זילות המחיה. יומן שלווה ישראלית

כל הבוקר המו צפירות אמבולנסים באוזניי. אמיתיות או מדומות. נכנסתי לוויי-נט, 7:43, פיגוע בדרך למעלה האדומים. סידרתי, אירגנתי, חייגתי לרשת מלונות. חיכיתי למענה, ברקע התנגן לו פזמון חביב: מלונות …, שלווה ישראלית.

יומיים קודם לכן, יום ששי, בעלי חזר מסיבוב הקניות שלו באבו-גוש. מה יש לך לעשות שם? שאלתי לפני שיצא. אבו-גוש – יישוב הכי-ידידותי, חברים של לח"י ושל ההגנה עוד מלפני קום המדינה. חברים שלנו, הבית השני שלנו. ואיך היה? שאלתי כשהוא חזר. "הזקן מהמסעדה אמר לי: אני מרגיש שהמדינה הזו היא שלי. אז למה לא נותנים לי לחיות?".

כבר יותר משנה, מאז צוק איתן ורצח אבו-חדיר, שהמוני בית ישראל מדירים את רגליהם מהכפר. לא יושבים במסעדות, לא מסתובבים מחנות לחנות. באבו-גוש הכל נשאר אותו דבר, זה רק הלב הכבד שמשאיר את האנשים בבית.

אבו-גוש הוא אירוע הכיף של יום-ששי שלנו: ירקות בלדי, פיתות ואווירה. סיבובנו מספיק עשיר גם בלעדיה. רשת שיווק אחת בפרברנו נמצאת בהפסקה, מאז שהגג שלה קרס בשלג לפני שנתיים. רשת שנייה עברה מיד ליד יחד עם התאגיד המחזיק בה. רשת שלישית נקלעה למשבר כספי די לאחרונה.

שתי הרשתות השורדות מציגות מבחר נאה של מלפפונים כמושים, לימונים צמוקים, ובשר שמעלה ריח חשוד. מגוון המוצרים צומצם מאד בשתיהן, בגלל מלחמת מחירים בלתי-נגמרת בינן לבין הספקים. וכבונוס מיוחד, מצטרפים באחת מהן גם רצפה מזוהמת, ועובדים מתחלפים לבקרים שלא בא להם.

כך אנחנו מוצאים את עצמנו נעים ונדים מהרשת שהחליפה ידיים לרשת שנקלעה למשבר, וממנה למינימרקט שבור-מדרגות בשכונה מרוחקת אי-שם בצד השני. כל זאת, רק על-מנת שנוכל לשמור בבית על מלאי לא מנקר עיניים של אבקת כביסה, שמן לטיגון ופירורי שניצל.

מה את מלינה? אני אומרת לעצמי, זוהי הפגנת ניצחוננו על יוקר המחיה. הגשמת חזונם של נתניהו וכלכלניו. תחרות בכל מחיר, גם במחיר מחיקת כל הערכים שאת מכירה. יש לנו זילות מחיה עכשיו. אז מה אם את מרגישה מושפלת לאחר דילוג על שלולית במרכול. קיבלת זילות מחיה, לא חשוב אם ביקשת, לא חשוב אם לא שאלו אותך, את גם לא ענית.

העיקר שבערב את יושבת מול המרקע, דקירה ועוד דקירה, תגובה הולמת ועוד תגובה. והכל בשפע, על המארחים. זילות המחייה- זילות החיים? אני שואלת את עצמי. לא חשוב, הסרט שלנו רץ. סרט על שלווה ישראלית.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

2 מחשבות על “זילות המחיה. יומן שלווה ישראלית

  1. ערן אורון

    היום פרוספריטי גדול \ אפשר למות בזיל הזול
    א. פן, על מלחמת האזרחים בספרד

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s