לפני קצת פחות משלושה שבועות, ב-6 למאי, ביקרתי בכנס פורום הסטודנטים לכלכלה. הכנס, שדן בהכנת תוכנית לימודים חדשה למקצוע, התקיים במקביל לאירועים דומים ברחבי העולם, וביטא את אכזבתם של רבים מתוכנית הלימודים בכלכלה. הקשבתי לדיון המעניין, וחשבתי לאן נגיע בשלב הבא. נזכרתי בשלב הראשון של ההתאגדות, מאי 2000 בפריז.

את השלב ההוא תיארתי בטור שלי 'תמונת מצב' בגלובס של ה-17-16 לאוגוסט 2001 תחת הכותרת 'נגד אוטיזם בכלכלה'. והנה החלק הרלוונטי בטור כפי שפורסם אז:

"מכתבה של סטודנטית אלמונית אינו כובש סתם כך את הדף הראשון של עיתון חשוב. ולכן פרי עטה של אחת, איוונה מרינסקו מפריז, מעורר עניין כבר מעצם הופעתו בדו-ירחון של ארגון המדינות המתועשות (OECD OBSERVER). ועוד יותר, כשמרינסקו מזדהה כנציגת התנועה לכלכלה פוסט-אוטיסטית.

"מדובר בהתאגדות של סטודנטים שהחלה בצרפת במאי 2000. מאז היא התפרשה ברחבי העולם, ובמיוחד בבריטניה, בספרד ובארה"ב. עצומת הסטודנטים זכתה כמעט מיד למענה אוהד של אנשי אקדמיה. והם, צרפתים שכמותם, השיבו בנייר משלהם. הפולמוס האינטלקטואלי קיבל תהודה ב'לה מונד', ומשם התגלגל לאמצעי תקשורת אחרים.

"שר החינוך הצרפתי, ז'אק לאנג, הגיב בהקמת וועדת חקירה. הסטודנטים המוכשרים דאגו להקל מראש את מלאכתו. במסמך רגשני, שארבעת סעיפיו מסתיימים בסימני קריאה, הם ממצים את מה שמעיק עליהם בהשכלה הכלכלית.

"כבר בהתחלה מתנוססת הכרזה בוטה: 'אנו רוצים לברוח מעולמות דימיוניים'. זוהי, במילים אחרות, התסמונת המכונה 'אוטיזם'. וליתר פירוט נאמר שם: 'רובנו בחרנו ללמוד כלכלה על מנת שנרכוש הבנה עמוקה של התופעות הכלכליות בהן האנשים נתקלים. אבל הלימוד המוצע באוניברסיטאות שעיקרו המודל הניאו-קלאסי או נגזרותיו, אינו עונה על הציפייה הזו'. ובאופן ממוקד יותר, הסטודנטים קובלים על היעדר תמיכה היסטורית לחומר, התעלמות מהצד המוסדי, ובקצרה, חולשה בכל מה שקשור לרקע העובדתי בכלכלה.

"סעיף שני, גם הוא אינו נקי מפאתוס, 'אנו מתנגדים לשימוש הבלתי מרוסן במתימטיקה!', ובהמשך מותקפת הפורמולציה המתימטית שהפכה ממכשיר למטרה בפני עצמה.

"בסעיף השלישי הסטודנטים מצהירים: 'אנו בעד ריבוי גישות בכלכלה!'. הם טוענים כי מכל הניתוחים האפשריים, בדרך כלל רק אחד מובא אליהם. הוא מוצג כאמת מוחלטת, למרות שבעצם כל בסיסו הוא הנחה בלתי מוכחת. מנסחי העצומה תובעים להתאים את הוראת המקצוע למורכבות האירועים. משמע, לדון ביתרונות ובחסרונות של סחר חופשי, פיתוח כלכלי וגלובליזציה.

"ובסעיף הסוגר, הסטודנטים קוראים למוריהם: 'התעוררו לפני שזה מאוחר מדי'. לדבריהם, קיימת סכנה גדולה שתלמידי הכלכלה, ששורותיהם גם כך הולכות ומידלדלות, יעברו לנטישה המונית. זאת, משום שהם חשים מנותקים מהמציאות, וחסרי נגישות לעולם האמיתי.

סוף ציטוט, עד כאן מה שפירסמתי ב'גלובס' באוגוסט 2001. ועכשיו, כמה הדגשות ממבט עכשווי.

ראשית, מחאת הסטודנטים לא התחילה היום אלא לפני חמש-עשרה שנה. תוכנית הלימודים בכלכלה לא שונתה מאז באופן מהותי –  שינוי תוכנית לימודים מתבצע לאט.  אבל החשיבה האחרת בכל זאת מחלחלת בעקביות. לאחרונה, היא מקיפה עשרות  אוניברסיטאות ברחבי העולם, כשבראשן אוניברסיטאות אירופיות ולא אמריקאיות כנהוג בכלכלה מאז אמצע המאה שעברה.

שנית, מי שיצא בשנת 2000 בבוטות נגד יזמת הסטודנטים הצרפתים הם כמה מראשי האקדמיה האמריקאית בכלכלה, וביניהם: רוברט סולו, אוליבייה בלנשרד ואמרטיה סן. תגובתם אינם מקרית: מה שמותקף הוא מודל הוראת הכלכלה האמריקאי. היו בצד האמריקאי גם כמה תומכים ליזמה, הידוע מביניהם הוא ג'יימס גלבריית, פרופסור בעל שם בפני עצמו, ובנו של ג'והן קנת הידוע.

ובאותו הקשר, סיפור משעשע שקפץ לראשי כששיחזרתי לעצמי את העובדות. מספר ימים לאחר פירסום הטור שלי ב'גלובס' התקשר אליי עיתונאי מבוגר מהעיתון. ידידו, פרופסור לכלכלה  מאוניברסיטה מובילה בישראל – כך הוא סיפר – אמר לו בתגובה למה שכתבתי: האקדמיה הצרפתית בכלכלה לא נחשבת. ארה"ב היא שקובעת.

יתכן שהתהליך העכשווי מסמן גם את פקיעת ההגמוניה האמריקאית בתורת הכלכלה. עולם חדש, הכל משתנה. ואני, בעקבות ההתרחשות הזו ועוד כמה, יכולה כבר עכשיו לומר בפה מלא: לנו, כלכלני הדור שסיים את לימודיו בשנות הששים והשבעים לא היה רגע דל בחיינו המקצועיים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***