יום של אין-תכנון-כלכלי

זה היה יום אחרי שגיליתי שקרם הפנים שלי כמעט נגמר. מה הבעיה? רואים שאתם לא גרים בפרבר שלי.

בפרבר שלי היה הרבה שנים קניון אחד. אחד ויחיד. בקניון היחיד שכן לו פארם (אין מילה עברית לחיה האמריקאית המוזרה) יחיד. הפארם השתייך לרשת מקומית קטנה, ונהנה מאמונן של חברות הנמנעות משיתוף פעולה עם רשתות הפארם השתלטניות.

לפני מספר חודשים, נפתח קניון נוסף, במרחק כמה מאות מטרים מקודמו. הקניון החדש מראש מיצב את עצמו כמתחרה, ולא כמשלים לקניון הוותיק. ובהתאם, הוא משך אליו את כפילותיהן של רשתות הדגל היושבות בקודמו. התפתחות זו הובילה לשינוי דרמטי באופי המסחר הפרברי. כך, למשל, לאחר שהתברר שפארם של רשת גדולה עתיד לפעול בקניון החדש, נסגר הפארם הקטן והחביב בקניון הישן, ובמקומו הוצב עוד פארם של הרשת הגדולה.

כאן מגיעים ללב הסיפור: שני פארמים של אותה רשת גדולה, מבחר דומה ומחירים דומים. אין בית מרקחת פרטי, אין פארם של רשת קטנה. מבחינתי זה אומר, היה לי קרם פנים על יד הבית, ואיננו עוד.

עצוב, וישר קופץ לי לראש הקשר בין השתלטות הקניונים לשגשוג הרשתות הגדולות. האם הקשר הזה נוצר משום שהנהלות הקניונים מושכות את הרשתות, או משום שהחנויות הקטנות נרמסות על ידי הנהלות הקניונים, ונאלצות לעזוב. כך או כך, שני העשורים האחרונים ייזכרו כעידן מלחמתה ההירואית של ממשלת ישראל בריכוזיות. ונשאלת השאלה, מי אמר שמלחמה הירואית היא מלחמה יעילה, מי אמר שהיא מנוהלת משיקולים כנים. לעתים התערבות קלה במסחר הקמעונאי מניבה תוצאה משמעותית הרבה יותר.

הנה סוף-סוף הגענו לחלק המדעי. כל הקניונים, או רובם המכריע, מוקמים על קרקע ציבורית שהוקצתה להם על ידי הרשות המקומית. הרשות המקומית ורשויות אחרות דואגות לדרכי גישה ולשאר התשתיות הנחוצות לפעילות. סביר, אם כן, שהמועצה תאמר מילה על תכנון הקניון ועל מגוון חנויותיו. במיוחד כך, במקום קטן שבו האוכלוסיה תלויה בקניון אחד או שניים. על כן, מוזר להיתקל בכפל רשתות בשני קניונים קרובים. זאת במיוחד, כשחנויות חשובות מתחומים אחרים חסרות באיזור. מוזר גם שהמועצה לא פונה ישירות לציבור בשאלה: איזה חנויות אתם בוחרים?

פעם, לפני שנים, החוק חייב לשמור מרחק של 500 מטר לפחות בין בית מרקחת אחד לשני. מגבלה זו בוטלה בחגיגת השוק החופשי. שמירת המרחק כוונה למנוע תחרות פרועה. תחרות פרועה בין בתי מרקחת תפגום באמינותם, כך חשבו, והאמינות היא עיקר מה שהם מוכרים.

כמו תכנון בתי מרקחת, כך התכנון הלאומי הזכור-לטוב ביטא אותו הלך מחשבה. תחרות אינה חזות הכל. קנייה בזול אינה מדד העל לרווחת האזרחים. מהו המדד לרווחה? אולי אלה מדדים רבים וסותרים, מענה חלקי לכך סיפק התכנון הלאומי.

וכשמביטים לאחור, רואים שעידוד התחרות הפרועה בא על מנת להקים מאפס שכבת יזמים חדשה, נאמנה לשלטון. קולטים גם שהשמצת התכנון הלאומי עקבית עם אותו צורך.  שניהם יחד מסייעים לטשטוש היעדים הברורים בכלכלה. שניהם יחד פותחים פתח לסחר-מכר של הון-שלטון.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

12 מחשבות על “יום של אין-תכנון-כלכלי

  1. הקניון השני הוא לא של רמי לוי שהיה סקנדל סביב הפתור שקיבל מארנונת ענק?

