זה נכון שהצמיחה העולמית אינה מה שהייתה מאז משבר 2008. רואים זאת באוסף השליליים המפאר את לוחות או.אי.סי.די מאז המשבר– אוסף שיעורי גידול שליליים בתמ"ג.

אבל לפני שנבדוק מה קרה באותה תקופה, כדאי שנסתכל על מגמת הצמיחה ארוכת הטווח. במיוחד בשלושת האיזורים שתמיד בכותרות: ארה"ב, גוש האירו, ומעכשיו גם בריטניה. והנה, זו התמונה שאנו רואים.

נפתח במשבר האמריקאי. הוא מסתמן בבירור רק מקריסת נאסד"ק בשנת 2000, וה-11 לספטמבר בשנה שאחריה. עד אז, שיעור הצמיחה הממוצע בארה"ב נע סביב ה-3% לשנה – 3.1% מ-1970 ל-1980, 3.3% בעשור שאחריו, 3.4% בין 1990 ל-2000. מ-2000 ואילך, ההידרדרות ברורה: 2.5% לשנה עד 2007, טרם נפילת ענקי הפיננסים, ו-1.5% לשנה מ-2008 עד עכשיו.

משבר גוש האירו מציג פרופיל אחר, הדרגתי יותר. צמיחה של 3.0% לשנה בממוצע בין 1970 ל-1980, 2.4% בעשור הבא, 2.2% בין 1990 ל-2000, 1.9% עד ל-2007. כאן נפתחת הנפילה החופשית – שיעור גידול תמ"ג ממוצע של 0.3% לשנה.

בריטניה, לעומת שני שותפיה להשוואה, פותחת לא הכי טוב בעשור הראשון – 1.9% לשנה. בשני העשורים הבאים, מצבה דומה לזה של גוש האירו, ובתקופת 2000 עד 2007, היא פוערת פער לטובתה – 2.9% לשנה. משבר 2008 ואילך מוריד אותה לקצב צמיחה ממוצע של 1% לשנה.

כמה הערות על הנתונים, לפני שעוברים הלאה. כל הממוצעים שלעיל מחושבים מתוך הדו"חות החצי-שנתיים של OECD. שלפתי אותם על פי נוחות ההצגה. תוצאה קצת שונה עשויה  להתקבל בשליפה מדו"חות מעודכנים יותר או פחות. שנית, הגדרתו של גוש האירו כקבוצה מתחילה רק עם השקתו בראשית 1999. הנתונים לעשורים שלפניו מתייחסים לאיחוד האירופי כולו. שלישית, גוש האירו אוסף לתוכו מדינות מאז הקמתו. עם כל אלה, ניתן להאמין שההשוואתיות בין שלוש הקבוצות נשמרת במידה מספיק טובה כדי לתמוך בהבחנות העולות בהמשך.

עוד מילה אחת על תחילת תקופת ההשוואה: עשור שנות השבעים הוא העשור של מה שבזמנו נקרא "משבר האנרגיה", התחלת-התחלתה של ההאטה הנוכחית. בשלושים השנה שמתום מלחמת העולם השנייה ועד ל-1973, היו שיעורי הצמיחה גבוהים מה-3% המוצגים כאן.

מה נאמר על כל זה בהכללה? ראשית, ברור שהנפילה לבור מאז משבר 2008 בוטה אצל כולם. היא עמוקה במיוחד באיחוד האירופי, מתונה יותר בבריטניה, ושטחית מכולם בארה"ב.

שנית, בארה"ב מסתמנת התנהגות חריגה רק מראשית שנות האלפיים. זאת, בעקבות אותה בעיה שהתבטאה בנאסד"ק בשנת 2000, ובוול-סטריט מה-11 לספטמבר 2001. אבל, כאמור, ההאטה בארה"ב היא הדרגתית. בבריטניה, מזדקר קו שבר בולט לעין רק מקריסת 2008.

מלך הדרמה בכל האירועים המתוארים כאן הוא ללא ספק האיחוד האירופי. מה שכנראה אומר כי רעיון האיחוד, ובמיוחד רעיון המטבע האחיד, הינם פחות מוצלחים ממה שסברו מלכתחילה. הכשל הגדול בולט במיוחד בשתיים ממדינות האירו: ספרד ויוון. יוון מציגה  שיעורי צמיחה שליליים מ-2008 ועד היום. ספרד, המתחילה באופן דומה לה, צומחת מאז 2014. שתיהן תקועות באבטלה קשה, יוון מ-2011, ספרד, מ-2009.

אין טעם כרגע להרחיב יותר. משבר האיחוד האירופי, ובמיוחד משבר יוון וספרד, משדרים קושי ברור בהסתגלות לזעזוע. שני משקים אלה נפתחו ללא סייג להשקעת מדינות אירופה העשירות, במיוחד השקעת נדל"ן. זה כבר נותן סיבה טובה למחשבה על איחוד כלכלי מרחיק לכת, על מטבע אחיד, ועל החופש בתוך כל אלה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה ישירה, רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***