הרהורים על כלכלה הפוכה

הם מתעוררים אצלי כל פעם שאני רואה עוד נתון על אינפלציה שלילית או רבית שלילית. הפעם, זו הפחתה נוספת של הרבית על הפקדות הבנקים המסחריים בבנק המרכזי האירופי. רבית הפקדונות ירדה לאחרונה למדרגתה הרביעית מתחת לאפס – שיעור רבית של 0.4%-. וזה אומר, שהבנקים המפקידים נקנסים על כל הפקדה במקום לזכות בגמול עליה. וזה אומר, שגם המפקידים הפרטיים אצלם "נענשים", חסכונותיהם מצטמקים במקום שיתפחו.

הפחתת הרבית כלולה במה שנקרא "הרחבה כמותית". חבילת תמריצים המכילה גם אשראי ברבית אפסית מהבנק המרכזי לבנקים המסחריים, והזרמת כסף למשק דרך רכישת אג"ח שהבנק עושה.

חבילת התמריצים הזו מופעלת  כבר מ-2014. הצלחתה, עד כה, אינה מרשימה. מדד המחירים לצרכן עלה ב-2015 בשיעור ממוצע של 0.1%. ב-2014, הוא עלה ב-0.4%. פני המדד הם ככל הנראה כלפי מטה, כך מעידה ירידתו מאמצע 2015 והלאה. וכמסקנה מאותה מגמה, הונמכה לאחרונה תחזית הבנק האירופי לאינפלציה ב-2016 מ-1% ל-0.1% – תיקון שהיקפו לא-שגרתי, תיקון מהדהד.

התיקון הזה, כך נדמה לי, אומר שהכלכלה ההפוכה לא משיגה את מטרתה. היא לא בולמת את גלישתו של גוש האירו לדפלציה, היא לא מניבה צמיחה משמעותית. תחזית הצמיחה של גוש האירו ל-2016 הונמכה יחד עם תחזית האינפלציה: מ-1.7% ל-1.4%. גידול התוצר אמנם הואץ במקצת עקב ההרחבה: משני ערכים שליליים בשנתיים קודם לכן, ל-0.9% ב-2014, ול-1.5% ב-2015. אבל זו לא הקפיצה שתוציא את אירופה מהמשבר.

ניתוח יסודי יותר של השפעת ההרחבה דורש פירוקים לגורמים כדי לראות איפה ואיך היא התבטאה. נתחיל בפירוק אחד, ונראה לאן אנחנו מגיעים.

ראשית, הצריכה הפרטית. היא גדלה מעט באיזור האירו בשנים 2014 (0.8%) ו-2015 (1.7%). זאת, לאחר שקפאה ונסוגה לאחור בשש השנים מאז משבר 2008. הצריכה הפרטית היא מנוע הצמיחה העיקרי ברוב המשקים, והיא לא נותרה אדישה לסם הכסף שנמזג למשקה שלה. עם זאת, נותר לראות מה היא תעשה לאחר האופוריה הראשונית. שיעור האבטלה בגוש האירו אמנם ירד מעט ב-2015, אך הוא עדיין עומד על כ-11%, מה שמעלה ספק לגבי תועלתה ארוכת הטווח של שפיכת הכסף.

כי תרופת הקסמים של כסף זול לא פותרת את בעיותיה המבניות של הכלכלה. היא אולי מעלה במעט את שיעור הצריכה מסך התוצר, וכך ממריצה את הפעילות. אבל מה קורה לטווח הארוך יותר? שיעור האבטלה נותר דו-ספרתי, התשואה על החסכונות נותרת אפסית. החיסכון הפרטי יורד, במיוחד חסכונם של הצעירים. כך בעצם מועבר נטל המשבר מהדור הזה לדור הבא. הדור הצעיר, ב"בזבוזיו" המבטאים ויתור מראש על קניית דירה והתבססות מכל סוג, נושא על כתפיו את מראית העין של "הכל בסדר". מראית עין זמנית, ומה יהיה  הלאה.

זווית נוספת ל"מה יהיה" עולה לא פעם בשיחות ביני לבין בני גילי. כולנו, מעמד הביניים, חסכנו קצת לימי הזיקנה, ולחיזוק התשתית המשפחתית. חסכונותינו קופאים עכשיו, ויתכווצו אם הרבית בישראל תרד אל מתחת לאפס.

לכאורה, מה זה כבר משנה אם מורידים עשירית האחוז מרבית קטנה כל שהיא, או מורידים אותה מאפס ל-0.1%-. אני בכל זאת מרגישה שההבדל הוא משמעותי. זה ההבדל בין לא לקבל דבר על החסכונות, לבין לראות אותם הולכים ומתכווצים. המעבר מאפס לשלילי, בעיניי, הוא מעבר מהאיזור המוכר והבטוח לאיזור הבהלה. זה לא אומר שברגע השינוי, הבהלה תפרוץ. אבל חציית  קו האפס נושאת איתה משמעות סמלית. וסמלים, כשהם יוצאים לאור, נוטים לשלוף החוצה רגשות שהוטמנו במחשכים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

11 מחשבות על “הרהורים על כלכלה הפוכה

  1. האמונה הכמעט דתית ביכולת של השליטה-בכמות-הכסף לענות על הכל הולכת ומתחוורת כאמונת הבל.
    אנחנו רואים רק את התחלת השבר הענק של תנועת המספריים.
    הלהב האחד: ל"כלכלה" דרושים פחות ופחות אנשים. יותר ויותר אנשים הם "מיותרים";
    הלהב השני: אוכלוסיית העולם גדלה בקצב המהיר ביותר מעולם.
    אחד הניסויים לפתרון איום מתחולל במפגש הארצות סוריה עיראק.
    יותר מתמיד נחוצה עכשו ממשלת החכמים נוסח סוקרטס-אפלטון, אבל לא בעיר מדינה, אלא בעולם.
    כמה זמן נותר עד לפיצוץ / פתרון?
    אני מתנחם בגילי המתקדם.

