ואיך יודעים שהוא לא נחשק? משווים את הדימוי למציאות. ומההשוואה עולה כי האינפלציה החזויה ל-2016 ב-43 מ–44 המדינות המופיעות בדו"ח OECD היא חיובית, חד-ספרתית, ודי נמוכה. חוץ מאשר בשווייץ, הידועה בדייקנותה וקפדנותה. שווייץ מצהירה על ירידת מדד של 0.5% ב-2016. אבל אפילו היא מציגה עלייה קטנה (0.1%) איפה שאפשר, רחוק יותר במדד 2017.

התחזיות המופיעות בדו"ח הן ממקורה של כל מדינה. בישראל,האינפלציה החזויה ל-2016 עומדת על 0.8%, מתחת לאינפלציית היעד הרשמית (1% עד 3%). עם זאת, נראה כי גם תחזית זו אופטימית מדי לאחר שבעת חודשי ירידת מדד רצופה מאז אוגוסט (להוציא עליית עשירית האחוז באוקטובר).

טבלת OECD מבליטה לעין את ההבדל בין המציאות לתחזית: בין 44 המדינות המוצגות,  תשע הן בעלות אינפלציה שלילית ב-2015. זאת, במונחי מדד ממוצע של כל שנה לעומת קודמתה. שיעור הירידה בישראל בשנה שחלפה היה 0.5%, בפינלנד 0.2%, ביוון 0.9%, בליטבניה 0.7%, בפולין 0.8%, בסלובקיה 0.2%, בסלובניה 0.6%, בספרד 0.6%, ובשווייץ 1.2%.

שווייץ היא החריגה ברשימת התשע, בהיותה מהמדינות העשירות והיציבות בעולם. עם זאת, במונחי דפלציה, היא המובילה מאז 2012 – נקודה ראשונה למחשבה. עוד נקודות צצות מהסתכלות על הנתונים – סימני שאלה, לא קביעות נחרצות.

כל מדינות הדפלציה, חוץ משווייץ וישראל הן חברות האיחוד האירופי. כולן מהדרג השני והשלישי, לא מנותנות הטון. בדו"ח מוצגות גם תשע-עשרה מדינות מפותחות שאינן חברות האיחוד (מרוסיה, לאוסטרליה ולברזיל), ואינן סובלות מדפלציה ב-2015.

האם יתכן שעצם החברות באיחוד האירופי היא מגורמי הדפלציה והכלכלה ההפוכה? זאת, משום שהיא מכפיפה את המדינות לכללי משחק מחייבים מדי? שש משבע הכלכלות ההפוכות באיחוד (פולין היא היוצאת מהכלל) שייכות לאירו, וחופש המשחק בשער המטבע נשלל מהן. כדאי עוד לראות ששתיים מהתקועות בבוץ הן יוון וספרד, מוותיקות האיחוד האירופי, אך לא ממנהיגותיו.

ומה עושה שם שווייץ? ומה עושה ישראל על ידה? הנה מכנה משותף אחד לשתיהן: שווייץ וישראל, שתיהן מארחות לבביות של כסף זר. שווייץ היא מקלט ידוע לכספים שונאי אור. ישראל, כבר כמה עשרות שנים, נושאת עיניים אליה. שווייץ היא יעד רכישת נדל"ן, ומגורים לפעמים, לעשירי עולם רבים. ישראל בעקבותיה. ולא בלי קשר, לצד השקל הישראלי, הפרנק השווייצרי מיוסף בעשרות אחוזים מאז ראשית שנות האלפיים. ייסוף ודפלציה הם תאומים בלתי-נפרדים,  בדיוק כמו פיחות ואינפלציה.

ועל כן, השיר שלנו היום הוא שיר ייסוף-דפלציה-כלכלה-הפוכה. שיר שלא נגמר, כל כלכלה הפוכה ותוספתה למנגינה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***