חמישה ימים מאז פגישת מיי-מרקל, שום דבר לא קרה. יותר מחודש מאז הברקזיט, עולם כמנהגו נוהג. מרקל ומיי ידועות כחובבות טיולי קיץ. הפעם נראה כי האירועים עכבו את חופשתן, אם כי מורגש שהיא כל הזמן צפה במחשבותיהן.
האחרים, אלה שלא חייבים לעמוד על משמרתם, כבר מתאווררים בחופי יוון או בפסגת האלפים. מה שמקפיץ לראש את השאלה: זה מזל או קונספירציה – בחירת ה-23 ליוני ליום משאל העם בבריטניה? 25 ליולי היום, הברקזיט אכן אירע, וחוץ מהתפטרות כמה פוליטיקאים לא-חשובים, ועוד כמה פטפוטים חסרי משמעות, בריטניה והעולם נותרו על כנם.
נותרו רגועים, כי אלה ששליחותם בחיים היא ל"הריץ" לא-משנה-מה, שקועים באריזת המזוודות או בפעילות נופש. פוליטיקאים זריזי לשון, חביבי הציבור של ראשית שנות האלפיים. עיתונאי אסונות והפחדות. ובני דודם, אנשי שוק ההון, מריצי השטרלינג וכל מה שזז – כולם הלכו לים.
היסחפות דתית
מרקל ומיי, שתיהן גדלו בבתים של אנשי דת – כומר לותרני וכומר אנגליקני.
האם תהיה זו היסחפות קיץ לומר שמשהו בדמותן הוא תולדת חינוכן הדתי? חינוך דתי, במיטבו, מטפח רגישות לערכים. הוא שם דגש על שאלות צדק ומוסר. הוא מחזק את רגש החובה. בעיצובן של שתי המנהיגות בולט עוד פן נוסף והוא ההתנגשות בין הבית הדתי לסביבה שבחוץ – קומוניזם מזרח-גרמני במקרה האחד, וניאו-ליברליזם מתירני במקרה השני.
גדילתן בתוך הסתירה שבין הבית לחוץ היא כנראה זו שפיתחה אצל שתיהן את הסובלנות ואת יכולת ההקשבה. מיי פתחה את נאומה בברלין בהדגישה כי "היפרדות נבונה ומסודרת מהאיחוד" תובעת את הזמן שלה. היא המשיכה ואמרה כי בריטניה לא "תסתלק" מהאיחוד. יש צורך ב"עבודה רצינית ומפורטת" על מנת להכין את ההיפרדות כראוי, היא אמרה. והעיקר, היא קבעה, בריטניה נחושה לשמור על קשרי סחר, כלכלה וביטחון חזקים עם גרמניה, שהיא כינתה "שותפה חיונית וחברה מיוחדת".
מרקל השיבה בהבעת הבנה לצורך של בריטניה "לקחת רגע" כדי "להגדיר איך היא שואפת לראות את יחסיה העתידיים עם האיחוד האירופי". "עלינו להקשיב למה שבריטניה רוצה" היא אמרה "ולמצוא את התשובה הנכונה". את נאומה היא השלימה בהצהרה רבת המשמעות: "בריטניה לא זקוקה למבוי סתום, גרמניה לא זקוקה למבוי סתום, והאיחוד האירופי לא זקוק למבוי סתום".
היסחפות נשית
מרתק לעקוב אחר שתי נשים בעמדות כוח הדוברות את השפה שלהן. זהו דור הפמיניזם השני מזה חמישים שנה, והן משוחררות יותר מאמותיהן. כל יומרה "להסביר" את התקבלותן תיראה ריקה. ובכל זאת, עליית המגדר הנשי נראית כתגובת-נגד לכוח הגס והברוטלי המוביל את החיים הציבוריים בארבעת העשורים האחרונים. בחירת הנשים חושפת משהו מסתרי ליבו של הציבור. געגועים ל"מנהיג אחר", רגיש יותר, מחויב יותר, אמהי יותר.
מרקל ומיי בילו בארוחת הערב שלהן בנעימים, כך נמסר. מיי זכרה את יום הולדתה של מרקל, שנחגג זה לא כבר, והביאה לה שני ספרי טיולים בבריטניה. בכך היא הדגישה את תחביבן המשותף – הליכה בטבע. הקשר האישי, ההקשבה, המתינות והאמפתיה הן מאפיינים נשיים סטריאוטיפיים בניהול יחסים. בדור הפמיניזם הנוכחי, הם מקבלים ביטוי ספונטני כפי שלא קיבלו מעולם.
