עדות מהמהפך הניאו ליברלי

את המהפך הניאו-ליברלי בישראל נוהגים לייחס לתוכנית ייצוב המשק של 1985. אמת, אז לראשונה הוא הוצג לציבור כמשנה סדורה. אך שורשיו נעוצים בתקופה מוקדמת יותר, הם מגיעים לראשית שנות השבעים.

באותה תקופה החלה נסיגה כלל-עולמית מדגם 'הממשלה הגדולה' שעוצב בסיום מלחמת העולם השנייה. ממשלה גדולה לא רק במונחים לאומיים, אלא גם במונחים בינלאומיים: הכפפת הסחר הבינלאומי ושערי המטבע לכללי משחק מוסכמים וכתובים. שמיטת הכללים העולמית חלחלה באותה תקופה גם לישראל. וכרגיל, עם המעשה נמצאו ההצדקות שלו: היו אלה האינפלציה שהחלה להמריא בעולם ובישראל, וגירעונות הממשלה שתפחו במקביל לה.

מבחינתי, הזיכרון החי הראשון למהפך מתחבר ללימודי התואר השני בכלכלה. חלפו ארבע שנים בין סיום התואר הראשון שלי, בסוף 1967, להתחלת התואר השני בסוף 1971. בתקופת הביניים הייתי שקועה בענייני משפחה ונעדרתי לפרק זמן של יותר משנתיים מהארץ. כשחזרתי, מצאתי חוג לכלכלה אחר: טונות של מתימטיקה עם כל דבר. מודליזציה שנשענת על הנחות יסוד של שוק חופשי, מבלי לומר זאת במפורש. אבי המהפך היה פרופ' מיכאל ברונו. קצת מאוחר יותר, ב-1975, הוא מונה ליועצו הכלכלי של יהושע רבינוביץ',  שר האוצר דאז, והשפיע גם על הקו הכלכלי של הממשלה. בבואי לספר את הסיפור היום, מנקודת ראותי, אני שואלת את עצמי מספר שאלות.

שאלה ראשונה: האם אני זוכרת     

אני מודה בלא-מעט שכחה, מכאן שכמה דברים אני זוכרת באמת. מודה בשכחת הרבה פרטים טכניים. פרטי המודלים העבשים, שהיו גאוות החוג לכלכלה בירושלים באותם ימים. פרטי הויכוחים המקצועיים בין המשרד שלי, משרד התעשייה והמסחר, למשרדי הממשלה האחרים. ופרטי השידולים והאיומים שהופנו אליי בהיותי עיתונאית כלכלית.

אבל אני זוכרת היטב את נימת הדברים, במיוחד את אלה שעוררו אצלי רגשות. זו הייתה לפעמים תחושה טובה של ראש אחד עם חבר מקצועי. זו הייתה לעתים קרובות תהייה למה מכוון המשורר הפעם. זה היה לפעמים חשש סתום.

כי זאת יש לדעת על מנת להבין, מקצוע הכלכלה הוא תמיד – גם באקדמיה – חלק ממערך יחסי כוח. ובמערך של כוח אף פעם לא אומרים, מעדיפים לרמוז. במיוחד בתקופת שינוי, כמו התקופה שאותה אני מתארת עכשיו, רוב הפעילים ובמיוחד הבכירים שבהם, חוששים לעורם. לכן מגוון הרגשות שמתעורר בעקבות כל שיחה הוא עשיר. לכן מפגשים מסויימים נחרתים עמוק בזיכרון.

שאלה שנייה: האם ראיתי את התמונה המלאה

התשובה החד-משמעית היא לא. עד היום, כשאני חושבת על האירועים, אני מגלה שלא הייתי ערה לצד זה או אחר שלהם, ובעיקר לחיבורים ביניהם. כי זה העניין בדיוק, מתישהו תופשים שהכל מתחבר עם הכל.

אחרת, איך תסבירו שיחד עם המעבר לכלכלה ניאו-ליברלית עברו העיתונים לשליטת אילי הון תאבי כוח. איך תסבירו את הידרדרותה המקצועית והערכית של התקשורת בעקבות המעבר. איך תסבירו את סגירת העיתונות המפלגתית, ואת השחרת דמותה שקדמה לסגירה. איך תסבירו את היחלשות המפלגות, ואת התאפסות הממשלות בפני בעלי ההון שהם בעלי התקשורת. התאפסות שתחילתה בהחלטת ממשלה על צמצום מימון המפלגות מהתקציב, והמשכה בהפיכת המפלגות לבנות חסות של בעלי ההון.

אני, כמו כולם, שמתי לב פעם לזה ופעם לזה, אבל עבר זמן רב עד שראיתי תמונה רחבה לנגד עיניי.

