סמלים

תוצאות הבחירות האחרונות לא הובילו אותי למבוי סתום. אני מאמינה בכוחו של התהליך שהחל הרבה לפני מחאת 2011. כיוונו ברור, גם אם התקדמותו לפעמים מואטת. הפעם, כך נדמה לי, בלימת המחנה הציוני הושפעה ממיעוט הסמלים ברטוריקה שלו.

וגם אם לא רוצים להידמות לנתניהו, היודע תמיד להיאחז בדימוי הרגעי המועיל לו, כדאי למחנה הציוני להגדיר לעצמו כמה סמלים שיעזרו לו למצות את היתרון בתרחישים מסויימים.

ממשלה גדולה

ערימות של נייר נכתבו על המחאה החברתית ומסריה. מסר אחד שצץ מעל לכל הוא בבירור השאיפה לממשלה גדולה – ממשלה נוכחת, ממשלה שמסוגלת לשנות.

רשימת המחנה הציוני אימצה את המסר הזה בלב חצוי. במצעה הראשון, היא נעלה את עצמה בשיעור הוצאה של 40% מהתמ"ג. במצעה המאוחר יותר, היא התחייבה במעורפל  להגדלת שיעור ההוצאה ל-41 עד 42 אחוזים "בהמשך", כלומר במועד לא מחייב. הנוסח הזה השאיר אותה קרובה מדי לממשלת נתניהו (שיעור הוצאה של 39%). הנוסח הזה הרחיק אותה מחזון המחאה. הנוסח הזה נראה מיותר כשממוצע הוצאתן של מדינות האיחוד האירופי עומד כיום על כ-50% מהתמ"ג.

ראש-גדול-לב-גדול

הוצאה ממשלתית גדולה כרוכה ביכולת ביצוע גדולה יותר: צוות מקצועי מורחב, תכנון, ניתוח נתונים, כבוד לפקידים, שמירה על חופש הביטוי שלהם. ובביטוי תמציתי: ממשלת-ראש-גדול. אפשר לדבר גם על ממשלת-לב-גדול, ממשלה המתייחסת למה שקורה ברגישות ובאכפתיות.

הזכות לשלם מס  

קרוב לוודאי שהמחנה הציוני נרתע מאימוץ המסר של ממשלה גדולה בגלל החשש מהמסקנה המתבקשת ממנו: העלאת מסים. אבל היחס למס עובר עכשיו מהפך בכל המדינות המפותחות. הדיבור על מס עשירים – אם אלה יחידים או חברות עסקיות – נשמע בכל מקום בימים אלה. לא רק שהוא מתקבל בהבנה, הוא אפילו מתבקש לנוכח הגילויים על השימוש הנפוץ במקלטי מס אצל בעלי ההון. ונדמה לי שזה הרגע שבו המחנה הציוני יכול להוסיף לרטוריקה שלו את הכותרת על הזכות לשלם מס מבלי להביך את עצמו. הזכות לתשלום מס – זכותו של אזרח הגון, לעומת 'חרפת ההתחמקות ממס' – גם אם היא במסגרת החוק.

נטל ביטחון הוגן

צוק איתן לא נוכח מספיק ברטוריקת המחנה הציוני. אפשר להבין את הבעת הסולידריות עם הממשלה בעת המבצע עצמו. קשה להבין את היעדר הסולידריות עם נפגעי המבצע לאחר סיומו.

תושבי עוטף עזה והנפגעים האחרים זכו בפיצוי חלקי ביותר על נזקי המבצע. על כן גם היה נכון לדבר, לאחר סיום המבצע, על חלוקה הוגנת יותר של הנטל הביטחוני. חלוקה שבה לא רק תושבי הפריפריה ישאו בעול אלא כל תושבי המדינה.

יד מושטת לרשימה הערבית    

התארגנותה של הרשימה הערבית המשותפת משמחת מצד אחד ומדאיגה מצד אחר. גם אם למחנה הציוני לא הייתה תגובה מוכנה ברגע יציאתה, היה עליו לצאת ביד מושטת אליה.

