זו לא הייתה בחירה על פי מידת נלבבותם של המועמדים. הוא והיא אינם דמויות נלבבות כלל וכלל. זו גם לא הייתה הכרעה בין שתי תפישות עולם. לא התיחסו שם לתפישות עולם. זו הייתה הבעת קובלנתו של מעמד הביניים האמריקאי, הוא אימץ ללבו את מי שהקשיב, או העמיד פנים כמקשיב.
ניתוח סטטיסטי של נתוני ההצבעה (שהובאו בפייסבוק של Nadav Perez-Vaisvidovsky מה-9 לנובמבר) מראה בבירור כי התמיכה התחלקה בקירוב חצי-חצי בין תומכי קלינטון לתומכי טראמפ בכל רמת הכנסה. יתרונה המובהק מאד של קלינטון מתרכז בארבעת העשירונים התחתונים. מתוך 36% בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, קצת יותר מ-50% הצביעו בעדה וקצת יותר מ-40% הצביעו בעד טראמפ. משם והלאה, רוב המצביעים הצביעו לטראמפ, מעשירון חמש ועד לעשירון עשר. זאת, ביתרון קטן על קלינטון בדרך כלל: הפרש של 1% עד 4%.
ובמעבר ממספרים לשפה מדוברת, מי שהעלה את טראמפ לשלטון הוא מעמד הביניים. גם אנשי העשירון העליון ברובם המכריע אינם בעלי עושר מנקר עיניים. הם בסך הכל שכירים בעלי הכנסה טובה. מה שמקצין כל כך את התפלגות ההכנסות בשנים האחרונות הם כמה מאיונים עליונים הגורפים סכומי עתק.
ואם נתקדם מכאן לשפה מעמדית, הרי מצביעי טראמפ הם בעלי מקצועות חופשיים ועובדי כפיים בעלי הכנסות הוגנות: עובדי תעשייה, עובדי בנייה מקצועיים, בעלי מלאכה מומחים והדומים להם. אין בידיי כרגע נתונים לארה"ב, אבל ניתן ללמוד על דפוסי השכר וההכנסה שם מתוך אלה בישראל. המבנה די דומה, ארה"ב וישראל נמצאות בפסגת האי- שוויון בהתחלקות ההכנסות.
על פי נתוני מנהל הכנסות המדינה אצלנו, אותם ארבעת עשירוני הכנסה, המקבילים לארבעת עשירוני ההצבעה בעד קלינטון הם אלה שהכנסתם נמצאת מתחת ל-5,000 שקל לחודש. אלה אינם בעלי מקצועות חופשיים. אלה גם אינם עובדי כפיים גאים. שכר העבודה החודשי בתעשייה בישראל ב-2015 עמד על כ-13 אלף שקל לחודש. נכון, ההיי-טק מושך אותו כלפי מעלה. אבל גם בענפי התעשייה העניים ביותר (טקסטיל והלבשה, מזון) ממוצע השכר חורג בהרבה מרמת החמשת-אלפים שקל, והוא כ-8,000 שקל לחודש בטקסטיל והלבשה וכ-9,000 שקל לחודש במזון.
סריקה מהירה של נתוני השכר לפי ענפים מפגינה שאלה מסביבת החמשת-אלפים שקל הם עובדי מסחר קמעונאי (זבנים זוטרים), עובדים שירותי מזון (מלצרים ועובדי מטבח), ועובדי חברות כוח אדם. מתחת להם, נמצאים אלה החיים על קצבאות שונות.
אם נשליך מכאן לארה"ב, הרי מצביעי קלינטון – אנשי עשירון אחד עד ארבע – נמנים על אוכלוסיית מקבלי הקצבאות או העובדים המזדמנים, נטולי הכישורים, המזל והמעמד. מצביעי טראמפ הם אנשי צווארון לבן ועובדי כפיים מקצועיים. אלה הם נפגעי הגלובליזציה: אנשים שקודם לכן חיו חיי כבוד, ובעיקר חיי ביטחון.
