אחת מחמשת קוראיו מגישה: תקציב 2015

חמישה? אני לא בטוחה. אבל היו שניים שהסתייגו מציוץ הטוויטר שלי לאמור: נותרתי האחרונה בתבל שעוד קוראת בתקציב. להגנתי, אסביר כי צייצתי לאחר שבת שלמה של  גלגול מסכי תקציב מבוקר עד ערב.

את התרשמותי הראשונית תיארתי כאן בשבוע שעבר. מה זה תקציב בלי תוכנית צמיחה רב-שנתית? מה זה תקציב נטול יעדים מפורשים? מה בדיוק מתוקצב שם, במאות הרבות (ואולי אלפי) הדפים האלה. רק מסמך 'עיקרי התקציב' תופש 268 עמודים. ומה עם עשרות הספרים האחרים – ספר לכל משרד.

היעדרם של קו מנחה ושל השאלה "לשם מה?" מתבטאת בפיזור סעיפי התקציב, על פי גחמת הרגע של הכותב. לא אכנס כאן לתיאורים ארכניים, אביא רק שתי דוגמאות בולטות.

לבקשתו של מי שהזמין ממני את נייר העבודה, אני מחפשת 'מנועי צמיחה' בתקציב. מנועי צמיחה, למרות שמם המנועי, אינם משהו הכי מוגדר, צמיחה היא תהליך הוליסטי. אפשר אמנם להצביע על אירועים מחוללי או מדכאי צמיחה. אפשר להצביע על 'תמריצי צמיחה' מוכרים. אבל צמיחה, בסופו של דבר היא צירוף כל ההשפעות של משתנים כלכליים מדידים, של משתנים פוליטיים לא-מדידים, של מצב הרוח הלאומי ושל אוסף רגשות.

נבדוק, למשל, סל אחד של תמריצי צמיחה שאני מכירה מקרוב, מחמש-עשרה שנות עבודתי במשרד התעשייה והמסחר. בדף סיכום כלשהו בחוברת האוצר, מצאתי את סך ההרשאה להתחייב בתמיכה למו"פ של מדענו הראשי  של המשרד שעכשיו קרוי משרד הכלכלה– כ-1.5 מיליארד שקל ב-2015. מה זה אומר – ההוצאה הזו לשנה אחת, מבלי שתוצמד אליה סדרת נתונים להשוואה? חפרתי באתר נפרד של המדען הראשי, הגעתי לחוברת תוכניותיו לשנת 2013, ושם, עם הרבה כישרון ולא-מעט תושיה, איתרתי סוף-סוף את הסדרה הרב-שנתית. מתוכה, אפשר לראות כי תקציב המדען ל-2015 נמוך בהרבה מתקציבי 2000 עד 2003 – 1.8-1.7 מיליארד שקל, ועוד במחירים של אז, ללא התאמה לאינפלציה. התקציב החדש נמוך במידה משמעותית גם מתקציבי 2008 עד 2010. עכשיו ברור מדוע האוצר לא שש להציג סדרות רב-שנתיות בפרסומיו.

בדרך פתלתלה אחרת, הגעתי להרשאה להתחייב במענק החוק לעידוד השקעות הון ב-2015. היא מסתכמת ב-333 מיליון שקל. היקפם של מענקים אלה נאמד בכ-1.5 עד 2 מיליארד שקל בראשית שנות ה-2000, במחירי התקופה ההיא. גם אם לא נוסיף את עליית המחירים של עשרות אחוזים מאז, התמונה מספיק דרמטית: מענקי החוק לעידוד השקעות הון הפכו לפירור ממה שהיו. לכן, בשוום מקום לא ניתן למצוא סדרה רב-שנתית שלהם. לכן הם מודפסים באותיות קטנות-קטנות בדף נידח אחד בספר התקציב. מאידך סעיף עידוד השקעות ההון בעזרת הטבות מס, שתועלתו לצמיחה מוטלת בספק בניתוחים כלכליים רבים, מוצג בחזית 'עיקרי התקציב', ומבליט  בגאווה את חזה ה-7.6 מיליארד שקל שלו.

