרות חלקות וכד') . זו הייתה פגיעה ממשית בפנסיה העתידית של רבים מאוד. אף אחד לא מדבר על זה.
    במבטחים הזכירו לי שעמיר פרץ ניסה להוציא אז את העובדים לרחובות כדי להזהיר מהמכה הזאת. מי שיצא היו רק עובדי מבטחים….
    לך תוציא אנשים לרחובות בשנה הקשה הזאת של האינתיפאדה השנייה.

    ולכן אולי התשובה לשאלה הביצה והתרנגולת היא כאן
    http://on-the-left-side.org.il/%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F/

  4. נעמי,

    מקבלת לגמרי את מה שאת כותבת כאן, ובמאמרך שאת מפנה אליו. נתניהו הוא "איש סיירת" קלאסי, איש ניצול הזדמנויות. זה מה שקרה בראשית שנות האלפיים, כפי שאת כותבת, וכפי שכתבו בדו"ח אדוה.

    זה מתקשר גם להתנהלותו של עמיר פרץ באותה תקופה, שעמדה במוקד המאמר הקודם. לך תנהיג התנגדות כשאנשים מסביב המומים ולא מבינים.

  5. יעל
    גבולות הבטחון, שאלון שרטט בתוכניתו, היו רק חלק מהקונצפציה, ולא העיקרי. והם לא כללו את כל גושי ההתיישבות. עיקר תוכניתו של אלון (שהתגלגלה להחלטה 242 של האו"ם) היתה שהחזקת השטחים היא זמנית (דגש על הזמניות) וכיבושם (אי אפשר להימנע מהשימוש במילה זו) נועד לשימוש בהם כקלפי מיקוח במשא-ומתן להסדר כולל, אחרי השקעות לפיתוחם. את התוכנית הזו טרפדו משה דיין ושמעון פרס. (ר' מאמרי "מלפפונים במיתוס" באתר שווים.

  6. בואי נשאל את אודי. הוא האלונולוג. לפי מה שאני הבנתי, תכנית אלון נועדה לתמיד: חברון מאז ולתמיד…

    נשלח מה-iPhone שלי

  7. ויקיפדיה: תוכנית אלון הוגשה בסוף יולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, תחת הכותרת "עתיד השטחים ודרכי הטיפול בפליטים". העיקרון המרכזי שעמד בבסיסה הוא האמונה בנחיצות וברלוונטיות של שלום בין מדינת ישראל לבין שכניה, שלום אשר יִיכון רק בעזרת הסדר מדיני המשרטט גבולות ברורים. אלון הציע לממשלה לנקוט מדיניות מיידית, שתפזר את הערפל בנוגע לגבולות המדינה בעקבות הכיבושים הבלתי צפויים שנעשו במלחמת ששת הימים.

    על פי תוכנית אלון, גבולה המזרחי של מדינת ישראל יעבור בנהר הירדן, ימשיך דרך מרכזו של ים המלח ולאורך הגבול המנדטורי באזור הערבה. באזור העיר יריחו תיסוג ישראל מרצועה צרה שתקשר בין ממלכת ירדן לבין הרי השומרון. על גב ההר תהיה מערכת כבישים, שתאפשר לישראלים לעבור דרומה ממזרח השומרון לכיוון ירושלים וים המלח.
    רובם המוחלט של שטחי יהודה ושומרון, חבל עזה וסיני יינתן לתושבים הערבים של האזור. לישראל יסופחו בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שהיו מיושבים בדלילות. הגבול יגיע עד חברון. בנוסף, ישראל תשמור ברשותה אזורים נוספים בעלי חשיבות ביטחונית, כגון ההרים שסביב פרוזדור ירושלים (אזור גוש עציון, הרי בנימין ומזרח ירושלים), דרום רצועת עזה וחלקים מסיני.
    תוכנית אלון הציעה לאפשר לתושבי השטחים המשוחררים לבחור אם לכונן ישות עצמאית או להצטרף מחדש לירדן. הכרה זו בסמכותם של תושבי השטחים ובצורך לשתף אותם בהחלטות המשמעותיות לגביהם הייתה חריגה ביחס אל התושבים בימים ההם ובמשך שנים רבות לאחר מכן.

  8. תוכנית אלון הוגשה בסוף יולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, תחת הכותרת "עתיד השטחים ודרכי הטיפול בפליטים". העיקרון המרכזי שעמד בבסיסה הוא האמונה בנחיצות וברלוונטיות של שלום בין מדינת ישראל לבין שכניה, שלום אשר יִיכון רק בעזרת הסדר מדיני המשרטט גבולות ברורים. אלון הציע לממשלה לנקוט מדיניות מיידית, שתפזר את הערפל בנוגע לגבולות המדינה בעקבות הכיבושים הבלתי צפויים שנעשו במלחמת ששת הימים.

    על פי תוכנית אלון, גבולה המזרחי של מדינת ישראל יעבור בנהר הירדן, ימשיך דרך מרכזו של ים המלח ולאורך הגבול המנדטורי באזור הערבה. באזור העיר יריחו תיסוג ישראל מרצועה צרה שתקשר בין ממלכת ירדן לבין הרי השומרון. על גב ההר תהיה מערכת כבישים, שתאפשר לישראלים לעבור דרומה ממזרח השומרון לכיוון ירושלים וים המלח.
    רובם המוחלט של שטחי יהודה ושומרון, חבל עזה וסיני יינתן לתושבים הערבים של האזור. לישראל יסופחו בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שהיו מיושבים בדלילות. הגבול יגיע עד חברון. בנוסף, ישראל תשמור ברשותה אזורים נוספים בעלי חשיבות ביטחונית, כגון ההרים שסביב פרוזדור ירושלים (אזור גוש עציון, הרי בנימין ומזרח ירושלים), דרום רצועת עזה וחלקים מסיני.
    תוכנית אלון הציעה לאפשר לתושבי השטחים המשוחררים לבחור אם לכונן ישות עצמאית או להצטרף מחדש לירדן. הכרה זו בסמכותם של תושבי השטחים ובצורך לשתף אותם בהחלטות המשמעותיות לגביהם הייתה חריגה ביחס אל התושבים בימים ההם ובמשך שנים רבות לאחר מכן.
    מטרות התוכני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s