שאלה שלישית: מדוע כולם שתקו  

טוב, בהתחלה דווקא לא שתקו. התנהל ויכוח על כל צעד. ויכוח שינק את חיותו ממסורת עבודת הממשלה מאז קום המדינה. מסורת זו כוונה מראשיתה לעודד דיון בין משרדי. יחידות המטה של משרדי הממשלה השונים נהגו להיפגש ולהתווכח. החלטות הממשלה, בעקבות המפגשים האלה, שיקפו מגוון דעות.

תפישה זו התערערה בעקבות המהפך של 1977. המפלגה הליברלית, שהייתה אחת משותפות הליכוד מאז שנות ה-60, דגלה בכמה שיותר חופש כלכלי וכמה שפחות מעורבות ממשלה. אה, פרדוקס: איך זה שממשלה היא נגד ממשלה.

יהיה ההסבר אשר יהיה, ב-1977 החל פירוקו של המנגנון הממשלתי בישראל. יחידות המטה צומצמו בהדרגה או נסגרו, שליטה לא-מסוייגת הוענקה לבנק ישראל ולאוצר. שני הגופים האלה מעולם לא עסקו בפרטי הכלכלה, חוץ מאשר בתחום הצר שלהם. העברת השליטה המוחלטת אליהם היא הרגע שבו הפרטים בוטלו.

בהתחלה היו מי שביטאו את הסתייגותם מהמגמה שהסתמנה. בודדים אפילו התפטרו במחאה. אבל לאט-לאט זה נקלט: השר שתק או הרים גבה בעקבות התבטאות אומללה כלשהי, עוזר השר כחכח בגרונו, המנכ"ל חייך לעצמו. אפילו אני הבנתי.

זה סיפור על חירות, על איבוד חירות, ואולי על מציאתה מחדש. משום מה נדמה לי שהמעבר מחירות לעבדות וחזרה, תמיד מעורר קושיות. חג חירות שמח לכולנו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

9 מחשבות על “עדות מהמהפך הניאו ליברלי

  1. אין קושיות! צריך לחזור למדינת הרווחה של מפא"י ,לבטל את כל ההפרטות ,לחסל כלכלית את כל כל הטייקונים שהם עלוקות כלכליות תוצר של ההפרטה וקפיטליזם למקורבים.
    בקיצור להלאים את כל מה שהופרט ולהחזיר את המדינה לבעליה שהוא הציבור הרחב שנשדד ונחמס.

  2. ושוב תודה, תמר
    חג חירות שמח.
    ושתהיה החירות לא רק לישון מתחת לגשר.
    Liberté, égalité, fraternité,

  3. אין דרך חזרה ומי שמבסס את תפיסת מדינת הרווחה שלו על ימי מפא"י העליזים ,חברת העובדים,ההסתדרות כמעסיק ענק ,אינו מקדם את המטרה. רעיון הממשלה הגדולה כגורם כלכלי יצרני כמו גם רעיון חברת העובדים נגוז ואיננו עוד ואיני מציע לחדשו או אפילו להתרפק עליו. על מנת לבסס חברת רווחה אין צורך שהממשלה תהיה יצרן של מוצרים ושירותים אלא ניתן להפנות כספי ציבור ייעודיים לשוק הפרטי ולהתמקד בתחומי הליבה של מדינת הרווחה ,חינוך בריאות,גמלאות וכיו"ב .
    המהפך ב77 היה זרז של תהליכים שהיו מתרחשים גם לו הייתה מפלגת העבודה נותרת בשלטון-הכרסום הרעיוני בתפיסת הממשלה הגדולה החל הרבה לפני 77 ואני מתכוון לכרסום מבפנים -מתוך תנועת העבודה
    באשר לעיתונות המפלגתית -זו הלכה בנתיב האחד לכליה ברגע שהקהל השבוי שוב לא אולץ לרכוש אותה-אגב הארץ ידיעות אחרונות ומעריב מיד נשלטו על ידי השוק הפרטי

