מחירים יורדים, דפלציה? דאגה

המצב מדאיג באמת, כשלא מדברים על מה שצריכים לדבר. לא מדברים על מדד המחירים לצרכן, למרות שמדצמבר שעבר עד סוף נובמבר השנה הוא ירד ב-0.9%. וכפי שנראה עכשיו, גם בצירוף דצמבר הוא יישאר שלילי. המדד ללא דיור ירד ב-1.6%. מה שאומר, שאם התייקרות הדירות תיבלם, צניחת המדד רק תוחמר.

דפלציה? במקום לשחק בהגדרות, מוטב שנתבונן בכמה נתונים. סדרת שינויי המדד מדצמבר לדצבר כל שנה של הלמ"ס, מ-1952 ועד היום, מציגה רק ארבעה מדדי מחירים שליליים. כולם מתרכזים בתקופה שמאז 2003. שניים מהם זעירים – 0.1%-  ב-2006 ו-0.2%- ב-2014. שניים מהם בעלי גוף – 1.9%- ב-2003 ו-0.9%- באחד-עשר החודשים הראשונים של השנה הנוכחית.

עוד עניין שכדאי לתת עליו את הדעת הוא רצף שני השליליים: שלילי  ב-2014, עוד שלילי גדול יותר ב-2015. רצף שני שליליים לא נראה בסדרה קודם. רצף מצביע על התקבעות מגמה. רצף מתגבר מדגיש את התחזקות המגמה.

כולם יודעים שדפלציה היא לא ירידת מחירים חד-פעמית. דפלציה היא תהליך של ירידת מחירים. ותהליך יש כאן, ללא ספק: מ-3.9%  ב-2009 ל-2.7%, 2.2%, 1.6%, 1.8%, ושני שליליים עד עכשיו. תהליך תמיד נושא איתו מסר. דפלציה בדרך כלל נושאת מסר של שפל כלכלי.

ואחרי כל אלה, כמה עובדות מעוררות מחשבה. ראשית, כל השליליים משתייכים לעשור וחצי הראשונים של שנות האלפיים. חמישים השנה הראשונות של המדינה, עברו ללא שלילי אחד.עשור וחצי אלה לא ייזכרו כפיסגת שאר-רוח והרמוניה. סביר יותר שהם ייזכרו כמשבר גדול אחד עם הפסקות: נאסד"ק ב-2000 עד 2002, וול-סטריט והמגזר הפיננסי העולמי ב-2008 עד 2009.

אותם עשור וחצי אומללים יירשמו בתולדות האנושות גם בעטיו של איום  גובר על המערב ועל אורח חייו, מצד ארגונים איסלאמיים. איום שנפתח בספטמבר 2001 עם הפלת מגדלי התאומים בניו-יורק על ידי טרוריסטים חברי אל-קעידה. הוא נמשך אצלנו עד עכשיו: אינתיפאדה שנייה, מלחמת לבנון שנייה, שלל מבצעים בעזה, אינתיפאדה שלישית. הוא נמשך גם אצל שכנתנו הנאורה: אירופה היציבה-השאננה-הקלאסית.

סגירות והסתגרות כלפי סביבתנו הקרובה הם צד אחד של התקופה. פתיחות והיפתחות ל"עולם הגדול" הם צדה השני. בסוף 2001,  הסתיים עשור של חשיפה מוגברת ליבוא. לאורך כל השנים מאז, הוסרה שארית ההגנה שעוד נותרה על החקלאות, רופפה תקינת המוצרים המקובלת וההגיונית. ננקטה מתירנות יוצאת דופן באישור השקעות זרות בישראל. כל אלה, מעבר לכתוב בהסכמים הבינלאומיים שעליהם אנחנו חתומים, מעבר למקובל במדינות המערב שוחרות החופש.

