כבוד יווני, דפלציה, זילות המחיה

הנה ניתוחו הכלכלי המוסמך של ראש ממשלת יוון הטרי, אלכסיס ציפראס. "אנחנו נעבוד כדי שיוון ואזרחיה יקבלו בחזרה את כבודם האבוד…יוון משאירה מאחוריה צנע קטסטרופלי, היא משאירה מאחוריה פחד ואדנות, השפלה ויגון" (דהמארקר, ה-27.1).

נאמנה לניתוח זה, כתבה מפלגתו, סיריזה, בתוכניתה את צעדי המדיניות הבאים: העלאה ניכרת (29%) של שכר המינימום, הוספת משכורת 13 לבעלי שכר נמוך ופנסיה נמוכה, חלוקת תלושי חשמל ומזון ל-300 אלף משקי בית, ועוד כהנה וכהנה הטבות לנפגעי המשבר הנורא שהעלה את ציפראס ואת חבריו לשלטון. סך העלות השנתית של כל אלה נאמדת ב-12 מיליארד אירו.

אבל מהם 12 מיליארד (וזו רק הערכה ראשונית) לעומת כבוד לאומי. תפישתו של ציפראס, חוזרת ונשנית בדבריהם של רבים ממצביעי מפלגתו שרואיינו לאחר פרסום תוצאות הבחירות. אין יזמה בלי כבוד, הם אומרים. אין צמיחה כלכלית בלי כבוד. אין חיים בלי כבוד .

ראשי סיריזה, ובראשם שר האוצר מטעמה, יאניס וארופאקיס, חוזרים ומדגישים את מחויבותה של יוון לפירעון ההלוואות שקיבלה מהבנק המרכזי האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית. כל מה שיוון רוצה הוא פרישת החוב והפחתת הרבית המשולמת עליו. כמה ממדינות האירו כבר אותתו לה שיש על מה לדבר. גרמניה, מנהיגת האיחוד האירופי והאירו מגיבה לגישושים מיוון בחומרה.

בהינתן כל אלה, קשה לנחש מראש לאן התסריט היווני יפנה בחודשים הקרובים. התבטאויותיהם הפומביות של ציפראס ושל עמיתיו משדרות תבונה, רגישות ואחריות. הם, במפורש, מצהירים על כוונתה של יוון לא לעורר מהומות מיותרות באירו. מצבו של גוש האירו, בכללו, אינו מעודד, ומצע הבחירות של סיריזה עורר ציפיות בקרב היוונים. ממשלת יוון, על כן, תיבחן ביכולת התמרון שלה בין הלחצים מבחוץ ללחצים מבפנים. זה לא יהיה פשוט.

בינתיים, ביוון נמדדת ירידה עקבית במדד המחירים לצרכן מאז ראשית 2013. אפשר כבר להכריז חגיגית על דפלציה במדינה. אצלנו, בישראל, נרשמה במדד ירידה של 0.2%  מדצמבר 2013 לדצמבר 2014. אנחנו רחוקים מלהיות יוון, אך המדד השלילי לשנה שלמה הוא בהחלט אות אזהרה גם עבורנו.

על כן כדאי שנבחן היטב את הכיוון שעליו ממשלת יוון מצביעה. היא מנסה להפחית את תשלומי הרבית השנתיים שלה, על מנת שתוכל לממן את הגדלת ההוצאה האזרחית שהבטיחה לציבור. אם משאה ומתנה עם מדינות האירו לא יישא פרי, היא תיאלץ להגדיל את גירעון תקציבה. התוצאה המיוחלת תהיה חזרה לאינפלציה כלשהי, והתעוררות הפעילות הכלכלית.

כך או כך, ממשלת יוון מנסה לדחוף את מדד המחירים לצרכן במדינתה כלפי מעלה. מדד המחירים לצרכן הוא מדד יוקר המחיה, כשמו ההיסטורי בישראל. אצלנו, למרות מגמת הדפלציה המסתמנת, עדיין מנהלים מלחמת חורמה ביוקר המחיה, מבלי להבין את משמעותו הרחבה של דיכוי המחירים, מבלי לזכור את הקשר בין דפלציה להאטה כלכלית ולהתגברות האבטלה.

ועכשיו, עם הדפלציה שכבר נמדדת אצלנו ובסביבתנו הקרובה, ועם כל מה שמשדר ניתוחה הנבון של סיריזה ביוון, אולי גם אנחנו נתחיל להסיק את המסקנות המתבקשות. זילות המחיה היא לא תמיד אושר כזה. זילות המחיה מתחברת לדפלציה ולשפל כלכלי. שפל מתקשר מילולית להשפלה. זילות המחיה, ושחיקת השכר שתמיד נלווית לה, היא אם כן המסלול להשפלת האדם העובד. לעומתן, 'כבוד' מוצמד בשפתנו ל'יקר' – כבוד ויקר. וכמו תמיד אפשר לסמוך על השפה שתבטא נכונה תחושת בטן אמיתית: רמה סבירה של יוקר מחיה היא חיונית לכלכלה מאוזנת.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

מחשבה אחת על “כבוד יווני, דפלציה, זילות המחיה

  1. לא קשה לנחש מראש לאן התסריט היווני יפנה בחודשים הקרובים—now that there are the EU, there is no chance for a state alone to do something. so he will clmb down from the tree and behave like the head of every banana republic in this world.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s