נפגעי הגלובליזציה הם עובדי תעשיית המכוניות בדטרויט שעזבו אחריהם בתים נטושים בלב מדשאות ענק, לאחר שפוטרו בגלל יבוא רכב מתחרה מיפן ומקוריאה. הם אקדמאים בדרג הבינוני, המתרוששים עקב כיווץ הוצאת הממשלה, לאחר בריחת התאגידים האמריקאים למקלטי מס בחוץ. הם כל בני מעמד הביניים, עד לאמידים ביותר, המתקשים לקנות דירה לאחר ניפוח בועת נדל"ן על ידי משקיעים זרים.
ומילה אחרונה, למען ההבהרה החדה. אין באמור לעיל משום הבעת תמיכה בטראמפ, או הבעת אמון בטיפולו המוצלח בכלכלה. הוא לא הציג תוכנית סדורה. אבל הוא הפגין תבונה רגשית בעצם התייחסותו לבעיות הדוקרות את העין. קלינטון, לעומתו לא טרחה. היא נאחזה בנוחות בגירסת הזרם המרכזי בכלכלה, גירסת הפתיחות ללא-סייגים. היא לא הקדישה אפילו בדל מחשבה למה שהביאנו עד הלום. מה שהביאנו להתעשרות מטורפת של מעטים, ולצדה, שמיטת הקרקע מתחת לרגלי מעמד הביניים.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
עידן השוק החופשי 
תודה לך תמר על כך שאת מכוונת אותנו לדיון מפוכח וצמוד נתונים על הארועים הדרמטיים.
השורה התחתונה שלך בהחלט נראית לי משכנעת, ובכל זאת, עולות לי כל מיני שאלות שבשלב זה אני אפילו לא יודע איפה לחפש את התשובה להן (אני לא בפייסבוק..).
השאלה הראשונה, שתוצאותיה עלולות להשפיע על כל הניתוח היא זו: האם אחוזי ההצבעה (בערך חמישים אחוז) זהים בכל העשירונים? אם יש הבדלים ניכרים ועקביים באחוזי ההצבעה, זה עשוי להשפיע על הניתוח.
ועוד, נדמה לי ששאלה חשובה מאוד להבנת המהפך הפוליטי באמריקה היא מה בעצם קרה? האם א) תומכי קלינטון ויתרו על המאמץ להגיע לקלפי; ב) תומכי טרמפ יצאו לקלפי באחוזים עצומים; ג) גם זה וגם זה; ד) לא זה ולא זה. נדמה לי שמכל תשובה מצטיירת תמונה שונה למדי.
יפתח
אהבתיאהבתי
יפתח,
תודה, והנה תשובותיי: לגבי השאלה הראשונה, בפירוש ציינתי את ההבדל באחוזי ההצבעה בין העשירונים. בארבעת התחתונים, קלינטון גברה על טראמפ בשיעור די ניכר, בששת העליונים, הוא קיבל קצת יותר, בטווח של 1% עד 4%. כל זה כתוב למעלה. את הטבלה המפורטת תמצא אצל נדב. לא קישרתי אליה כי לא ידעתי איך מקשרים לפייסבוק, אבל קל למצוא אותה בפייסבוק שלו.
ועכשיו, ברור שמכל ניתוח סטטיסטי כזה עולות שאלות רבות. אין במה שנדב הביא, ובמקור האמריקאי שממנו הוא לקח, מספיק פרטים על טיב הנתונים. לא ראיתי בינתיים ניתוח על התייצבות להצבעה אצל תומכי טראמפ לעומת תומכי קלינטון. התיחסתי לטבלה הזו כי במספר מקומות השתמשו בה על מנת לקבוע כי תוצאות הבחירות בארה"ב אינן הבעת מחאה על הגלובליזציה. רציתי שיהיה ברור כי ארבעת העשירונים התחתונים, תומכי קלינטון , אינם נמנים על נפגעי הגלובליציה המובהקים, כפי שניתחתי לעיל. הם כנראה הצביעו כנראה עבורה כי חששו מפגיעה בתשלומי הרווחה.
אהבתיאהבתי
תשובה קצרה המבוססת על זכרון לא לגמרי אמין אבל בכיוון: ההפרש בין ההצבעה לאובמה לבין ההצבעה לקלינטון הוא כ-10 מליון קולות.