אותם עשור וחצי ראשונים של שנות האלפיים מוטבעים בחותם דמותו של נתניהו כשר אוצר, ראש אופוזיציה, וראש ממשלה מראשית 2009 ועד עכשיו. גם את העובדה הזו כדאי לזכור.

ומה המסקנה מחגיגת העובדות הגדולה הזו? מודל מקיף של שלושים שבע משוואות כלכליות-חברתיות-פוליטיות? תיאוריית-על לכל משברי האנושות מאז היווסדה? חזון שלום ושגשוג עד קץ הימים, אם נתנהג יפה? שום גורם רשמי-אקדמי-עיתונאי לא בא להגיד לנו שיהיה טוב. שום גורם אפילו לא אמר את המילה 'דפלציה' במנגינה סמכותית. אנחנו לבד, עם העייפות ועם הדאגה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

17 מחשבות על “מחירים יורדים, דפלציה? דאגה

  1. אני חושב שחלק מתהליך הדפלציה נובע מסוג של "חרדיות" או "דיכאון" כלכלי שתפס אותנו. השיטה הכלכלית של החרדים אומרת: לחץ מתמיד להורדת מחירים, החלפת מוצרים בתחליפים זולים יותר, אי השכלה ובעקבותיה שיתוק הפיריון, שאיפה למינימום של רווח (כי רווח והתעשרות הם רעים), צמצום ההשקעות – המיסים הולכים לבתי כנסת, מקוואות וכו' ולא להשקעות כלכליות.
    בתור דוגמה אפשר לתת את ביטול המע"מ על התחבורה הציבורית. במקום לגבות מס ולהשתמש בו כדי לשפר את התחבורה הציבורית, מורידים מחירים – אבל בעיות היסוד נשארות ללא פתרון.

  2. רוני,

    אני מקווה שהחרדיות שאתה מתכוון אליה היא חרדיות חילונית, אנשים החרדים ממה שקורה כאן. מסכימה עם התהליך שאתה מתאר. אני קוראת לו "זילות המחיה". מושכים אותנו כל הזמן כלפי מטה, במקום להיפך.

  3. בערוץ 10 מקבלת הצרכנות בולטות שעולה על כל האנליסטים. אולי פספסתי, אבל לא זכור לי שהם מתעקשים להראות מהו היחס בין נניח השכר החציוני באנגליה לסל המזון הממוצע
    ומהו אותו יחס בישראל. (כנ"ל בריאות, חינוך וכיו"ב). אם אני זוכרת נכון – השוואות כאלה לא הוצגו בזמן המחאה בוודאי לא באופן בולט.

  4. תמר,

    אני חושב שבעבר הקרוב וגם היום היתה התייחסות לנושא המחירים במשק. להלן קטע ממה שאמרה הנגידה היום:
    "אירועים בעלי אופי חד פעמי אותם תיארנו כבר בתדריך הקודם ואשר התרחשו מאז, הורידו, כצפוי, את האינפלציה בפועל; ירידת מחירי האנרגיה והפחתות מחירים אדמיניסטרטיביות, כגון הפחתת המע"מ, מחירי החשמל, אגרת הטלוויזיה, וכו', הפחיתו, להערכתנו, את רמת המחירים בכ-1.7% בשנה האחרונה. בניכוי השפעות אלו, נרשמה אינפלציה של 0.8%; גם היא מתחת לתחום היעד" .

    אכן היתה ירידת מחירים השנה אבל זה לא בהכרח מסמן את חולשת המשק.

    היחלשות האינפלציה מ-3.9% ב-2009 ל-2.7% שנה אחר כך איננה תהליך דפלציוני.

  5. דוד,

    זה יפה שהנגידה התייחסה לאינפלציה בפועל. אני לא רואה כאן התייחסות לאינפלציה שלילית, שהיא אירוע שקורא להתייחסות. מבחינתי, לא חשוב מהם גורמי ירידת המחירים. הטריגר הוא תמיד אירוע חד פעמי, אבל כאן זה אירוע ועוד אירוע – מדוע יש הצטברות כזו של אירועי הורדת מחירים? ובכלל, הטריגר מרגע מסויים והלאה אינו מעניין. מה שמעניין הוא אם בעקבות הטריגר נכנסו לסחרור דפלציוני, מישהו התייחס לזה?