    ומה עם הקרם לחות שלך? למה לא משווק הפארם הגדול? דווקא שני קניונים היו צריכים להוות תחרות… אולי תבקשי שיזמינו את הקרם מחדש? לא יעשו את זה?

  2. לא יודעת איך זה יום, אבל בשנות ה-80 גרתי בפילדלפיה ונתקלתי שם בתופעות שלא הכרתי מישראל.
    ראשית אלכוהול נמכר בפנסליבניה כולה רק בחנויות של המדינה.
    פנסילבניה מדינה גדולה. בני המזל שגרו קרוב לגבול יכלו לעבור אותו ולקנות אלכוהול בחנויות פרטיות. אחרים היו צריכים לנסוע קצת יותר בשביל התענוג הזה.
    שנית, פילדלפיה היתה מחולקת ל – ZONES כך זה נקרא. היו מתקיימות אסיפות ובחירות להנהלה ולתושבים היה הרבה מאוד מה להגיד על למשל – פתיחה וסגירה של עסקים. לכל אזור כזה היה עיתון, ולא אחת ולא שתים נדהמתי לקרוא איך נסגרו חנויות לפי דרישת התושבים.
    השכרת דירות הייתה כפופה לחוקים ששמרו על זכויות השוכרים. למשל, בעל הבית לא טרח לתקן את המקלחת? מביאים בעל ממקצוע , משלמים ומקבלים קבלה. הולכים לבנק, לוקחים טופס אסקרו, ממלאים, מצרפים את הקבלה ומוסרים את זה בעיריה בצרוף שארית שכה"ד (אחרי ניכוי ההוצאה). עכשיו זו בעיה של בעל הבית מול העירייה לקבל את שכה"ד. והכל, בלי תורים ובלי שאלות וחקירות – קלי קלות.

    יתכן שהיום המצב השתנה , אבל כשהשוויתי אז לישראל – לא יכולתי להחליט מי יותר קפיטליסטי.
    פילדלפיה היתה באותה תקופה עיר נוחה לחיות בה, עם הרבה מוסדות תרבות ואירועים, זולה ונגישה ומאירת פנים. התכנון ומעורבות האזרחים רק הועילו לה.

  3. נעמי,

    תודה, אני כבר החלטתי על סמך סיפורך מי יותר קפיטליסטי, וזה לא ארה"ב. האמת, אני לא יודעת אם היעדר כזה מטופש של הסדרה הוא קפיטליסטי. גם בקפיטליזם רואים היגיון כלשהו. כאן זה פשוט חוסר מחשבה מוחלט.

  4. תמר – מסכימה איתך בהחלט. כשמסתכלים על מה שקורה למשל עם רשות השידור מקבלים הדגמה מצוינת למצב כאוטי משוגע לגמרי.

  5. נעמי,

    משמח אותי שאת מסכימה עם זווית הראיה שלי. המצב מורכב, וחשוב מאד למצוא הסכמה בין כמה שיותר מסתכלים. כן, תגובתך מחדדת את הדברים עוד יותר, יש כאן הובלה מכוונת לכאוס. זה לב העניין.

  6. הבנתי שהקניוןהחדש הרס את הקניון החדש שמתרוקן מאנשים ומחנויות. האם זה נכון?

  7. פנינה,

    זה לא מדויק. קניון הראל הישן דווקא מתחדש. אבל ללא ספק מתרחש תהליך מעניין שכדאי לעקוב אחריו. זוהי המחשה בשטח מה עושה תחרות פרועה באין רגולציה. כל יום עובדות חדשות, שבאות לענות על החששות של בעלי הקניונים, ועל קריאת המפה הנכונה או הלא-נכונה שלהם. את מי זה מעניין מה הציבור רוצה? לדעתי, אופן התפקוד הזה שגוי גם מצד בעלי הקניונים.

  8. הבן שלי בועז אמר לי שעל אף שהקניון החדש יותר קרוב אליו ,
    הוא שומר אמונים לקניון הראל. גם לא מבין איך נתנו לקניון החדש לקום כל כך קרוב לקניון הישן.

  9. פנינה,

    והבן שלךבועז הוא כלכלן לא-רע, כידוע. אגב, זו שיחה שאני שומעת במבשרת. מעניין לשמוע מה אנשים אומרים, ומעניין לראות את הדינמיקה שמתפתחת: קורס מהחיים בתחרות לא-משוכללת. תחרות פרועה, מה היא עושה.

  10. ואו על זה לא חשבתי. חשבתי שזה עניין דל ינודיותח מכולת מיד צצה מכולת שניה ממול
    לא ידעתי שזה קשור לשלטון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s