  2. לקסי,
    1. זו טעות לחשוב שיש אין אמונה ('לענות על הכל') כזאת!
    2. בנתיים התחזית של מאלתוס לא התגשמה כבר כ-200 שנה. באותה התקופה הוכפלה אוכלוסיית העולם פי 5 בערך.
    3. בתקופה הזאת הפרנסה של כולם רק השתפרה.
    4. סיבה אחת טובה לפסמיזים שלך קשורה באי היכולת-רצון להתחלק במשאבים בין גושים או מדינות. מצד שני יש סיכוי טוב שמה שקרה מאז מאלתוס ימשך הלאה.

  3. לקסי,

    נדמה לי שלרבים כבר יש ספקות לגבי יכולתה של ויסות כמות הכסף לענות על הכל. השאלה, בעיניי, היא מידת הכנות של קברניטי הכלכלה העולמית בניסיונם לפתור את המשבר.

    ובהתייחס למחצית השנייה של דבריך, לי נראה שהיומרה להשיג פיתרון עולמי היא שהביאתנו עד הלום. שכל אחד יפתור את בעייותיו, זה כבר מספיק קשה, ותישאר מידה של תיאום עולמי. זה המצב האופטימלי בעיניי. אבל ללא ספק, הסתבכנו.

  4. תמר,
    המשפט השני שלך אומר כמעט את הכל. חסר בו הביטוי לכך שרבים מהקברניטים פועלים לפי אמונה, השקפת עולם, ולאו דוקא לפי הידע שקיים סיבבם.

  5. בעקירון דבריך נכונים, אבל אני טוען שזרימת הידע נחסמת בגלל השקפת עולם. במקרים רבים אמונה-השקפת עולם מובילה לא הנתונים והעובדות. כמובן שגם לאחר מכן ישארו חילוקי דעות ואי הסכמות

  6. דוד,
    לא דיברתי על התחזית של מאלתוס. תחשיבים שנעשו באוניברסיטה החקלאית של הולנד בואכנינגן מראים שניתן ליצר מזון לאנשים רבים ושעניין פוריות הקרקע אינו הבעייה, אלא היכולת לספק מזון לכל.
    האתגר הגדול שנכדי יצטרכו להתמודד איתו הוא הצורך לנתק בין עבודה לפרנסה.
    ושתי הערות נוספות:
    מימי מאלתוס עד היום גדלה אוכלוסיית העולם פי 7.5 ולא כמו שכתבת.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D
    כתבת: "בתקופה הזאת הפרנסה של כולם רק השתפרה." – באמת?? של "כולם"???

  7. השלמה לקודמת:
    אתגרי ניתוק עבודה מפרנסה ואספקת מזון לכל, הם אתגרים שהמשטר הכלכלי-חברתי הנפוץ כיום בעולם לא יוכל להם.

  8. תמר,
    את הינך זו שכותבת: "… קברניטי הכלכלה העולמית …" מחד ומאידך " … שכל אחד יפתור את בעייותיו, זה כבר מספיק קשה, ותישאר מידה של תיאום עולמי." זה בדיוק מה שאני כוונתי אליו באמירה: "יותר מתמיד נחוצה עכשו ממשלת החכמים נוסח סוקרטס-אפלטון, אבל לא בעיר מדינה, אלא בעולם."
    תיק"ו??? אולי.

  9. לקסי,
    אני בחרתי את הנתון היותר קרוב למותו של מאלתוס 1.2 מיליארד ואתה בחרת את הנתון ל-1800 וזה הבדל משמעותי.

    כתבת שלכלכלה דרושים פחות ופחות אנשים ו-או שיותר ויותר הם מיותרים זה הזכיר לי את התחזית של מאלתוס. בכל מקרה העובדות הן שהכלכלה דורשת יותר ויותר (פי כ-5) אנשים…

    מאז מאלתוס פרנסת החברה האנושית השתפרה (כולל אלה בתחתית הסולם). אשמח אם תראה שקרה אחרת.

  10. לקסי,

    נדמה לי שאנחנו מסכימים, לא רק עכשיו אלא בדרך כלל. מבחינתי, שילוב היתר הכלכלי העולמי הוא האבא והאמא של כל הצרות שאנחנו טובעים בהם. מאידך, חשוב להדגיש כי תיאום ושילוב אינם אותו הדבר. תיאום עולמי נדרש עכשיו יותר מתמיד, כדי לצאת מהמצב הזה בהדרגה ובמינימום הנזק האפשרי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s