    ולהערתך השנייה, כשדיברתי על ירידת קצב האינפלציה משנה לשנה אמרתי את המילה 'תהליך' לא תהליך דפלציוני. זה היה תהליך של ירידת קצב האינפלציה, שבשלב כלשהו הפך לשני מדדים שליליים.

  6. תמר,
    לעיתם אני תמהה איך ראשי מדינות וכלכלנים חושבים שבכלל קיימת אפשרות שתמיד תהיה צמיחה כלכלית?!? איך יכול כדור הארץ והמשאבים הקיימים להכיל גידול בלתי פוסק באוכלוסיה? ואם ישנו גידול בלתי פוסק באוכלוסיית בני האדם איך זה שימשיכו לחיות ברווחה ובצמיחה למרות שמשאבי הטבע צריכים להיתחלק עתה בין יותר אנשים?

    מכאן נובעת השאלה איך יכולים לצפות הכלכלנים כי תמיד תהיה "צמיחה"? הרי "צמיחה" היא גדילה והתרחבות המשק. ואולי דפלציה ומשברים כלכליים הם הדרך של הטבע לאותת לאדם כי המשאבים מוגבלים. ובחשבון פשוט כשמחלקים את העוגה בין יותר פיות, כל אחד מקבל פחות.

  7. "בסוף 2001, הסתיים עשור של חשיפה מוגברת ליבוא. לאורך כל השנים מאז, הוסרה שארית ההגנה שעוד נותרה על החקלאות, רופפה תקינת המוצרים המקובלת וההגיונית. ננקטה מתירנות יוצאת דופן באישור השקעות זרות בישראל. כל אלה, מעבר לכתוב בהסכמים הבינלאומיים שעליהם אנחנו חתומים, מעבר למקובל במדינות המערב שוחרות החופש."

    מדהים איך שנים רבות אחרי שעזבת את משרד הכלכלה את עדיין משמשת כלוביסטית של היצרנים והחקלאים, גם כאשר הדבר דורש את עיוות המציאות. אני מניח שאפשר להוציא את האדם ממשרד הכלכלה, אבל אי אפשר להוציא את משרד הכלכלה מהאדם… נותר רק לקוות שיום אחד באמת יוסרו ההגנות המטורפות שעדיין קיימות על חקלאי מדינת ישראל, וכן על החקלאים האירופאים והאמריקאים.

  8. תמר,
    הנגידה לא השתמשה בשם דיפלציה אבל בהחלט נתנה הסבר לירידת המחירים ממקורות חיצוניים אך גם ממדיניות ממשלתית. אין בארועים-סיבות האלה שום רמז לשפל כלכלי וגם לזה מתייחסת הנגידה.

    צר לי מאד, זה שלא השתמשת בשם דיפלציה לא משנה את בכל זאת קוראת לזה תהליך שבסופו יש מדדים שלילים. את עושה זאת לאחר שהגדרת מהי דפלציה ולאחר מכן מקשרת זאת לשפל כלכלי. מכאן שכל הפיסקה עוסקת בדפלציה. מעבר לכך זו הסתכלות לא נכונה. הרי ירידה במחירי האנרגיה מעודדת את פעילות המשק. הורדת המע"מ וכו' הם חלק מתהליך פוליטי שתוצאתו שיפור בצמיחה. כפי שאמרה הנגידה גובה הצמיחה חזר לרמתו בשנים האחרונות.

  9. אלון,

    משברים הם אכן חלק בלתי נפרד מהכלכלה. תפקיד הממשלה הוא לעקוב אחריהם, לאתר אותם בזמן, ולנסות להקהות את חדותם.