הכרת המחנה הציוני בזכויות ערביי ישראל מתבקשת ממחויבותו למשא ומתן עם הפלשתינים. היא קודמת למשא ומתן עם הפלשתינים. הכרה כזו גם עשויה לפתוח פתח להצבעה ערבית נוספת לשמאל-מרכז, ולקשר בונה עם  הרשימה, שיחזק את הגורמים המתונים בתוכה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***   

8 מחשבות על “סמלים

  1. תמר אם את חושבת שמשהו מהנושאים שהעלית הייתה לו ולו השפעה זניחה על תוצאות הבחירות אז חוששני שטעות גדולה בידך. המחנה הציוני אינו יכול וכנראה גם לא צריך ללכת יותר לכיוון של ממשלה גדולה כי בצד הימני זה לא יביא לו ולו קול אחד ומאידך תהיה כאן התכחשות לבוחרים בו שהם החלק המבוסס בחברה. על אף הרצון להיות חברתיים יותר גם המחנה הציוני ובוודאי מפלגת העבודה לא יכולים לפעול ממש בניגוד לאינטרסים החזקים.

    ממשלה גדולה יהיו חסידים רק בעת משבר כלכלי קשה שיחייב התערבות מסיבית על מנת למנוע מצוקות קשות -כל זה לא התרחש לא יכול לחול שינוי. אם זה יתרחש ייתכן שהימין יוביל תהליך הגדלת חלק הממשלה בכלכלה.

    טעותה של מפלגת העבודה ובראש ובראשונה שלי יחימוביץ הייתה בכך שהיא הדגישה בתעמולה את המעמד הנמוך וזנחה את מעמד הביניים ובעיותיו למרכז הפוליטי.זכור לי היטב איך יחימוביץ בכלל לא התחברה למחאה של 2011 שלא נגעה כל כך בשכבות החלשות באמת- המחיר שולם בדמות לפיד והיום כחלון.

    ולמרות זאת מהרגע שהמרכז עצמו פוצל למרכז ימני חברתי [הליכוד הישן של כחלון] ומרכז של מעמד בינוני גבוה יותר-הקרב בבחירות אלו נחרץ לטובת הימין

  2. תמר
    דברים נכוחים ואפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה

    "ממשלה עם ראש גדול ולב רחב" – דוגמה מצוינת.

    בנוסף יש לי הצעה לרבים מחברותינו -חברינו, מהר מדי צצים כפטריות אחר הגשם ההסברים המלומדים (שלא השתנו מאז 1977). רק מה? המציאות השתנתה.
    ויותר מזה, כבר בשנות ה-80 השתתפתי במחקר שנמשך שנים מספר בדרום הארץ – והתברר שיש כמעט לכל אדם כמה מפות רגשיות וכמה מפות של השקפת עולם. החיים קצת יותר מסובכים.
    חשוב להכיר את מגוון המפות ולא להתביית על מפה אחת, שגם לא בטוח שהיא החשובה ביותר.

    ובכלל – עיירות הפיתוח נתנו לנתניהו חלק קטן מהמנדטים. שאר המנדטים אינם ניתנים לזיהוי בפשטות לפי מוצא.
    תסתכלו מי ניצח בטלביה בירושלים.

    בקיצור, הגישה שלך תמר נכונה בעיני .

  3. וגם
    ב-5.5.2004 , לרגל פרישתו מתפקיד הממונה על התקציבים במשרד האוצר, התראיין אורי יוגב לעיתון הארץ: "הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן – שבירת העבודה המאורגנת בישראל" (הכוונה היא לתקופת המיתון באינתיפאדה השנייה ולשבירת הוועדים החלשים. הגיבור על החלשים יוגב הוא כיום יושב-ראש החברות הממשלתיות).
    כל החברה הישראלית שבויה בכללי המשחק הניאו-ליבראלים, ועוד לא ראינו הכל.
    מאוד סמלי ואירוני שכחלון קרא לזה "כולנו"…..
    כמה פעמים עוד אפשר לצטט את הכותרת למעלה, אם אנשי ועדים חברי ליכוד בדרום מובילים את העובדים ובני משפחותיהם בצורה מסודרת לקלפי? (לנקרי ערוץ 10 שבת 21.3.15 ביומן של אשרת קוטלר).
    איזה סתירה יותר גדולה מזה יכולה להיות?
    למי הם מצביעים שם לנתניהו או לחיים כץ, שמסיע גם הוא גדודי עובדים להצביע לליכוד?
    תגובה 3 http://www.blacklabor.org/?p=56259

