אסטרטגיה תעשייתית. סינית מדוברת

השיעור הזה נכתב בשפה הסינית. את השיעור הזה לומדים סטודנטים מערביים באוניברסיטה של החיים. לומדים ומשתאים, איך זה שאף אחד לא חשב על זה קודם.

בעצם, כן חשבו, זו רק גרסה סינית לכלכלה מעורבת, כלכלת העולם המפותח בשנות הארבעים עד שנות השבעים – כלכלת שוק בהשראת הממשלה ובהכוונתה. המודל הסיני המעורב מציג נוסחה משלו. נוסחה שבה הממשלה מובילה בסתר, כך שאי אפשר להטיל עליה את האחריות. הנוסחה הנכונה לשני העשורים הראשונים של שנות האלפיים.

הנה דוגמה אחת, דוגמה שנראית כגאונית. חברת הייטק גרמנית בשם איקסטרון (Aixtron) נמכרה במאי השנה לקרן השקעות סינית ששמה פוג'יאן גרנד צ'יפ (Fujian Grand chip). מכירת איקסטרון, המתמחה בציוד לתעשיית המוליכים למחצה, היא תולדת קריסתה העסקית. אותה קריסה, למרבה הפלא, החלה להשתלשל בעקבות ביטול הזמנתה ב-2015 באיקסטרון של חברה סינית אחרת, סנאן אופטואלקטרוניקס (San'an Optoelectronics).

מומחים גרמנים, שעקבו אחר פרטי המהלך, מציינים את העובדות הבאות:

-שתי החברות הסיניות מחוברות ביניהן בחיבור תמנוני רב-זרועי של בעלות ממשלתית והשקעה פרטית מאותו מקור.

-ממשלת סין מצהירה בגלוי על כוונתה לרכוש טכנולוגיות זרות.

עכשיו, נכון שאחד-ועוד-אחד אינם הוכחה מלאה, אך בגרמניה רומזים על קשר בין ביטול העסקה הראשונה למעוניינותם המהירה ומוכנותם המהירה של הסינים לעסקה השניה. ממשלת סין יודעת היטב כי מעורבותה הישירה לא תתקבל במערב בסבר פנים יפות. על כן, כך רומזים בדיווח מה-19 לספטמבר של הניו-יורק טיימס, הממשלה נחבאה כאן מאחור.

ואחרי כל אלה, תגובתה של ממשלת גרמניה מהוססת בינתיים. זאת למרות הצטברות עדויות על רכשנות סינית סדרתית: וולוו השוודית, פירלי האיטלקית, קלאב מד הצרפתית. הסינים אינם בררנים – להם יש כסף, למערב יש שכבות של יידע. ממשלות המערב לעתים מגיבות, במקרים אחרים נושכות את השפתיים. הן חוששות להיתפש בקלונן: תקציבי ממשלה דלים המונעים סיוע לחברות במשבר. ועוד קודם לתקציבים, דיסוננס בין רטוריקת ההפרטה שהמערב אימץ להתערבות הנדרשת לפעמים על פי השכל הישר.

למרות הכל, הסיפור הנוכחי בכל זאת הצית תשומת לב. אולי בגלל אופיים המוקצן של מרכיביו, או בגלל הצגתו הנבונה לקהל הרחב על ידי סבסטיאן היילמן נשיא מכון המחקר מרקטור מברלין. הצגה המדגישה את השיטתיות שבדפוס הפעולה הסיני. הסינים, באופן מודע, מדלגים מעל שלב המצאת הגלגל מחדש. למה להם, אם מישהו כבר נתן את כספו ואת זמנו לתחום שבו הם מתעניינים.

אך, כמתואר לעיל, במערב כבר נפל האסימון. רבים קולטים פתאום שזה לא סיפור של חברה פרטית אלף הרוכשת חברה פרטית בית. זו מדינה א' הקונה בנזיד עדשים את מה שבנתה מדינה ב' לאורך דורות. בנתה בעזרת השקעה ציבורית במו"פ כמובן מאליו. אך גם בעזרת השקעה בחינוך-בריאות-תשתיות, שמומנה במסי אזרחיה.

את ההקשר הזה החלו באירופה להפנים. על כן בדיוני הברקזיט החל פתאום הביטוי "אסטרטגיה תעשייתית" להישמע. כן, זה תרגיל אסטרטגיה תעשייתית מה שהסינים עושים. אסטרטגיה שנשכחה במערב. ואולי עכשיו, עם כל התרגילים מבחוץ ועם כל איתותי האי-שביעות רצון מבפנים, הגיע הזמן להיזכר. להיזכר בתכנון כלכלי, להיזכר במיקרו-כלכלה, לזהות מחדש את העצמה הגלומה באמצעים אלה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה ישירה, רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

2 מחשבות על “אסטרטגיה תעשייתית. סינית מדוברת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s