  10. אורי,

    אני בהחלט גאה להיות "לוביסטית" של החקלאים והתעשיינים, יכולתי לבחור להיות לוביסטית של אנשים גרועים בהרבה מאנשי המגזר היצרני. לא חסרים כאלה, כמה מהם אפילו הציעו לי הצעות מעניינות. מה גם שהפרס הגדול על הלוביזם שאני עושה מחכה לי: ביום הולדתי השמונים אתמנה ליועצת הכלכלית של התאחדות התעשיינים.

    אני מכחישה בתוקף כל שייכות למשרד הכלכלה. גדלתי במשרד התעשייה והמסחר, שם משרד ומהות הרבה יותר אמיתיים בעינייי.

    ובצד הפחות הומוריסטי, ההגנות על החקלאות מוסרות עכשיו מיום ליום, והנה רשימת התוצאות המרנינה של ההסרה הזו: תפוחים ואגסים רקובים מאירופה, מדינות אמריקה, ועוד מקורות בכמה מרשתות השיווק. האם הם רוכשים במחיר מוזל סחורה שעמדה קצת יותר מדי בקירור שם? לא יעלה על הדעת! מגיפת סלמונלה קשה ולא מוכרת בישראל: משרד הבריאות מסר שמקורה ביבוא עופות וביצים. וכבונוס מיוחד, גם הרס ענף החקלאות. מה נאמר על זה: ענף מיותר.

  11. דוד,

    אני לא חולקת על הסברי הנגידה לירידת המחירים. אבל כשהירידה חודרת לתוך המערכת, לעתים נוצרים כוחות התמדה המושכים את המחירים כלפי מטה. הבעתי חשש שאנחנו מתקרבים לשם. ואגב, בכותרת כתבתי דפלציה? – בסימן שאלה.

    ולפיסקה השנייה: אין טעם להתפלסף על הניסוחים שלי. תיארתי תהליך שבו קצב עליית המחירים יורד משנה לשנה – זו עקביות. מגמת הירידה הזו הופכת לנטייה לדפלציה בשנתיים האחרונות.

    ולגבי השאר, לא ברור לי מהיכן האופטימיות לגבי הצמיחה. אני, והנתונים שאני מכירה, איננו שותפים לה.

  12. תמר,

    בכותרת הוספת סימן שאלה אבל בתוכן, במהות מה שכתבת, נעלם הסימן הזה. משמעות דברי הנגידה היא שלא מדובר בדפלציה הקלאסית שמופיעה בטענתך במאמר וכעת בתגובה. דבריה כמו דבריהם של אחרים בשבועות האחרונים מפנים תשומת לב לתהליך של ירידת מחירים בגלל גידול בהיצע (באנרגיה, למשל) וזו לא עדות לשפל כלל.

    אין טעם להתפלסף אבל למעשה את מאשררת את שטענתי את חוזרת על הטענה הלא נכונה.

    הנגידה כנראה יותר אופטימית ממך לגבי הצמיחה. הנתונים מראים שיש אמת בדבריה. להודעת הלמס מה-16 לנובמבר צורף הלוח שבו מוצגים שיעורי הצמיחה הרבעונים של התמ"ג בחישוב שנתי 2.0%, 0.2% ו-2.5% ברבעון השלישי. גם הצמיחה של התמ"ג העסקי התאוששה

  13. ברגע שכל השיח הפך כלכלי,
    ולאחר המחאה והייאוש של 2011, ה"אזרח" או יותר נכון הצרכן עם זכות ההצבעה רואה שהדרך היחידה שבה הוא יוכל לגרום לשינוי הוא סגירת הארנק!

  14. אנונימי,

    נדמה לי שמה שקורה עכשיו הוא סגירת ארנק לא מכוונת – סגירת ארנק בגלל מצב רוח ירוד, אובדן אמון. בכל מקרה, סגירת ארנק גוררת אחריה החמרה בשפל. מבחינה זו היא בעייתית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s