    "כתבה מאירת עיניים ביומן של מוצאי שבת (21.3.15 ) בערוץ 10. כל כך פשוט.
    לפני הבחירות פרסם ערוץ 10 כתבה מהדרום. עובדי כי"ל בהבטיחו שלא יצביעו ביבי.
    לנקרי יו"ר ועד הועבדים בים המלח הודה בלי כחל וסרק – במערכות בחירות קודמות הוצאנו בצורה מסודרת את העובדים ובני משפחותיהם להצביע ליכוד. הפעם, הוא הודה, זה קשה מאוד.

    קשה?
    צחוק בעדנו. קלי קלות.
    1.. נתניהו מתערב
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1114292
    2. . נתניהו מתערב,
    אחרי חודשים של מו"מ עקר כי"ל לוקחת צעד אחורה (ותקבל עליו בונוסים אחרי הבחירות זה כבר ברור)
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1114935"

    תג' 19 http://www.blacklabor.org/?p=56252

  4. אני בהחלט מסכים שיש בינינו קרבה רבה יחסית בהשקפות חברתיות כלכליות ומרחק רב מאד בניתוח הפוליטי. השקפותיי הן לכיוון מדינת הרווחה [לא בהכרח על ידי הגדלת הפעילות הממשלתית ככזו אלא יותר על ידי מיסוי ורגולציה] בהחלט איני רואה קשר בין השקפות אלו לאפשרות השמאל מרכז לנצח בבחירות שבהן קובעים יותר הגורמים אחרים כמו זהות,מוצא עדתי,יחס למסורת,עלבונות עבר ועוד . פשוט איני רואה דרך שמפלגת העבודה תפרוץ בעתיד הנראה לעין את מעגל בוחריה המסורתי ותתרחב למאגר בוחרי הליכוד והמסקנות מכאן ברורות. מפלגת העבודה יכולה לשאוב קולות מהמרכז הפוליטי אבל זה אומר להדגיש יותר מצוקות חברתיות וכלכליות של מעמד הביניים

    אין צידוק וצורך לבסס השקפות חברתיות או פוליטיות על בסיס האפשרות לזכות עמן בבחירות וגם אימוץ השקפות לצורך רווח פוליטי מקרין אי אמינות. על מפלגת העבודה לייצג ביושר את השקפות ציבור בוחריה מאחר וזהו המנדט שמעניק הבוחר לנבחר במשטר דמוקרטי

  5. משה,

    אני, כמוך, בעד מדינת רווחה – הוצאה ממשלתית גדולה ומיסוי גבוה. זו משמעות הביטוי 'ממשלה גדולה'. איני מסכימה עם הניתוח שלך שהגורמים האחרים כגון זהות, עדה וכד' הם הקובעים. כל מה שאמרתי כאן ובהזדמנויות אחרות הוא שמפלגת העבודה נטשה את רעיון 'מדינת הרווחה' כפי שאפשר לראות משיעור ההוצאה הנמוך בתמ"ג שעליו היא ממליצה במצעה. כיוון שכבר שנים לא מוצע ב'עבודה' מצע של רווחה אמיתית, מצע של סוציאל-דמוקרטיה, אי-אפשר גם לקבוע בנחרצות שמצע כזה לא יועיל.

  6. משה על סמך מה אתה מבסס את דבריך "בבחירות שבהן קובעים יותר הגורמים אחרים כמו זהות,מוצא עדתי,יחס למסורת,עלבונות עבר ועוד" .

    במיוחד לנוכח דבריה של תמר: כיוון שכבר שנים לא מוצע ב'עבודה' מצע של רווחה אמיתית, מצע של סוציאל-דמוקרטיה, אי-אפשר גם לקבוע בנחרצות שמצע כזה לא יועיל."
    ??

  7. פינגבק: עבודה שחורה » למחנה הציוני חסרים סמלים ברטוריקה שלו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s