לפרק את הסדר הניאו-ליברלי: ברקזיט כדוגמה

אמרנו פירוק, לא שבירה, בשום אופן לא שבירה. זה גם מה שבריטניה אומרת עכשיו, לקראת הברקזיט. נאומה של תרזה מיי, מאמצע השבוע שעבר, הוא המחשה למורכבות הדברים. והוא נושא אתו מסר אוניברסלי: לעולם, אבל לעולם, אל תכבלו את ידיכם לפני שאתם פועלים, דוגמת מה שבריטניה עשתה לעצמה במשאל העם של יוני 2016.

בנאומה, בשבוע שעבר, הצהירה תרזה מיי על שני עקרונות שמהם לא תיסוג. האחד הוא החזרת שליטתה העצמית של בריטניה על אישור כניסת מהגרים ממדינות האיחוד האירופי לתוכה. זאת, שלא כמוכתב על ידי סעיף הניידות החופשית בהסכם האיחוד. השני הוא ביטול עליונותו של בית הדין לצדק של האיחוד על פני השיפוט בתוך בריטניה.

מיי מבינה היטב במה כרוכה העמידה על שני העקרונות, והדגישה זאת בנאומה: "מה שאני מציעה לא יכול להתפרש כהישארות באיחוד".

עם זאת, מיי עדיין מיחלת לשמירת רבים מהיתרונות שהושגו בהסכם הישן. יתרון בולט אחד הוא הסדרת סחר החוץ. מיי מבחינה בין שני היסודות שעליהם מושתת הסחר. יסוד ראשון הוא איזור הסחר החופשי. ובעברית מדוברת, היותו של האיחוד כולו גוש שבו הסחר בין מדינותיו אינו מוגבל על ידי מכסים או אמצעים אחרים. יסוד שני הוא מה שקרוי "איחוד מכס". דהינו, היותו של האיחוד גוש אחד במשא ומתן של מדינותיו עם גורמים שמחוצה לו. כך מוקנית עמדת כוח לכל מי שבתוך הגוש.

את החברות באיזור הסחר החופשי, או הסדר דומה לו, מיי שואפת לשמור. הכי טבעי ונוח לסחור עם השכנים. כך מופחתות עלויות ההסעה והלוגיסטיקה בעסקות. במצב הנוכחי כ-55% מיבוא הסחורות לבריטניה מקורו במדינות האיחוד, וכ-45% מייצואה מופנה לשם. ביטול חופש הסחר הזה יעלה לבריטניה במחיר רב. כלכלתה בנויה סביבו מאז הצטרפותה לאיחוד ב-1973. כך, למשל, התצרוכת החקלאית שלה נשענת במידה רבה על רכישה משכנותיה. רכישותיה פותחות דלת גם לייצוא שלה.

לגבי ה"איחוד מכס" השקפתה של מיי עוד אינה מגובשת במלואה. על פי הצהרתה, היא מעוניינת לנהל משא ומתן נפרד עם כמה מהמדינות מחוץ לאיחוד. טראמפ, אגב, כבר אותת לה באחת מהתבטאויותיו כי הוא ישקול קשר דו-צדדי כזה בחיוב.

אבל ארה"ב רחוקה מלוא האוקיאנוס מבריטניה. הסכם איתה לא יפצה על הנתק שעלול להיווצר עם הסביבה הקרובה. בריטניה נכנסת עכשיו לתן וקח סבוך שבו היא תנסה לשמור על איזור הסחר החופשי עם חברותיה לאיחוד כמקשה אחת, או לחתום על חוזה דומה עם כל אחת משותפותיה להסכם בעבר.

קושי נוסף שאתו תצטרך להתמודד מתייחס לחופש תנועות ההון שהינו חלק בלתי נפרד מהיותה באיחוד האירופי. כיום, תנועות הכספים בין בריטניה לעמיתותיה חופשיות מכל מגבלה. חופש זה חשוב לכלכלת בריטניה בכלל, וחיוני במיוחד למגזר הכספים שלה. ה"סיטי" של לונדון, מרכז הפיננסים הבריטי, הוא כבר מאות שנים מרכז פיננסי בינלאומי. עסקותיו תורמות לא-מעט לכלכלת העיר ולכלכלת בריטניה כולה.