לא נעמיק עוד בדיון הזה. ברור לגמרי מה חסר בו. חסר בו מיון מקובץ של הסעיפים הבודדים על פי ייעודם. כמו, למשל, הצגה מרוכזת של תמיכות האוצר לגורמי ייצור, ולסבסוד מחיר מוצרים. חסרה בו סדרה רב-שנתית של כל סעיף משמעותי בנפרד, ושל כל קיבוץ סעיפים משמעותי. נתון בודד, ללא סדרה השוואתית, הוא חסר משמעות.

'צוק איתן', אירוע לא-קל, הטיל את צלו על כולנו לאורך כל יולי-אוגוסט. תושבי הדרום סבלו יותר מאחרים. צוק איתן עוזר לי לחדד את מה שיש לי לומר על תקציב 2015 ועל תקציבי האוצר בכלל. צוק איתן מתבטא בהגדלה ניכרת של תקציב הביטחון, היא מוצגת היכנשהו, לא בהתחלה. צוק איתן הסב פגיעות גוף ונפש לאנשים רבים, נזקי רכוש, איבוד ימי עבודה ועוד נזקים קשים. האם לא מובן מאליו, שתקציב הממשלה לשנה  המתחילה לאחר המבצע, ייפתח בדברי נחמה ותקווה לכל הדואבים?

האם לא מובן מאליו, שלאחר כמה משפטי השתתפות, תכריז הממשלה באופן ברור שהיא לוקחת את מלוא הנזקים על עצמה? יתכן שסיוע ממשלתי כלשהו מסתתר איפשהו, אם כן, מדוע הוא לא מקודם לחזית? האם מפני שהוא צנוע מדי (בממדיו ובכוונותיו)? או מפני שהאוצר, מזה שנים רבות, כבר לא חש מהו תקציב, ומה הוא אמור לבטא. מה, אם לא חובת הנאמנות של המדינה לאזרחיה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

5 מחשבות על “אחת מחמשת קוראיו מגישה: תקציב 2015

  1. הפוסט שלך מציג בעיני נדבך משמעותי במה שאפשר לקרוא לו "כלכלה הומניסטית". תודה.

  2. 1. בין הבודדים שקוראים ובודקים לעומק את ספר התקציב ראוי לציין גם את חה"כ שלי יחימוביץ'.
    2. הסבר אפשרי לעניין תועלת לצמיחה, שודאי מוכר לך:
    2-א. רוב סך ההטבות המס הולך ל-4 החברות הגדולות.
    2-ב. שיעור תרומת החברות הקטנות והבינוניות (שזוכות רק לפירורים מהטבות המס) לצמיחה גבוהה יותר מזה של אותן 4 חברות.

  3. דוד,

    בהחלט, לא רציתי לפתח כאן את עניין החוק לעידוד השקעות הון שכתבתי עליו הרבה בעבר. רציתי רק להבליט את האופן שבו ניוון המענקים מוסתר.

  4. דוד הרים להנחתה כאן, ותודה לו על כך.
    שלי יחימוביץ' אכן היתה בודדת בנסיונה להפוך את הדיון לקונקרטי. במקום שבו פוליטיקאים אחרים קיבלו נקודות על כך שדיברו, הניפו דגל וטיפחו שפם, שלי יחימוביץ' החצינה את העובדה שמדיניות סוציאליסטית אחראית גם על יצירת העושר, ולא רק על חלוקתו. שלי יחימוביץ' אספה צוות מתנדבים שפירק את התקציב והציע תקציב חלופי המבוסס על הגיון כלכלי אחר, היגיון של פיתוח בר קיימא ולא של סטגנציה ומכירת נכסים. בעודי כותב זאת אני מבין עד כמה לא היה לזה סיכוי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s