אהבתיאהבתי
כן, זה נראה לי בכיוון: גם הבדל בתפישת המצב ובביטוי הרגשי בין שני האישים, וגם התפכחות הולכת וגוברת כלפי "השיטה".
אהבתיאהבתי
שלום תמר,
אני אוהב לקרוא את הטורים שלך, שיש בהם התייחסות לבני אדם לפני התייחסות למספרים.
אני רוצה להעלות שתי נקודות בהקשר הזה, והייתי שמח לשמוע את ההתייחסות שלך :
1) השיטה הכלכלית הקפיטליסטית שאנחנו חיים תחתיה מחייבת צמיחה תמידית ותזוזה תמידית קדימה. אני חושב ש"חומר הבעירה" האנושי של השיטה הם אותם "מעמדות נמוכים": מהגרים, מיעוטים, עניים. זאת, משום ששם ימצאו האנשים הרעבים, הנלהבים, ובעלי המוטיבציה הגדולה ביותר להתקדם. כל המערכות מגויסות לטובתם: איתור מחוננים במקומות "קשים", מלגות, אפליה מתקנת, חקיקה. הברית הזאת, בין ההון לליברליזם הפרוגרסיבי, היא תועלתנית לגמרי. אנחנו באמת רואים, בעשר+ שנים האחרונות, עילויים שונים בתעשיה ובמדע שאינם עונים לפרופיל ה"לבן". זה כמובן משמח, אבל הנפגעים הם אותו מעמד בינוני שגילה שאין "טייס אוטומטי" בקפיטליזם, ואפשר בקלות ליפול לתהום כלכלית ואישית אם לא ממשיכים לזוז ולהתעדכן.
2) הסיבה לכך שעשירונים תחתונים הצביעו לקלינטון היא לאו דווקא מדיניות הרווחה, אלא מה שאני קורא לו "אפקט הפז"ם": חייל שמגיע לפלוגה מבצעית בצה"ל נחשב ל"חייל צעיר": הוא מטורטר לשמירות, מטבחים ושאר משימות, ולפעמים גם צריך לשרת את החיילים הותיקים ("פז"מניקים") שבפלוגה בכל מיני משימות מהווי הפלוגה. אותו חייל יודע שגם יומו יגיע, וכפז"מניק הוא יטרטר את החיילים הצעירים החדשים, וחוזר חלילה.
באופן דומה, הקבוצות החברתיות שמתוגמלות באופן שאותו תיארתי קודם (מהגרים, מיעוטים וכו') תומכות בנציגי ה"שיטה" גם אם אינם נהנים ממנה ישירות משום שה"קבוצה" שלהם עשויה להנות ממנה: ילדיהם, קרובי משפחתם, בעלי פרופיל דומה לשלהם. יתכן שזה גם פעל בכיוון ההפוך: אנשי מעמד בינוני שלא נפגעו בהכרח מהגלובליזציה עדיין הזדהו עם אלה שכן נפגעו. האדם, בסופו של דבר, הוא יצור קהילתי ולא זאב בודד.
אשמח, כאמור, לקרוא את דעתך.
אורן
אהבתיאהבתי
מי זה מעמד הביניים הזה?
הנשים או הגברים? הצעירים או המבוגרים? הלבנים או בעלי מוצא אתני אחר? מי שגר בקליפורניה או באלבמה? מי שגר בערים או באזורים כפריים? בעלי יותר השכלה או בעלי פחות השכלה?
בקיצור, לקחת מגוון גדול מאד של קבוצות אוכלוסייה שההבדלים בדפוסי ההצבעה שלהם הרבה יותר גדולים מאחוזים בודדים והכללת אותם תחת קבוצה אחת שאימצה אל ליבה את טראמפ.
