מדד המחירים לצרכן ירד ב-1% לאורך 2015. המדד ללא דיור ירד ב-1.9%. כלומר, מחירי הדיור הם שמושכים את המדד הכללי כלפי מעלה.
היסטוריה מקומית
מהמדד הראשון שפורסם – מדד שנת 1952- ועד היום, נמנו בישראל רק ארבעה מדדים שנתיים שליליים, כולם משנת 2003 ואילך. רק אחד מהם, מדד 2003, הציג נפילה מרשימה יותר (1.9%) מזו של מדד השנה שחלפה. אלא שב-2003 גורם הנפילה העיקרי היה הדיור, ולא הצריכה השוטפת. המדד ללא דיור ירד באותה שנה רק ב-0.5%.
ומה שעוד לא קרה מאז פרסום המדד הראשון הוא רצף שני השליליים של השנתיים האחרונות: 0.2%- לאורך 2014, ו-1%- לאורך 2015.
רקע בינלאומי
מרפרוף ראשון נראה כי שינוי מדד המחירים לצרכן לאורך 2015, באיחוד האירופי ובארה"ב, יהיה חיובי ובן כמה עשיריות האחוז. בינתיים, פורסמו רק נתונים חלקיים. גם כשהם יושלמו, עריכת ההשוואה הבינלאומית לא תהיה פשוטה. היא תידרש למצוא בין שלל מדדי המחירים המתפרסמים, את זה שהכי קרוב בהגדרתו למדד המתפרסם בישראל.
פשר הקשר
ועד שגורם כלשהו אצלנו (רצוי גורם ממשלתי) ירים את הכפפה, הנה כמה תהיות על פשר הקשר בין שיעור ירידת המדד בישראל לדבקותה הקנאית של ממשלתנו בזילות המחיה.
אין טעם לחפור בסעיפי הודעת הלמ"ס, ירידת המדד היא כללית לבד מבדיור ובירקות ופירות. היא משקפת צניחה במחיר הדלק ומוצרי היסוד האחרים בשווקים הבינלאומיים, קיפאון בשער החליפין של השקל לעומת הדולר, וגם עוד משהו כחול-לבן שלנו.
למען ההבנה הטובה, חשוב לשים לב לטווח הפיזור של שיעורי האינפלציה במדינות השונות. שיעורי השינוי הקטנים-חיוביים עד שליליים במדד השנתי אופיינים בעיקר למדינות המפותחות: ארה"ב וחברות האיחוד האירופי. במדינות מתפתחות רבות ובשווקים המתעוררים (רוסיה, אוקראינה, מדינות דרום אמריקה, אסיה ואפריקה) ניתן למצוא שינויי מדד חיוביים דו-ספרתיים בשנה שחלפה. מה שאומר, כי במדד טמון גם סיפורה הנפרד של כל מדינה.
ומה, מכל זה, אפשר ללמוד כבר עכשיו על הסיפור שלנו? הוא די דומה לזה של המדינות המפותחות, אך נוסף לו הבהוב התרעה מקומי.
מה, גם תנובה?
מההבהוב הזה בוחרים להתעלם מאז 2008, מהיום שרמי לוי בא עם העוף בשקל שלו. ממשלת ישראל מוחאת כפיים לתחרות הפרועה, וקוראת לה בשם החיבה "התייעלות". היא לא טורחת להסביר עכשיו איך אותה "התייעלות" מתיישבת עם אידוי מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור במגה, זניחת אלפי עובדים לגורלם, ועם קריסה של מגזרים שלמים במסחר הקמעונאי.
לכל אלה, הצטרף אתמול משבר "הספקים" – מי שהיו "הספקים הרשעים" עד לפני יומיים. אתמול הם הפכו להיות "הספקים המסכנים" – באדיבות ברייטפוד הסינית, המפגינה בתנובה מה משקיעים לפעמים עושים רחוק ממגרשם הביתי.
