כל שנה עם הופיעם של ענני הגשם הראשונים, אני בודקת את מדף הסוודרים המשפחתי. זוהי מורשתה של אמי שגדלה במשפחה פולנית בורגנית. סוודר צמר טוב, היא לימדה אותי, הוא פריט הכרחי במלתחה.

אלא שבישראל של שנות האלפיים, קשה למצוא סוודר צמר ייצוגי. מפעלי הסריגים שהיו כאן נסגרו בשנות השמונים והתשעים. אותם מפעלים המשיכו מסורת רבת-שנים של התמחות יהודית בטקסטיל בגולה. כמה מהם, אלד ודורינא למשל, היו בזמנם מפעלי ייצוא ידועים. הם נסגרו בעקבות שטפון היבוא הזול, וביטול מחויבותה של הממשלה לתעשייה.

"אנחנו לא מספיק עשירים בשביל לקנות בזול" הייתה אומרת רבקה אשת הדוקטור, חברתם הטובה של הוריי. היא, בילדותי, גילמה בעיני את דמות הגברת  העירונית. היא גדלה בעיר גדולה ברוסיה, חייתה בלונדון ובניו-יורק. ומעניין שסבתה של חברתי, אשת חייט שעלתה עם משפחתה מגרמניה לארץ, השתמשה באותם מילים. גם בנג'מין, בחור שעבד אתי ובא לכאן מאחת מערי התעשייה בצפון בריטניה. You get value for money"", הוא הסביר לנו את המלצתו על רשת מרקס אנד ספנסר.

שלוש ההתבטאויות האלה הן תמצית הבורגנות האירופית בעיניי. התנ"ך של מעמד הביניים. הופעה נאה, כסוג של הבעת כבוד לזולת. קוד לבוש כתנאי מקדים לנהיגה מתחשבת בכבישים, עמידה בתור, ותשלום מסים. זיהוי הקשר בין מחיר מוצר לאיכותו. אלא שבישראל של עשרות השנים האחרונות, הקוד הבורגני בוטל. בחנויות המוכרות סוודרים מיובאים מאיכות טובה, המבחר הוא דל. מחיר סוודר מיובא כאן מגיע לפי שניים או שלושה מסוודר זהה בחו"ל. הוא עולה בהרבה על מחירו של סוודר שיוצר כאן בעבר. מדוע? כי היבואנים יכולים.

על פי התיאוריה היפה, חשיפת המשק ליבוא חושפת אותו ל"שווקים העולמיים", דהינו, לאפשרות לקנות את המוצר הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר. אלא שבמציאות המורכבת, היבוא נתון בידיהם של יבואנים מעטים. הם שולטים בשוק לא-פחות מאשר היצרנים המעטים שהיו כאן, הואשמו בכוח מונופוליסטי, והוענשו בחשיפה ליבוא. ככה זה, משק קטן הוא משק ריכוזי בכל התארגנות שלו.

הריכוזיות אולי דומה בייצור המקומי וביבוא, אבל יצרנות וסחרנות אינן אותו הדבר. הקמת מפעל ייצור תובעת השקעה כספית כבדה, והתמסרות ארוכת טווח. רכישת מלאי של סוודרים, לעומתה, דורשת סכום כסף כלשהו ונכונות להסתכן. לכן גם תחום יבוא מוצרי הצריכה בישראל נראה כמו חלטורה במובנה הרע. היעדר מחויבות לאיכות ולשירות הוגן, מחירים הבזים לקוד של ערך תמורת כסף. ומעל לכל, ממשלה הבוחרת לא לראות ולא להתערב.

ערכי החלטורה הגלומים ביבוא מחלחלים לכל תחומי החיים. הם תורמים לכתיבת קוד עסקי ירוד, ולהנהגת יחסי עבודה כוחניים. הם תורמים למחיקת הצד הערכי ביחסי הממשלה עם העסקים ועם אזרחי המדינה. באופן זה, הם תורמים לתפישת השלטון על ידי פוליטיקאים ציניים. המהפך השלטוני הזה, שאליו אנו עדים יום-יום, הוא שמביא אותי להתעכב על פרטי מדיניות הסחר של ישראל במאמר זה ובמאמריי הקודמים. המהפך השלטוני הזה הוא שמביא אותי להבליט את רגישותו הפרדוקסלית של טראמפ להסכמי סחר.

טראמפ, כמו בכל צעד אחר שהוא עושה, מנצל את תוצאותיה הקשות של פתיחת המשק האמריקאי ליבוא לצרכיו. התיחסותו המודעת אליה, בניגוד להתעלמותה של המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, עזרה לו להיבחר לנשיא, ותעזור לו לבצר את שלטונו. למודעות זו שותפים אותם פלגים פוליטיים אירופיים  הקוראים עכשיו להיפרדות מהאיחוד האירופי. ספק רב אם אנשים אלה יעניקו בסופו של דבר חיים טובים יותר לבוחריהם. עם זאת, כדאי שכולנו נבין את הכוחות הדוחפים לבחירתם.

תהליך הפופולריזציה של הימין ההזוי החל בהידבקות יתר ל"ערכים יפים" בשמאל-מרכז, והתעלמות מדרך יישומם במציאות. זוהי אקדמיזציה מופרזת של החיים הפוליטיים, והתנתקות מהחיים היום-יומיים. באופן זה, ויתר השמאל בעולם על הקשר עם בוחריו. באופן זה, הוא פינה את הזירה למפלגות ימין קיצוניות.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***