בנק ישראל מציג: תפנית במחתרת

כמו כל הדברים החשובים בכלכלת ישראל, גם הצעד הזה נעשה כך שלא יעורר תגובה לא-רצויה. כמו כל הדברים החשובים באמת הוא אכן חמק מתשומת לבה של התקשורת, חובבת הדיונים המרשימים על "ריכוזיות" ו"יוקר המחיה".

ביום ה-2 ליוני, סוף שבוע ולא במקרה, עלתה לאתר בנק ישראל ההודעה על חובת דיווח הדוקה בכל עסקות ההמרה בין מטבע ישראלי למטבע זר. מה-1 לינואר 2017, יונהג דיווח יומי על כל עסקה כזו, ובנוסף, יושת דיווח חודשי על יתרת עמדות ההמרה הפתוחות. טווח ההיערכות למילוי ההוראה החדשה הוא חצי שנה, מן הסתם גם זה לא במקרה, אלא בכוונת מזעור המהומה העלולה להתעורר בעקבות הדרישה.

ובכתיבה הכי פשוטה שאפשר, מראשית השנה הבאה יידרש דיווח על כל עסקות ההמרה הישירות בין השקל למטבע זר, המנוהלות בבנקים ובמסגרות המורשות האחרות. במקביל, יידרשו לדווח על העסקות הכרוכות בהמרה עקיפה – משחקי מט"ח, מדד ורבית המתבצעים בבורסה דרך מה שקרוי מכשירים נגזרים. חייבי הדיווח הם תאגידים בנקאיים, מנהלי תיקים, ושחקני פיננסים גדולים אחרים.

מטרת הדיווח היא הגברת שליטתו של בנק ישראל בשוק המטבע. וכמו בכל צעד מורכב, גם את הצעד הזה מתחילים בלימוד, באיסוף נתונים ובניתוחם. המידע שייצבר יעזור לבנק ישראל לזהות את תנועות ההון התורמות לייסוף השקל, לחסום את אלה מביניהן שאינן חיוניות לצמיחת המשק ולרווחת הציבור, ולהגיב נכון בעת בהלת מטבע.

תפקודו הנוכחי של בנק ישראל בשוק המטבע אינו מרשים, בלשון המעטה. בשנת 2015, הוא הוציא 8.8 מיליארד דולר (34 מליארד שקל, בשער חליפין ממוצע) על מנת לרכוש דולרים ולהילחם בייסוף. אין לדעת מה היה קורה לולא רכישת המטבע שלו, אבל נס גדול לא קרה פה, שער החליפין שקל/דולר קפוא מתחת לקרחון ה-4  שקלים כבר מספר שנים. זאת, לאחר שבראשית שנות האלפיים, הוא הגיע ל-5 שקלים לדולר.

ייסוף השקל מדכא את הייצוא ומעודד את היבוא לישראל. כך הוא פוגע בצמיחה ובתעסוקה. על כן, היערכותו החדשה של בנק ישראל ראויה לברכות במועד ההכרזה על תחילתה. עם זאת, הצלחתה הממשית תיבחן במעשה: בלימת תנועות ההון המזיקות. אז נוכל לראות מה קורה לשער החליפין.

ביקורתי על מדיניות שער החליפין של בנק  ישראל נולדה עוד בשנות השמונים, בתקופת עבודתי במשרד התעשייה והמסחר. היא מתמידה מאז, והמאמר האחרון שבו המלצתי על חזרה מסויימת לרגולציה בשוק המטבע והפיננסים פורסם כאן ב-16.5 השנה, תחת הכותרת טפלו במקלטי המס, הם אמרו. וכך הצעתי באותו מאמר: "דגש שני הוא על החזרת המידה המתבקשת של רגולציה פיננסית… היכן להחזיר? בדיווח הבנקאי והבורסאי על פעילות בסכומים גדולים, בהגבלת מספר חדרי עסקות המט"ח ובהגברת הפיקוח עליהם, ובעוד תחומים דומים".

הסתייגותי משמיטת אחריותו של בנק ישראל לניהול שער החליפין בוטאה בשלושה פרקים בספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי שפורסם ב-2008. בנק ישראל אמנם החל אז לפעול בשוק המטבע, אך פעולתו הלא-יעילה התבטאה ברכישת דולרים, במקום בערוץ המושכל של סינון זרמי ההון הנכנסים והיוצאים. את תפישתי על ניהולו הנכון של שער החליפין ביטאתי גם כאן בבלוג בקטגוריה "משק קטן. מדיניות שער חליפין בישראל ובכלל".

במהלך איסוף החומר לספרי, שוחחתי עם מספר בכירים בבנק ישראל על תפקודו של שוק המטבע בישראל. התפלאתי לשמוע מפיהם גרסה מיופייפת של שוק חופשי, שאין לה שום קשר למציאות. כעת, כך נראה, בנק ישראל מנסה להתקרב למה שקורה באמת. נאחל לו ברוכים הבאים בנחיתתו מהחלל החיצון לארצנו הקטנטונת.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה , רכישה באינדיבוק, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

 

 

 

6 מחשבות על “בנק ישראל מציג: תפנית במחתרת

  1. בבנק ישראל יש רוב למאמינים הפונדמנטליסטיים בשוק החופשי לכן זה לא מפתיע שעד היום לא נקטו פעולה פוזיטיבית של ניהול שוק המטבע. משמח מאוד לראות שישנם שם גם כמה אנשים רציונליים, אני מקווה שהם יזכרו שניהול גרוע עדיף על חוסר ניהול ויקחו את הנושא לידיהם.

  2. אולי קראו את המאמר של תמר.
    ברצינות, כל הכבוד על ההתמדה, תמר.
    לעולם אין לדעת, מי קורא מה קורא ומה קורה.
    קחי לך קורט קרדיט.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s