אהבתיאהבתי
אורן,
אני בהחלט מוכנה לקבל את הגיוון שהוספת לניתוח. אני חושבת שתמיד בכלכלה וחברה מעורבים המון גורמים, ומי אנחנו שנקבע משהו באופן נחרץ. כן, בהחלט יתכן שישנם מהגרים הנושאים את עיניהם למעלה, או מפרגנים לקרובי משפחתם. עדיין, בתחושה שלי, המסות מדברות כאן, המסות של המעמד הביניים. והוא בכל מקום קורא תיגר על השיטה, גם בבריטניה עם הברקזיט. תחושתי היא שאותו מעמד ביניים עובר כבר תקופה מספיק ארוכה תהליך של התפכחות מהגלובלזציה. לא נותרו לו שום אשליות כלפיה עכשיו. טראמפ קלט את השינוי הזה בחושיו. האם, באמת ובתמים, הוא מתכוון לשנות את מדיניותו? ימים יגידו. גם אם הוא מתכוון, לא ברור מה הוא יצליח לעשות. אבל עצם האמפתיה שהוא גילה למעמד הביניים, שהוא חוט השדרה של החברה, עבדה לטובתו. קלינטון, לעומתו, לא הפגינה שום אמפתיה להרס הזה של מעמד שלם. כך גם כמה מהפוליטיקאים האטומים בבריטניה. אולי עכשיו כמה פוליטיקאים מתחילים להבין. נדמה לי שמרקל, למשל, המגלה לא-מעט תבונה ורגישות, התחילה להפנים.
אהבתיאהבתי
הרצל,
נכון מאד, ואתה מוזמן לערוך את הניתוח בחלוקה לנשים וגברים, בודהיסטים ובעלי מוצא אמריקאי-ילידי. מאחלת לך הצלחה. אני התיחסתי לנתונים שהגיעו לידיי. לנתונים האלה יש בעיניי משמעות, לא תמיד פיצול יתר עוזר להבין. מה גם שאני ולא-מעטים מעמיתיי חושבים שנפגעי הגלובליזציה הראשיים הם בני מעמד הביניים. דפוס ההצבעה בארה"ב תומך בעמדה הזו. גם הברקקזיט בבריטניה.
אהבתיאהבתי
קשה לפענח את ההצבעה בארה"ב, גם בגלל ה"גיוון הרב של הגיון" וגם בגלל שיטת הצבעה.
1. כדי להצביע צריך ראשית להירשם. לרוב, עד כמה שידוע לי. הרישום באותה קבוצה של העשירונים הנמוכים הוא נמוך יותר, אלא אם פועלת מכונת ארגון ראויה – ולכן השאלה פה יכולה למשל להיות – האם המכונה הזאת עבדה הפעם פחות טוב מצד הדמוקרטים לעומת הבחירות לאובמה.ועד כמה טראמפ השקיע שם.
2. השאלה של הרצל חשובה במימד הגיאוגרפי. בחגורת הפלדה (כך נדמה לי הכינוי) מדובר במעמד בינוני של עובדי תעשיה. לאורך החופים במזרח ובמערב ההרכב של מעמד הביניים הוא אחר. לא בטוח בכלל שהמעמד הבינוני בקליפורניה נפגע מהגלובליזציה כמו המעמד הבינוני בחגורת הפלדה.
למרות זאת – התוצאות בכל זאת עשויות ללמד על מגמה ושווה לבדוק את הניתוח הזה עם נתונים נוספים.
אהבתיאהבתי
עוד הערה בקשר לשיטת הבחירות בארה"ב. היא מזכירה קצת – איקס מיקס דריקס. ביום הבחירות ב-1980 בשעה תשע בערב שעון מזרחי – נפל הפור. המדגמים הראו באופן עקבי חד משמעי שלרייגן יש כבר את רוב האלקטורים עוד לפני שנסגרו הקלפיות בחוף המערבי. אפילו אם כל בעלי זכות הבחירה בקליפורניה, אורגון, ווושינגטון היו נוהרים כאיש אחד לקלפיות ומצביעים כולם לקרטר זה לא היה משנה את התוצאות.
לכן החליטו התחנות לצאת עם הממצאים בעוד במערב אנשים מצביעים. (זה מותר בארה"ב).
תוצאות האמת הוכיחו שהם צדקו.
לכן השאלה ל הרצל בהחלט במקומה.
צריך לציין שמאז התנהגות הנדגמים השתנתה…..