  4. ב"ימי מפא"י העליזים",כהגדרת משת"פ ההפרטה ושוד נכסי המדינה על ידי קומץ טייקונים,היה בטחון תעסוקתי,פנסייה מובטחת,דיור זול,חינוך חינם ורפואה ציבורית .היתה עבודה מאורגנת ל-90 אחוז,ולא היו עובדי קבלן. השוק הפרטי מוביל רק לקרטליזציה ולעושק ציבור ההעובדים והצרכנים כאחד.הממשלה בהחלט יכולה להיות יצרן של מוצרים ושרותים בסיסיים באמצעות שכירת מנהלים מוכשרים,תוך שהיא נשארת בעלת הבית ,כמובן גם של מאבי הטבע של המדינה.מדינת הרווחה לא יכולה להתקיים ללא שליטה על הרווחים מעסקים מניבים ,כמן גם ללא מיסוי פרוגרסיבי גבוה.המודל שלי הוא שילוב של מדינת הרווחה של מפא"י עם המודל הסקנדינבי שבו הכח הפוליטי והכלכלי החזק ביותר הוא של האיגודים המקצועיים הדמוקרטיים.(לא מדובר על מנגנון השליטה האנטי דמוקראטי של ההסתדרות שבשליטת המפלגות בעבר, ובשליטת בעלי ההון היום.במילים אחרות ,אי אפשר להניק את העגל(מדינת הרווחה) ,אם הפרה (הכח הכלכלי)היא לא בבעלות הציבור.
    התהליכים ההרסניים במפלגת העבודה היו תמיד בעלי פוטנציאל דו-כיווני,אם ההסתדרות היתה נשלטת בצורה דמוקראטית.
    תמיד יש דרך חזרה למודלים מוצלחים.,רק אם רוצים בכך פוליטית.הכל פוליטיקה, ואין כזה דבר תהליכים סטיכיים ובלתי הפיכים.

  5. על מנת להפריך את הטיעון שלך אתה מוזמן להביט במודל השוודי של אותן שנים. הון וייצור בידיים פרטיות עם מיסוי פרוגרסיבי גבוה. אין שום ראיה לכך שממשלה מנהלת טוב יותר וממשלה גדולה במובן של פעם משמעתה אנטי דמוקרטית מובהקת. באותם ימים מי שלא היה משלנו לא נהנה מביטחון תעסוקתי ולא נהנה משאר ההטבות וקבוצות שלמות היו מודרות ומופלות. איני מזלזל בכלל בהישגים של המדינה אז ובמה שהעניקה מבחינת רווחה שהרי אני עצמי אחד הנהנים שזכה לחינוך תיכון חינם, אולם ברור לי שניתן להגיע לתוצאה הזאת בדרך יעילה יותר ודמוקרטית יותר -כך או כך זה לא משנה כי מחשבות על חזרה לעבר הן אנכרוניסטיות וחסרות תוחלת פוליטית ממש כמו האמונה שתנועת העבודה תחזור לשלוט כבימים עברו-די לחיות בעבר.

  6. מאיפוא ההמצאה הזאת שממשלה גדולה היא אנטי-דמוקראטית.הממשלות הגדולות של סקנדינביה הן אנטי-דמוקראטיות?.הממשלה הקטנה של ביבי היא "דמוקראטית"?.האם המשטר הניאו-ליבראלי של 30 השנים האחרונות אינו מאופיין על ידי אוליגרכיה של ברונים שודדים מקורבים למשטר ששולטת על הכלכלה והפוליטיקה באאמצעות נכסים וכספים שנשדדו מהמדינה?העבר היה הרבה יותר שיוויוני וידידותי לציבור מהגיהינום שמשתולל במדינה הזאת. יש מה ללמוד מהעבר הסוציאל דמוקראטי של המדינה. בגיהינום הניאו-ליבראלי של היום אין תוחלת למבוגרים ,אין עתיד לילדינו ולנכדינו,אלא אם אם אתה רוצה שיהיה להם גורל של עובדי קבלן נטולי פנסיה וזכויות חברתיות.דרך אגב,בשבדיה ההון הפרטי אינו השליט הבלעדי על הכלכלה.הון עצום מרוכז בידי האיגודים המקצועיים באמצעות שליטתם על קרנות הפנסיה ודרכם על הכלכלה המקומית.
    מאחר שמדינת הרווחה בארץ היתה ,לדבריך, חלקית בלבד,אז אתה מפקיר אותנו בחדווה לתאוות הבצע ולקפיטליזם החזירי של הטייקונים.אני רק יכול לנחש את ההעדפות הפוליטיות שלך.

  7. הם שולטים גם על בית המשפח העליון והתחתון, למה לא הזכרת זאת ?
    כל מי שפוגש בנק בבית המשפח או טייקון יודע שהשופט לא יסלח לו על שהטריד את חברו איש ההון.
    לדוגמה, הבנקים הפושעים זוכים בבית המשפח תדיר נגד הלקוחות שלהם למרות שבית המשפח יודעי שהם שדדו את הלקוח וגנבו אותו כפשוטו.

  8. פינגבק: מהפכן שמנת או הפנים הנסתרות של הקפיטליזם הישראלי « ספר חברה תרבות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s