בואו נגיד ש…

בואו נגיד שאין ברקזיט, אין משבר ביוון, אין איומים על שלטונם של כמה ממנהיגי אירופה, אין סימני שאלה. זה, לפחות, הרושם המתקבל ממאמר המערכת של תצפית האו.אי.סי.די החצי-שנתית האחרונה. אופן התבטאותה מזכיר קורסי יסוד בכלכלה. יש מודל, יש ניתוח הגיוני, נניח שמהלך ההיסטוריה מתנהג יפה.

כלכלני או.אי.סי. די אינם מתעלמים מ"מלכודת הצמיחה האטית" הגלובלית – קצב שנתי של כ-3% בחמש השנים האחרונות. הם מונים עוד סימפטומים מדאיגים, וקריסת צמיחתו של הסחר הבין-לאומי בראשם. עם זאת, כותרת המבוא לדו"ח שלהם היא ביצועית ופסקנית כראוי להמלצת כלכלנים "רציניים". "הפעילו יוזמות תקציביות אופרטיביות" הם קוראים, "קדמו מדיניות סחר כוללת, כדי להימלט ממלכודת הצמיחה האטית".

נהיה הגונים ונודה, הם לא לגמרי תקועים בעבר. עמדתם התקציבית העכשווית תיחשב לנועזת במבצרי השמרנות. או.אי.סי.די קורא להרחבת תקציב הממשלה, אפילו הרחבה גירעונית, אפילו במדינות השרויות בחוב. הוא טוען כי החזרי החוב המכווצים היום עקב הרבית הנמוכה, לא מכבידים על התקציב, ומאפשרים יחס סובלני להוצאת הממשלה. מה גם שהרחבת התקציב עשויה להגדיל את התוצר בשיעור ניכר יותר מגידול החוב, וכך תפחית את יחס החוב לתוצר.

האו.אי.סי.די ממליץ כי ההרחבה התקציבית תופנה בעיקר לשימושים מקומיים, כגון חינוך ומו"פ. את מילות הקוד האלה איש לא יעלה בדעתו לסתור. אך לצידן, עולה שאלת הביקושים וההיצעים מבחוץ, דהינו, שאלת הסחר הבין-לאומי. וכאן, או.אי.סי.די מודה במה שרואות עיניו: צמיחה איטית של הסחר ביחס לצמיחת התוצר, או, במילים אחרות, ירידת חלקו של הסחר בתוצר העולמי.

מודה, ועדיין שר הלל לסחר החופשי. שלא כבעבר, או.אי.סי.די כעת מסכים עם הקביעה כי היבוא לעתים מאיים על משרות יצרניות. אך הוא לא מרחיק לכת עד לומר: בואו נסנן, לא כל סחר חוץ מועיל בטווח הארוך. במקום זאת, מציע הארגון לעצב "חבילת מדיניות מבנית". חבילת הפלא אמורה "ליצור עוד הזדמנויות תעסוקה, להגביר דינמיות עסקית, לקדם היערכות מוצלחת מחדש". מה? איך? לא מספרים לנו.

באותו סגנון אגבי, מטפלים בדו"ח במה שהם מכנים "עיוותי תמחור בשווקים הפיננסיים". ושוב בתרגום לעברית, נמצא כאן המכלול הידוע של שערי ריבית אפסיים או שליליים, בועות של נכסים כגון נדל"ן וניירות ערך, סיכון הולך וגובר לעמידות החברות העסקיות, לרווחיות הבנקים, וליציבות קרנות הפנסיה.

ואם בזה לא די, פתיחת הדו"ח נוגעת בחטף באי-שקט האורב לכלכלה העולמית, כתוצאה מפערי הרבית ההולכים וגדלים בין ארה"ב לשאר המדינות המפותחות שלא מעלות רבית בעקבותיה. במקביל, ולא-בלי-קשר, מוזכרת התנודתיות הגוברת בשוקי המטבע. מה עושים? אולי מפרידים בין תנועות הון מועילות ללא-מועילות, ומגיבים? זאת, הס מלהזכיר.

כך מסתיים לו עוד דו"ח נחמד של או.אי.סי.די, בקריאה נרגשת למעצבי המדיניות "לבחון את המרחב התקציבי…להימנע ממוקשי הסחר", ולשאר דברים טובים ש"ייצרו את התנופה ההכרחית". אף מילה על ברקזיט, אף מילה על בדלנות לאומית ויוזמות לפירוק האיחוד האירופי. אף מילה על מתחים הולכים וגואים בין טראמפ למרקל לפוטין. אף מילה על מזרח-תיכון גועש, על פליטים בין גלי הים. מה כל אלה אומרים, מה עושים. אנחנו לא מהכלכלה הפוליטית, מבליע האו.אי.סי.די בין שורותיו. אנחנו מהכלכלה המדעית.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

9 מחשבות על “בואו נגיד ש…

  1. זה בגלל שהם עדיין בפוליטיקלי קורקט או שבאמת לא מבינים שום דבר?

    נשלח מה-iPhone שלי

  2. סליחה, ברח לי חלק מהתגובה.
    במה מתבטאת האטת הסחר הבין-לאומי?

  3. נעמי,

    סטטיסטית, רואים קצב צמיחה עולמי אטי יותר בייצוא מאשר בתוצר. לחליפין, רואים קיטון בחלקו של הייצוא בתמ"ג העולמי.

    מהותית, רואים ושומעים יותר ויותר קריאות להתגונן בפני יבוא מתחרה. התיחסותו של אובמה להסכמים הבין-לאומיים היא דוגמה אחת. הביקורת הנשמעת על TISA, היא דוגמא אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s