מהמרי מטבע? משקיעים בכבוד

שוב אנחנו בענייני שוק המטבע. מתקפת מהמרים קטנה הורידה את שער החליפין. הוא חזר ל-3.69 שקל לדולר בסוף השבוע שעבר, הודות למלחמתו האמיצה של בנק ישראל. קרב של שבוע, תחמושת של מיליארד דולר, ייסוף השקל נעצר.

מיליארד דולר הם לא כסף קטן. רכישתם על ידי הבנק המרכזי אינה חפה מהשלכות כלכליות. ניתן בכל זאת לברך על התקדמות אחת: בנק ישראל חוזר לחפש שליטה בשער החליפין, לאחר שני עשורים של עזיבתו לכוחות השוק.

נטרול תנודות, זה בינתיים

תנודות השער נגרמות על ידי קנייה או מכירה משמעותית של שקלים. הבנק מגיב בכיוון הנגדי למגמת ייסוף. יזמתו לנטרול התנודות אומרת כי הוא מודה במרכזיותו של שער החליפין בויסות הכלכלה. תנודתיות כשלעצמה אינה תופעה בריאה. שקל מיוסף תורם לירידת מדד המחירים לצרכן זו השנה השלישית. שקל מיוסף בולם את הייצוא ומאיץ את היבוא.

עד למתקפה הבאה

אין לדעת לאן היה מגיע שער החליפין ללא התערבות הבנק המרכזי. גם אם התערבות זו תורמת משהו, זו תמיד תרומה זמנית עד למתקפה הבאה. ההתערבות כרוכה גם בתופעות לוואי. לכן ישנם כאלה הקוראים להטלת מס טובין כתחליף לרכישת הדולרים. המס, הקרוי על שם הוגהו ג'יימס טובין, מוטל בשיעור אחוזים בודדים על כל עסקה, ומוריד את כדאיות המשחקים התכופים. עם זאת, הוא אינו מועיל בעת מתקפה מתוחכמת וגדולה.

מתקפות כאלה לעתים מזניקות את שער החליפין בעשרות אחוזים תוך זמן קצר. כך קרה במתקפת ג'ורג' סורוס על השטרלינג הבריטי בשנת 1992, במשברי מזרח אסיה בסוף שנות התשעים, ובאופן מאופק יותר אצלנו בסוף 1998. כדי למנוע תסריטים דומים, יש לחסום תנועת כספים מסוימות, קצרות טווח, אל המדינה וממנה. תנועות כאלה נפתחו בישראל במהלך שנות התשעים.

ומה עם המגמה ארוכת הטווח?

נאמר שניטרלנו את התנודות קצרות הטווח, הכל טוב? לא לגמרי. כבר שנים רבות שהשקל מיוסף כמגמה ארוכת טווח. לא משחק רגעי של ספקולנטים רעים, אלא הזרמה עקבית של הון פנימה על ידי "משקיעים טובים". שער החליפין של ישראל התקרב בשיאו (יוני 2002) ל-5 שקלים לדולר. בפתיחת שבוע זה, הוא עמד על 3.69 שקלים. זהו ייסוף של 26%. באותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של כ-20%, מה שעוד מחריף את פיגורו של שער השקל בתחשיבי תחרותיות בין-לאומית.

ייסוף של מטבע מעיד על זרימת כספים לתוך המדינה. על כן בז'רגון הכלכלי, ייסוף מכונה גם "התחזקות". כי אם המשק אינו מביט קדימה בתקווה, מה מחפש הכסף שבא אליו. אלא שההתפתחויות, לא רק בישראל, מעמידות סימני שאלה סביב תיזת משק-חזק-מטבע-חזק. סכומי כסף גדולים זזים היום בעולם בחיפוש אחר מקלט מס – מקום שבו לא יישאלו שאלות מיותרות על מקורם, ולא יוטלו עליהם מסים מיותרים. בישראל, נוסף לחיפוש הזה נופך מיוחד: ביטחונם של אילי הון יהודים ביחסם הטוב של השלטונות. כמה ממזרימי ההון פנימה רואים בישראל מפלט מפני רדיפה פוליטית או אנטישמיות. העברת כספים זו מוגברת על ידי הקשר השמור של עולים חדשים עם מדינות מוצאם. זאת במיוחד מאז גל העלייה של שנות התשעים.

העברת הכספים נעשית לעתים במסווה של רכישת דירה. פעמים אחרות היא לובשת צורה של השקעה עסקית. ואם, באמת, רוצים להחזיר את שליטתה של ממשלת ישראל על שער החליפין, אין ברירה אלא ללמוד את תנועות הכספים האלה, ואת השקעות הזרים במשק הישראלי.

זרימת הכספים הזרים מסייעת להחזיק בישראל רמת חיים טובה. אך, בתהליך מתמשך, היא חותרת תחת יסודות המשק היצרניים. ואם, מתישהו, יתהפך הכיוון והכספים יתחילו לברוח מכאן, גם הסרט הזה יתהפך. על כן חשוב כל כך להתעמק בחומריו, טרם התפנית הדרמטית בעלילה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

8 מחשבות על “מהמרי מטבע? משקיעים בכבוד

  1. אם המגמה ארוכת הטווח היא התחזקות של השקל (ולא חשובות כרגע הסיבות לזה), הרי שפעולה מתמשכת של בנק ישראל נגד המגמה נראית כמו טעות קולוסאלית. הרי כשיבוא הייסוף, כל אותן יתרות דולרים עצומות שהבנק צובר יירדו בערכן לבלי שוב.

  2. רוני,

    לגמרי נכון. יש השלכות מקרו-כלכליות לא פשוטות לקניית הדולרים. היא אולי קצת מנטרלת תנודות של הטווח הקצר, וגם זה חשוב. אך ניתן להשיג אותה תוצאה גם בשינוי המדיניות הנהוגה כלפי תנועות הון קצרות טווח. מאידך, מגמת ההתחזקות לטווח ארוך היא חד-משמעית וכתובה על הקיר.

  3. את רוצה לחסום תנועת כספים מסוימות, קצרות טווח, אל המדינה וממנה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s