מיי ויועציה יודעים היטב שלא בקלות יקבלו את מבוקשם מעמיתיהם באיחוד. ליתר ביטחון, הם מאיימים בהפחתה ניכרת של מס החברות, על מנת לחזק את כוח משיכתה של בריטניה להנהלות תאגידים. ובדיבור ישיר יותר, הם מאיימים להפוך את בריטניה למקלט מס. יש לקוות, שהם ערים למעמדם של מקלטי מס בזירה הבין-לאומית. מקלטי מס אינם במעמד של מעצמה, אלא של מי שנמצא מחוץ למרכז.

מנהיגי אירופה, מהצד השני של המתרס, בוודאי אינם שואפים להיקלע למלחמה מכוערת. מצבם גם ככה אינו פשוט עם יוון, ועם עוד מדינות הנוטות לבדלנות. על כן, על פי המדווח, תגובתם לנאומה של מיי היא מתונה. שר החוץ של גרמניה בירך על עצם ההתבטאות שסוף-סוף "הבהירה קצת יותר את התוכניות הבריטיות". הוא קרא לשאר 27 מדינות האיחוד להתלכד כדי לשמור על השוק המשותף. ראש ממשלתו, אנגלה מרקל, מפגינה כל העת טון ידידותי בדיבוריה עם בריטניה.

זה סיומו של טקסט קצר לסיפור ארוך. אפילו ממנו מתברר עד כמה הכל מורכב. תוצאותיו של הברקזיט יוכתבו על ידי כל התבטאות מקרית של פוליטיקאי, ועל ידי כל פליטת פה של פקיד לא הכי בכיר. איך זה ייגמר? אין לדעת. טוב שמרקל ומיי הן בעלות מזג מאוזן. ויש רק לקוות שכל מי שסביבן, אפילו מחליפיהן, הפנימו היטב את ההבדל בין פירוק אחראי לשבירה כריזמטית.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

12 מחשבות על “לפרק את הסדר הניאו-ליברלי: ברקזיט כדוגמה

  1. טוב לתת לנשים בעלות מזג מאוזן לנהל את הפוליטיקה והכלכלה… כל הכבוד על הטקסט הברור המפשט מורכבויות שאפילו הדיוטות כמוני יכולים להבין. תודה, יעל הראל

  2. אהבתי את הטקסט הבהיר והמפשט מורכבויות. באשר למסר, הגבתי בבלוג שטוב לתת לנשים מאוזנות לנהל פוליטיקה, כלכלה ומדיניות…

    נשלח מה-iPhone שלי

  3. תמר,
    ראית היום ידיעה על צפי שחברות פיננסיות יעבירו עובדים מלונדון לאירופה וארה"ב?

  4. דוד,

    המסר הזה אינו חדש, הוא נשמע מאז ההכרזה על משאל העם. פה תיבחן תבונתם של מיי ואנשי צוותה. המשא ומתן אינו רק זה הפורמלי בין מדינות. אלא גם זה הלא-פורמלי בין עסקים (לפעמים בעלי אינטרסים מנוגדים) לעם הבריטי. אילו מראש היו קשובים בבריטניה לכל הקולות, אולי לא היו מגיעים לברקזיט. עכשיו שהם שם, אולי ילמדו להקשיב ולשדר את כוונותיהם בחכמה.

  5. אמן. פירוק אחראי ולא שבירה כריזמטית. מי יגול עפר מעיניהן של פמיניסטיות הממשיכות לחשוב שחוכמה פוליטית (אחראית) קשורה בצמד כרומוזומים כזה או אחר. כפי שלימד אותנו אורוול, כדאי מאד להשמר מפני פוליטיקה של 'שתי רגליים טוב – ארבע רגליים רע', נוסחה שמשום מה נהוג לייחס אותה כמשל לקומוניזם בעוד שהיא משל מעולה לכל סוג של איזם. כולל פמיניזם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s