אופטימיות נצחית בארגון הכלכלי הנצחי

שוב הגיע אליי הדו"ח החצי-שנתי של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (או.אי.סי.די). הפעם זה דו"ח נובמבר 2015. שוב אני קוראת את דבר המערכת, שנכתב על ידי קתרין מאן, כלכלניתו הראשית של הארגון. ושוב אני חצי-משועשעת-חצי-המומה: עד מתיי הם ימשיכו לשיר את שירם החלול? הנה שניים מבתי הפזמון החוזר, לא חשוב מה-קורה-שם-בחוץ.

הסירו את ההגנות החדשות בסחר הבינלאומי

כמו תמיד, הכוונה היא להגנות מפני יבוא סחורות מבחוץ. ושלא כמו תמיד, ההדגשה היא על יותר מאלף מגבלות חדשות שהוטלו מאז משבר 2008 במדינות ה-G-20, עשרים המעצמות  הכלכליות הגדולות – מארה"ב ועד לסין, הודו, רוסיה וברזיל – המרכזות בידיהן כ-80% מהסחר העולמי.

האם אותן מעצמות-על לא יודעות מה שהן עושות? ואיך זה שמדינות או.אי.סי.די המובילות, המטיפות כל כך יפה לפתיחות בדו"ח שלהן, מערימות עוד ועוד ביצורים סביב מגרשן הפרטי?

הנה, עכשיו, כותרת מאמרה של מאן שואלת: רוחות הסחר – נושבות לא לטובה?   מאן מדגישה כי הסחר הבינלאומי הגדל באיטיות כבר מספר שנים, עבר לדריכה במקום ואפילו נסיגה מסוף 2014. זאת, עקב הדבקת המשבר ממדינה למדינה דרך הסחר ההדדי. סין שהסחר איתה תרם לא-מעט לרווחת המערב, מושכת אחריה את כולם לבור שלה. לא בור בלתי-צפוי, בור של מחזור צמיחה, גאות ושפל. אבל בור שמימדיו הסיניים מאיימים על העולם כולו.

אם כך, האם לא בא הזמן לבדוק את הבטחת העושר-ואושר הטמונה בבסיס מודל הפתיחות הגורפת של האו.אי.סי.די? פתיחות מבוקרת – איש אינו חולק על כך – היא כנראה הצעה טובה. פתיחות ללא-סייגים מלבה משברים, אולי בגלל שהמידע המגיע לכולם אינו מושלם, בניגוד להנחת היסוד של המודל; או בגלל התנהגות לקויה של חלק משותפי הסחר. כך או כך, משברים כלכליים מסכנים את יציבותו המדינית והביטחונית של העולם.

טפלו באתגרים הפיננסיים

זו אחת מאמירתיו הראשיות של הדו"ח. טפלו, כפי שאתם מטפלים באתגריכם האישיים, אני מוסיפה, מתוך חיבה לביטוי האמריקאי המיופייף. טפלו באתגריכם, וצאו מחוזקים.

ואם נחזור למאן, האתגר שהיא מדגישה הוא "האתגר הפיננסי", קרי, כניסתן של תנועות הון עולמיות לא-נשלטות אל הבורסות ושוקי ההון והמטבע בכל מקום, ובריחתן המהירה כשהתנאים משתנים. תנועות ספקולטיביות אלה יונקות את חיותן מהרבית האפסית, על כך כו-לם מסכימים, גם מאן מבליעה את הסיבתיות הזו בניתוחה. תנועות ספקולטיביות אלה חותרות תחת היציבות הפיננסית העולמית.

אם כך, מהו מקור התקוות שמאן תולה בהפחתת הרבית המוניטרית של סין? ואיך היא מנמקת את יחסה החיובי להרחבה המוניטרית שננקטה על ידי הבנק המרכזי האירופי? הרי כולם וגם מאן יודעים שאלה סמי מרץ לרגע, סמי רעל לשנים.

בדו"ח האו.אי.סי.די לא תמצאו את סימני השאלה האלה, ולא אחרים. לא תמצאו שם את התהייה אם לא הגיע הזמן להגביל את חופש תנועות ההון הבינלאומיות, במערכת פיננסית שלא ברור לה מה היא עושה. מאן, מצידה, מודה שהיא לא ממש יודעת איך ההקלה המוניטרית, שעליה כה שמחה כמה שורות קודם, אמורה להועיל. וכך היא כותבת באותו מאמר פתיחה לדו"ח: "מערכת פיננסית מפוצלת, עם רמה גבוהה של הלוואות לא-מתפקדות, ורמת חוב גבוהה של משקי בית וחברות לא-פיננסיות…מצמצמת את תועלתה של הקלה מוניטרית".

ללא ספק, ניתוח כבד ראש של מציאות מכבידה. ואם כך, איך מאן והארגון שהיא מייצגת לא קובעים במפורש: ההקלה המוניטרית מוצתה, בואו נתכנס כולנו לדיון רציני.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות    ופרקים מתוך הספר כאן***

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s