מה שנשאר מהספרייה בקצה המסדרון

שלום, אמרתי יום אחד למוקדנית משרד התעשייה והמסחר באחד מגלגוליו האינסופיים, אני מבקשת את הספרייה. מה? אמרה לי האישה מעבר לקו, אין דבר כזה.

האמת היא שידעתי שהספרייה נסגרה, פשוט רציתי לוודא. חיפשתי חומר היסטורי על התעשייה בישראל, ולא רציתי לפספס שום סיכוי למצוא משהו. באחד מביקוריי בעבר, ראיתי שגם ביחידת התכנון והכלכלה של המשרד כמעט ולא נותר דבר. כך שנדמה לי שמחוץ לארכיון המדינה, הספרייה הביתית שלי היא אחד המקורות הבודדים לספרי המשרד שפורסמו במשך השנים.

את אוסף הספרים הפרטי שלי בנושאי תעשייה הקמתי בעיצומה של חגיגת חיסול הספרים הגדולה, שהתרחשה במשרד בשנות ה-80. הוא מכיל בעיקר פירסומים של יחידת התכנון והכלכלה, שבה ביליתי את שנותיי במשרד.

הפריט הנוסטלגי ביותר בעיניי הוא דווקא ספר, שלצערי, לא השתתפתי בכתיבתו. זהו ספרו הקלאסי של פול מנטו (Paul Mantoux) 'המהפיכה התעשייתית במאה ה-18'. הספר נכתב בצרפתית בראשית המאה העשרים, והעותק שנמצא בידיי הוא תרגומו לאנגלית במהדורה משנות הששים של המאה שעברה. העותק הזה הוא כנראה העדות המובהקת היחידה לקיומה של ספרייה במשרדנו. בעמודו הראשון מתנוססת חותמת מלבנית סגולה: משרד התעשייה והמסחר, הספרייה, מס.3473.

אפשר ללמוד מהחותמת על מספר הספרים בספרייה שכלל וכלל לא היה זניח. אפשר ללמוד ממנה גם על מה שנחשב פעם מתחומי התעניינותו של כלכלן ממשלתי. ואפשר ללמוד ממנה גם על גורלה העגום של הספרייה: אני הרמתי את הספר מערימה שהייתה מונחת במסדרון לזריקה. היה לי חבל שספר כזה יילך לזבל.

יחידת התכנון והכלכלה תפשה את מקומה של הספרייה לאחר חיסולה. את החלל הגדול שהתפנה חילקו לחדרים, ובאחד מהם השארנו כוננית ארוכה על קיר שלם ובה כמה ספרים שהצלחנו להציל, ופירסומים כלכליים שוטפים. במסדרון העמדנו שני ארונות מתכת שכבר לא רואים כמותם, ובהם איחסנו פרסומים ישנים שלנו. כשהגעתי בראשית שנות ה-2000 לביתה החדש של היחידה, כבר לא נותר זכר לארונות או לספרים שהיו בהם. הם נזרקו כנראה במעבר מבניין פאלאס לקריית הממשלה.

הספרייה הראשית של המשרד לא הייתה הספרייה היחידה שלו. הייתה גם ספרייה לחקר שווקים בתל-אביב, לשימוש מי שעסק בסחר חוץ, שני מנהליה היו בעלי תואר דוקטור בכלכלה. והייתה עוד ספרייה במכון הסיבים שעבר לעולם אחר יחד עם ענף הטקסטיל במדינתנו.

אני זוכרת את הספרייה בבניין פאלאס, גם בגלל הספרנית הגב' כהן. היא הייתה ייקית לא-צעירה, משכילה בהתאם למודל המקובל בעדה. היא לא למדה כלכלה, ובכל זאת הצליחה תמיד לשלוף את החומר המעניין מהאקונומיסט, הביזנס וויק, ופירסומי האו.אי.סי.די. החומר צולם והופץ במשרד במספר עותקים, ובמעבר מיד ליד התווספו אליו גם הערות כתובות של הקוראים. כך זכינו להתעדכן במה שקורה, ובמה שעמיתינו חושבים על זה.

נזכרתי בספרייה הישנה, משום שאני נוהגת להדגיש את חשיבותה של ממשלת ראש גדול. אני מנסה להבהיר מה זה אומר: לא רק תקציב ממשלה גדול יחסית לתוצר, אלא גם יידע מקצועי ומחשבה עצמאית של הפקידים.

נזכרתי בספרייה בקצה המסדרון, משום שאני מחברת בין המהפך בכלכלה מאז שנות השמונים, ליחס לספריות, ולרוח הממשלה בכלל. הספריות אמנם פונו בתירוץ של היעדר מקום וחיסכון תקציבי, אבל עדיין אי-אפשר להימלט מהמחשבה על הקשר בין ספרייה פתוחה למודל כלכלי פתוח. ובין סגירת ספריות להיסגרות על מנטרה אחת ויחידה: יהי שוק חופשי.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

9 מחשבות על “מה שנשאר מהספרייה בקצה המסדרון

  1. הספריה של היחידה לחקר שווקים במשרד החקלאות עדין קיימת למרות המעבר מתל אביב לבית דגן. בשנות השמונים והתשעים ניהל את היחידה ד"ר אברהם מלמד. הכרת אותו?

  2. לשם היחידה לחקר שווקים (שד"ר דוד סיון מזכיר) היתה התוספת "איסטרטגי", להבדילה מיחידת המעקב אחרי מחירי השווקים לתוצרת הטרייה. היחידה הוקמה במשותף ע"י המחלקה להתיישבות ומשרד החקלאות ונוהלה ע"י בנימין חפשי וע"י ד"ר אברהם מלמד.
    דוגמה לשיטות העבודה היתה התחקות אחרי נטיעת מטעים בארצות יצוא חקלאי ברחבי תבל, כדי לחזות כמויות ומחירים עתידיים בשוקי יצוא שלנו.
    בראשית שנות התשעים הועברו עובדי היחידה למעמד של עובדי קבלן…

  3. לקסי,

    אני אוהבת במיוחד את התוספת 'אסטרטגי' בשם. מעניין גם הדימיון במבנה היחידות השונות בין המשרדים. הן ייצגו משהו, ולמה כל כך רצו למחוק אותו. והסיפא שלך עם ה…

  4. מעניין שמי שחולל את המהפך הניאו ליברלי של שנות השמונים, עימו בא דלדולן של הספריות היה רה"מ פרס המייחצצן את עצמו כאיש רוח וכחובב בלתי נלאה של ספרים

  5. כך קרה גם לרוב תחנות הניטור של המים בצפון,
    שקיעה מנוונת בתוך בורות קפיטליסטית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s