מקצועיות, רגש, ובל נשכח, מצע בחירות הוא תמיד תעמולה. הנה כמה סיסמאות קליטות, כהצעה לרשימת השמאל-מרכז לבחירות 2015.
המצע שלנו כחול-לבן
בצעד של התנתקות הפגנתית מהאמריקניזציה שהשתלטה על מצעי המפלגות הגדולות בשנים האחרונות, כדאי לקראת הבחירות האלה לגייס כותבי מצע ישראלים. לא חסרים פרסומאים ואנשי סקרים ישראלים מוצלחים. הם יידעו לבסס את המצע על הקשבה לחברי המפלגה, ולכל עם ישראל.
מצע מקומי, אפילו אם-לא-בכוונה סופג מידה כלשהי של רגש אמיתי. מחבריו היו כאן במלחמה האחרונה, הם אולי זוכרים משהו. מצע של מומחים זרים סוקר ב'מדעיות' את דעת הקהל. מה זה דעת הקהל. בפועל, מצע מיובא מדיף למרחוק ריח מרתיע של התחכמות.
אנחנו מאמינים בממשלה
בניגוד גמור לדמגוגיית האיש השמן-האיש-הרזה של נתנייהו, חייבים סוף-סוף לומר: אנחנו מאמינים בממשלה. תפקידה של ממשלה הוא להנהיג. בכוחה של ממשלה להוביל תהליכים. אנחנו נעמוד בראש ממשלה שלא תתחמק מהצגת יעדים מוגדרים. אנחנו נחזיר לעם ישראל את האמונה ואת התקווה.
נשקם את כוחה המקצועי
ממשלה שלא בורחת מהצבת יעדים מפורשים, תלויה בפקידיה להגשמתם. ממשלה כזו בוטחת בפקידיה, ולא רואה את מיומנותם המקצועית כאיום על משילותה.
על כן אנחנו, קואליציית השמאל-מרכז, נקים מחדש את אגפי המטה שנסגרו או הוחלשו במשרדים הייעודיים. נחדש את הפורומים להידברות בין-משרדית, שדעכו בשלושים השנה האחרונות. זאת, בידיעה ברורה, שאי-אפשר להשיג צמיחה כלכלית נכונה – צמיחה של יציבות מחירים, של תעסוקה מכבדת, של חלוקת הכנסות הוגנת – ללא שיתוף גורמים רבים ממשרדים רבים ככל האפשר בתוך הממשלה. אי-אפשר לספק את צרכי השיכון לכל, ללא תכנון כלכלי רחב אופקים. כך גם בכל תחום כלכלי-חברתי אחר.
נדאג לריסון כוחות שתלטניים
ריכוזיות היא תופעה של העולם המודרני. היכן שאנשים חיים ביישובים גדולים, ושואפים למצות את המרב מהכנסתם, מתפתחת לעתים ריכוזיות בייצור, בשיווק ובמימון. הריכוזיות שכיחה בתחומים המצטיינים ביתרונות לגודל, דהיינו, תחומים שבהם היעילות עולה כשפועלים בקנה מידה נרחב. היא נפוצה במדינות קטנות.
אנו ערים לקיומה של ריכוזיות בכלכלת ישראל. נטפל בה ביד חכמה. יד חכמה לעתים מלטפת, לעתים מענישה את מי שחורג מכללי ההתנהגות שהיא קבעה.
יד חכמה לא מזילה דמעות על ריכוזיות, לא מייללת על יוקר המחיה, לא רצה להכריז על רפורמות מבניות שלא יוגשמו – היא נזהרת, בהכירה את גבולות הבנתה וכוחה. יד חכמה לא הופכת תופעות יום-יומיות למפלצות – הפיכתן למפלצות מאדירה אותן לשווא. יד חכמה לומדת את הפרטים, ומנסה לרסן כוחות שתלטניים בעזרת ניסיון מקצועי רב-שנים שנאגר במשרדי הממשלה.
נחייה את ההידברות המשולשת
נכבד את את זכות ההתארגנות וזכות השביתה, נחתור לאמנה מחודשת בין הממשלה להסתדרות למעסיקים.
התחזקותה של הסתדרות העובדים, ו'כוח לעובדים' לצדה, מעמידות בחזית נציגות נאמנה של העובדים, שאתה אפשר לדבר. חלק ניכר מארגוני המעסיקים המאוגדים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ובמיוחד התאחדות התעשיינים, סומכים כמונו על ההידברות המשולשת, כפי שהוכח לאחרונה במשא ומתן המוצלח על שכר המינימום.
כעזר להידברות זו, וכחיזוק להצבתה על יסודות איתנים, נקים מחדש גוף מחקר כדוגמת 'המוסד לחקר התפוקה וההכנסות' שפעל בישראל במשך עשרות שנים. גוף זה ינתח במקביל את מגמות השכר ואת התפתחות הפיריון במשק, ויחתור לחלוקה משופרת ומוסכמת על כולם של התוצר.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
לגבי "המוסד לחקר התפוקה וההכנסות":
כאזרחית, אני עומדת מן הצד ומשתאה על כמות הגורמים והאנשים העוסקים בכלכלתנו הלא שוויונית. משרד האוצר, רשות המיסים, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, למ"ס, משרד הכלכלה-תמ"ס ובטח שכחתי מישהו. את בטוחה שהפתרון הוא להקים *עוד* מוסד שעוסק בחקר הכלכלה? ואולי הבעיה היא במטרה שלאורה פועלים המוסדות האלה, ואם כולם יחתרו לחלוקה משופרת של התוצר, לא יהיה צורך בעוד מוסד?
אהבתיאהבתי
מעיין,
"המוסד" שהזכרתי היה גוף שהתכנס מספר פעמים לשנה. חבריו היו נציגי ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים, כלומר, עובדים של מוסדות אלה. המוסד היה גוף תיאום חשוב ביותר, ולראיה, התחלקות ההכנסות אז והיום. ובכלל, אני בעד ממשלה כפי שנכתב לעיל. את הנימוקים לתפישתי תוכלי לקרוא בשורה של פוסטים תחת התגית ממשלה קטנה – ממשלה גדולה. תעשי 'חיפוש' בבלוג.
אהבתיאהבתי