גידול תמ"ג של 26% לשנה? נס כזה לא היה פה מאז 1951. אז, בשנתה הראשונה של מדידת התוצר הלאומי אצלנו, נמדד שינוי תוצר של כ-30%. נסים כאלה קורים פעם אחת בחיי אומה: בנקודת ההתחלה שלה. על כן הנס האירי – אומדן צמיחה של 26% לשנה שחלפה – התקבל בהרמת גבה אצל ציבור המבינים. די לצטט תגובה אחת, זו של הכלכלן האירי העצמאי ג'ים פאואר, שאמר: "היינו צוחקים אילו הנתונים האלה היו מגיעים מסין".

נס הצמיחה האירי ארע פתאום עם פרסומו בראשית יולי של נתון גידול התמ"ג הרשמי לשנת 2015. האומדן הקודם לאותה שנה (שפורסם במארס 2016) היה 7.8%.

רק שנתיים חלפו, מהיותה של אירלנד כפופה לתוכנית הסיוע של הטרויקה בראשות קרן המטבע. היא הידרדרה למסגרת זו בעקבות משבר 2008. והנה שוב זורמים אליה התאגידים. זאת, בזכות מס החברות הנמוך שלה, בשיעור 12.5%. "העולים החדשים" נקלטים במולדת החדשה בעזרת חוקי השבות של הגלובליזציה. איש לא בודק מה הם מביאים באמתחתם, ואם הם תורמים למדינה פעילות אמיתית או רק פעילות מטה. כך, באורח פלא, מתפיחים תמ"ג בן לילה.

חישובו של התמ"ג, על פי התקנים הבינלאומיים המקובלים, נערך בשני מסלולים מקבילים, המשמשים לבקרה הדדית. מסלול אחד מסכם את דו"חותיהן הכספיים של החברות. השני צובר את רכיבי התמ"ג: ייצוא מינוס יבוא, צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעות. אביא כאן תרגיל אחד להמחשה איך כל זה משתבש בעולם גלובלי.

ניקח, לדוגמא, חברה שהמטה שלה נרשם באירלנד, ועיקר ייצורה מתבצע במדינה מזרח-אירופית חברת האיחוד. ייצוא סחורה ממדינת איחוד אירופי אחת לשניה נעשה היום בקלי-קלות, ללא בדיקה אמיתית של המכולות. זאת, בגלל היעדר מכס או כל מגבלה אחרת בסחר. וכך, סחורה ממדינת הייצור הזולה יכולה להיות משונעת למפעל באירלנד. שם היא נרשמת כסחורה שיוצרה באירלנד, למרות שבאירלנד לא הוסף לה דבר או הוסף מעט מאד (גימור כלשהו, אריזה). רכיב היבוא הניכר שבתוך הסחורה לא נכלל בסטטיסטיקה, משום שהוא לא דווח לשום רשות ממשלתית.

ייצוא שירותים, שאינו מכיל סחורה מוחשית, מודבק לארץ שבוחרים בה אף ביתר קלות מאשר ייצוא סחורות. דוגמא לייצוא כזה יכולה להיות מכירת שירותי תוכנה, או מכירת ייעוץ מקצועי. אין שום דרך שבה גורם מבחוץ יוכל להעריך בזמן סביר את ערכה האמיתי של העבודה המגולמת בעסקה כזו. לשלטונות אין ברירה אלא לקבל את דיווח החברה. רישום חברת תוכנה באירלנד, משמש על כן כאמצעי מתוחכם להתחמקות מתשלום מס. הוא גורר אחריו הסטה אוטומטית של רישום התפוקה והייצוא מארץ ייצורם האמיתית לאירלנד.

הסברם הרשמי של גורמי הממשלה באירלנד לנס שקרה להם אינו מרשים. משרד הסטטיסטיקה המרכזי של הממשלה דיווח על תיקון התמ"ג, אך לא פירט את השינוי ברכיביו. עם זאת, התרגיל שלי כאן עקבי עם כמה מהרמזים בדו"ח הרשמי. אולי כדאי עוד להוסיף את תגובתו בטוויטר של פול קרוגמן לנס האירי: "כלכלת שדונים", הוא קרה להתרחשות הזו.

הנס האירי ממחיש מדוע גורמים עסקיים מסוימים, ולצדם גורמי ממשל, אינם ששים להיפרדות מחיקו החם של האיחוד האירופי. כל הסדר שמחוץ לחיבור הנוכחי יתבטא ישר ברווחי החברות, ובאומדני המקרו-כלכלה. לא בהכרח בגלל שינוי אמיתי בתפוקה ובייצוא, אלא בגלל שינוי הרישום. במקרה כמו שלפנינו, חשוב להבליט סעיף קטן אחד בהודעתו הלקונית של משרד הסטטיסטיקה האירי המרכזי: "התעסוקה לא השתנתה בהרבה כתוצאת מה שקרה".

מה, איך זה יכול להיות? בכלכלה האמיתית של תחשיבים והערכות, שאני מכירה, מניחים כמקובל שכל גידול של אחוז בתפוקה, גורר אחריו שליש עד מחצית האחוז גידול בתעסוקה. יתרת הגידול, מיוחסת לתרומת הפיריון. כאן, בצמיחת ה-26% היינו, באופן זה, אמורים לראות גידול של כ-9 עד 13 אחוזים בתעסוקה.

אבל בעולמנו הגלובלי זה לא קורה. בעולמנו הגלובלי, מדברים הרבה על צמצום חופש הפעולה של הממשלות. לא מדברים על ריקונו מכל תוכן ממשי של המידע העומד לרשותן כתולדת החופש הגלובלי בכלכלה. עם זאת, מארחותיהן של החברות הריקות מתוכן מקומי לא מפגינות דאגה. בינתיים, המידע העקום עובד לטובתן.. מרתק יהיה לראות, מה הן יעשו כשהתאגידים ינטשו. אז סיומו של אותו אירוח חברות פיקטיבי יוביל להקטנת הייצוא והתמ"ג של המדינות המארחות. ואיך הממשלות יגיבו אז.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה ישירה, רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***