ביטוי מעודן נוסף של חופש מתגנב להופעתה החיצונית של מיי. ראשת ממשלת בריטניה ידועה בחיבתה לנעליים טיפה אקסצנטריות. את דרישות הפרוטוקול היא ממלאה בחליפת עסקים מחוייטת כהה, לא מהסוג הכי מרובע והכי נוקשה. עם זאת בצילומי שני ביקוריה לאחרונה – אצל המלכות אליזבט ואנגלה – היא נראית נעולה בנעלי-עקב-דק-שפיץ-מנומרות, כאומרת לעצמה: תרגיעי. המראה הזה מביא אותי לחשוב: יש לה מוניטין של פוליטיקאית רצינית, אך היא מחביאה חיוך קטן אצלה בפנים. היא ראש מפלגה שמרנית, אבל אני סומכת עליה.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה ישירה, רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
עידן השוק החופשי 
זה רק לא ממש מדוייק לומר שעולם כמנהגו נוהג- הסטרלינג בקריסה (מה שהביא לכך שחברת השבבים "ארם" נמכרה לשמקיעים סיניים, כלומר עוד חברת ענק שיצאה מידיים בריטיות) והמניות של הבנקים בשפל, ומה שמחזיק את כל העסק כרגע הוא התקווה שהיציאה של בריטניה תהיה רק על הנייר. שבריטניה, כמו שוייץ, תמצא דרך אלגנטית לעקוף את החלטת משאל העם ולהמשיך להשתתף בשוק המשותף. אם זה לא יקרה (מה שמאד לא סביר, כי בריטניה חייבת להיות חלק מהשוק המשותף), אז כל העסק יתחיל להתפורר מהר מאד.
אהבתיאהבתי
השטרלינג פוחת בכ-10%, זו תנודה לא מאד קיצונית, לא סוף העולם. ראינו כבר רבות כאלה, גם בשטרלינג עצמו. איני מכירה את שיקולי המכירה של חברת השבבים לסינים, אבל נראה לי מאד לא סביר שהפיחות גרם לה, עיסקות כאלה בוחנים מראש במשך חודשים ושנים. ובנוסף, פיחות המטבע פועל לטובת יצואני השבבים בבריטניה, אז למה למכור חברה שרווחיותה עולה דווקא עכשיו?
וככלל, מיי ומרקל היו ברורות לגמרי באמירותיהן: הברקזיט יתקיים. שתיהן גם קבעו במפורש שאת חברות בריטניה באיחוד יחליפו הסכמים דו-צדדיים בין בריטניה לאיחוד האירופי. מיי החלה לפעול בכיוון באופן שהיא מארגנת את ממשלתה. ולא, בריטניה לא חייבת להיות חלק מהאיחוד האירופי. שתי המנהיגות מכירות בכך שיש תחליף למערכת היחסים הזו. ברור שהתחליף דורש העמקה ועיסוק בפרטים.
אהבתיאהבתי
די לצביעות של החברות "הדמוקרטיות".זה ברור שהאליטות אינן אוהבות את תוצאות הבחירות "הדמוקרטיות" ואת "משאלי" העם.גם ברור שהאליטות אינן מעוניינות לבטל את האיחוד הנוח לאינטרסים שלהן, ולכן שתי הגברות מושכות זמן ומשרכות את רגליהן. ששתי הגברות יקומו ויאמרו : העם טמבל, העם לא בחר נכון מבחינה כלכלית גרידא,ובכלל ,רבים מהעם בוחרים כאשר אינם יודעים את פרטי הנושאים העומדים על הפרק.
לכן בואו ונחליט לבטל את היכולת של ההמון לבחור ולהחליט.אין יותר משחק "דמוקרטי" בכאילו. אם אינן עושות זאת, אז אנא מהן ,שיגשו לבצע את רצון העם.
בלי כל תרגילי ההשהייה.
אהבתיאהבתי
תחליף.
המממ.
מעניין מה הוא יהיה.
ואם התחליף יהיה חופף לרצון העם.
אהבתיאהבתי
10% בחודש הם די הרבה, במיוחד בהתחשב בכך שעוד לפני המשאל הסטרלינג כבר היה בירידה בגלל חוסר הודאות.
האנליסטים כאן בהחלט מסבירים בכך את המכירה. כלומר, ברור שהייתה התעניינות, אבל הסינים נתנו פרמיה של 40% או 45% על מחיר השוק (ולכן המכירה אושרה), אבל עדיין קנו את החברה ב-30% פחות ממה שהיו משלמים עליה לפני שנה – זה מחיר מציאה, וזה בזכות/בגלל הברקסיט. עכשיו, כמו שאת תמיד כותבת במדוייק, יש עוד חברה בריטית – עוד עבודות של בריטיים – שנמצאת בידיים זרות ומונעת משיקולים מנותקים משיקולי הכלכלה הבריטית.
אני לא התכוונתי שבריטניה תישאר באיחוד, זה כמובן לא יקרה. אבל היא כן תהיה חייבת להיות חלק מהשוק המשותף, כי אי אפשר אחרת. 49% מהמסחר הבינ"ל של בריטניה מתבצע מול השוק המשותף, וזה יהיה הרסני לבריטניה פתאום לצאת מהשוק הזה.
אבל באופן כללי, הכלכלה הבריטית כרגע בהמתנה לתוצאות המו"מ. ככל שההשלכות של משאל העם יהיו רחבות יותר, כך ההשפעות יהיו רחבות יותר. אף אחד לא חשב שלמחרת ההצבעה השמיים ייפלו (כמו שאף אחד מקמפיין העזיבה לא חשב שלמחרת ההצבעה יפסיק לרדת גשם בסוף חודש יוני), אבל אני חושב שיהיה קשה למצוא את הפרשן שייתן סיבות מוצקות ומבוססות מדוע לצאת מהשוק המשותף – כלומר ברקסיט אמיתי ולא "על הנייר" – יועיל לבריטניה.
אהבתיאהבתי