השתיקה הגדולה
ואחרי כל אלה, השתיקה הגדולה היא שמתמיהה. דפלציה אינה תופעה כלכלית שכיחה. לעתים קרובות, היא מתקשרת להאטה בצמיחה. הדפלציה היא סימפטום לתחילתה של האטה. הדפלציה היא גורם בהתפתחותה של האטה: מחירים יורדים, רכישות נדחות, פעילות נעצרת. כל זה אינו נפרד מזילות המחיה. חשבו שוב על תחרות פרועה, ועל מה שהיא עושה לצמיחה ולתעסוקה. חשבו שוב על יבוא לא-מבוקר והשפעותיו המשחיתות גוף כלכלה ונפש.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
עידן השוק החופשי 
תמר,
אני חושב שזה טעות לחשוב שירידת המחירים בשנתיים האחרונות איננה הדפלציה הקלאסית שמתוארת תחת "השתיקה הגדולה". למשל מחיר הדלק לצרכן ירד בכ-29% מאז השיא גם מחירי הסחורות בעולם בירידה. גורמים אלה ודאי שלא יוצרים מיתון, אלא להיפך.
דבר נוסף בחינה של נתוני הצמיחה מראה שהיא בירידה כבר לא מעט שנים. לכן הדפלציה של השנתיים האחרונות איננה סיבה להתמתנות הצמיחה. למרות הנאמר כאן האבטלה ממשיכה לרדת.
אחת הסיבות להתמתנות הצמיחה היא שבחלק ניכר (אירופה, ארה"ב) מהמשקים בעולם התוצר לא חזר לרמה שמתאימה למגמה מלפני המיתון הגדול – הם מייצרים מתחת לפוטנציאל שלהם וזה משפיע על היצוא שלנו באופן שלילי. דרך ההשפעה על היצוא גם התמ"ג.
אהבתיאהבתי
דוד,
תיארתי כאן תהליך שבו איני מצביעה על גורם אחד מובהק, אלא על קשרי גומלין. האבטלה יורדת ללא קשר להאטת הצמיחה: הפלא ופלא, כשהמצב לא-משהו, יש "עובדים מתייאשים" שלא מחפשים. יש שעוברים למשרה נחותה בלית-ברירה, ועוד ועוד.
אהבתיאהבתי
תמר,
– הביקורת שלי היא שההתרחשות במשק היא לא התהליך שתיארת.
– אשמח אם תראי ששיעור האבטלה עדין בירידה בגלל ש"עובדים מתייאשים" ולא בגלל הצמיחה שעדין חיובית.
אהבתיאהבתי
דוד,
לא אני ולא אף אחד אחר יכול "להראות" בשלוש מילים את מה שאתה רוצה. זוהי הערכה מתוך ניתוח מכלול של נתונים. ובכלל, אני תוהה מה ומי עומדים מאחרי ה"ביקורתיות" שלך. אתה לא ה"ביקורתי" הראשון באתר הזה.
אהבתיאהבתי
תמר,
– אין מי שעומד מאחרי הביקורת שלי.
– הביקורת שלי מבוססת על מידע ונתונים זמינים לכל אחד כפי שהראיתי. זה "המה" עליו שאלת.
– לא ביקשתי שתראי בשלוש מילים, אלא שתבהירי לפחות חלק ממכלול הנתונים…
אהבתיאהבתי
דוד,
באתר הזה מתפרסם פוסט כל שבוע. בכל אחד מהם אני מסבירה חלק מהמכלול. מי שקורא בעקביות מבין מה על מה טענותיי מבוססות. אתה באופן עקבי לא מרוצה, ולצערי, גיליתי יותר מפעם אחת מי שולח לכאן את ה"ביקורתיים". יש אפילו דפוס התנהגות משותף לכולם.
אהבתיאהבתי
תמר,
חבל, אבל כנראה שאין לך עניין בדיון רציני. אין לי הסבר אחר לעובדה שאת ממציאה כל מיני תירוצים במקום להתייחס עניינית להערות וביקורת על עמדותיך. .
אהבתיאהבתי
בהחלט נקודות מעניינות למחשבה. האם בעצם את אומרת שלא צריך כל כך לשמוח כשמחירי הדלק יורדים, אלא להסתכל על התמונה המלאה?
אהבתיאהבתי
גלית,
תודה, ובהחלט ככה. ראיתי אצלך את מחירי קומקומי היוקרה, גם זה חומר למחשבה.
אהבתיאהבתי