אהבתיאהבתי
נעמי,
השאלה של הרצל היא במקומה, ועניתי עליה. אני לא חושבת שפירוק יתר בהכרח עוזר בניתוח. תלוי בהשערה, תלוי במצב. כאן ההשערה שלי הייתה מראש כי מעמד הביניים הוא שקבע, בגלל היפגעותו מהגלובליזציה. הנתונים הגולמיים על פני כל ארה"ב תומכים בזה. ציינתי מיהו מעמד הביניים על כל גווניו. לא רק עובדי תעשיייה אלא גם עובדים אחרים מקצועיים (גם צווארון לבן). ציינתי איך כל אלה (וגם את ואני) נפגעים מהגלובליזציה, לא תיארתי את מלוא התהליך שהוא בעצם קשר הגומלין בין הגלובליזציה למודל הניאו-ליברלי המיטיב עם מאיון אחד בלבד. מקווה שעניתי, אם כי בקצרה.
אהבתיאהבתי
כתבת: "ההשערה שלי הייתה מראש כי מעמד הביניים הוא שקבע, בגלל היפגעותו מהגלובליזציה."
נו, אז ירית את החץ ולאחר מכן ציירת את המטרה.
אנשים מצביעים מתוך מגוון של סיבות, לא תמיד רציונליות. אין דבר בנתון היבש שציינת כשלעצמו שמצביע על הסיבות שהביאו אנשים מסוימים להצביע כפי שהצביעו.
אני עובד בארה"ב בתחום שהוא מהנפגעים הגדולים ביותר של מעבר משרות אל מחוץ לארה"ב ושחיקת שכר, לכאורה פוטנציאל גדול של מצביעי טראמפ שנפגעו מהגלובליזציה ומרות זאת אני לא מכיר ולו אחד מהאנשים שעובדים איתי שהצביע עבור טראמפ.
כתבת גם: "הם אקדמאים בדרג הבינוני, המתרוששים עקב כיווץ הוצאת הממשלה… הם כל בני מעמד הביניים, עד לאמידים ביותר, המתקשים לקנות דירה לאחר ניפוח בועת נדל"ן על ידי משקיעים זרים."
את מוכנה לפרט מה הוא בדיוק הכיווץ בהוצאות הממשלה שהביא להתרוששות של אותם אקדמאים?
אנשים אמידים ואפילו אמידים מאד מתקשים לקנות דירה?
אני לא יודע מאיפה את לוקחת את הנתונים שלך אבל הייתי מציע לך לבדוק את אמינותם.
עכשיו, אני לא מתכוון להגן על הגלובליזציה. אבל מה שמפריע לי היא תשפוכת הניתוחים של פרשנים מקצועיים ולא מקצועיים, (ראי מדור הדעות בעיתון הארץ לדוגמא) שמנסים לנכס את בחירתו של טראמפ לנושא החביב עליהם ובאופן ישיר או עקיף מכשירים את השרץ.
אהבתיאהבתי
הרצל,
לא נראה לי שבמה שכתבתי יש משום הכשרת ה"שרץ", אלא להיפך ניסיון להסבר איך מי שנחשב ל"שרץ" זכה.
שנית, לא יריתי חץ, יצאתי מתוך השערה, והראיתי איך לדעתי הנתונים מאששים אותה.
שלישית, טענותיך שלכאורה מבוססות על התרשמותך בארה"ב אולי היו משכנעות אילו היית מציין את שמך המלא ואת כתובת המייל האמיתית שלך. על פי הפרטים שמסרת, אתה מבחינתי יכול להיות גם ביאליק מפתח-תקוה. ובכלל, איך זה שהרצל עוזב אותנו ככה?
אהבתיאהבתי
מצטער, אבל אני לא מספק כתובות דואר אלקטרוני ללא הצדקה עניינית ביחוד כשאין לי מושג כיצד אינפורמציה נשמרת באתר היעד.
אז תמשיכי לחשוב שאולי אני מפתח תיקווה ולעומת זאת להאמין שבארה"ב אנשים אמידים מתקשים לרכוש דירה.
אהבתיאהבתי