עוד לא ברור. דפלציה היא תהליך של ירידת מחירים, ומה שרואים עכשיו הוא תנודה של מדד המחירים לצרכן סביב האפס. תנודה זעירה בדרך כלל, עם סטייה גדולה יותר מפעם לפעם. סטייה גדולה אחת היא זו שמושכת את מדד 2014 כלפי מטה: ירידת מדד של 0.6% כבר בינואר, ואחריה, שלוש ירידות קטנות בהמשך.

זה עדיין אינו תהליך של ירידת מחירים – ירידה רציפה ומתמשכת. מראשית השנה ועד ספטמבר 2014, ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.3%. בשנים-עשר החודשים האחרונים, מספטמבר שעבר ועד עכשיו, הוא ירד גם כן ב-0.3%.

כל זה עוד לא אומר שהמדד לשנת 2014, כולה, יצביע על ירידת מחירים. נותרו עוד שלושה חודשים עד לסגירת השנה, ומראשית אוגוסט ועד עכשיו, חל פיחות של יותר מ-8% בשקל לעומת הדולר, וקצת יותר מ-2% בשקל לעומת האירו. שינוי שער החליפין של הדולר הוא הדומיננטי בקביעת מחירי היבוא לישראל. נתח היבוא מהווה כ-16% מסל המוצרים והשירותים של מדד המחירים לצרכן. פיחות של 8% עשוי אם-כן לתרום כאחוז ויותר לעליית המדד. אך הפיחות בדרך כלל מחלחל למדד בפיגור ובפיזור. השפעתו גם עלולה להיות מקוזזת בחלקה על ידי הוזלה בסעיפי מדד אחרים. גם התחדשות ייסוף השקל  עוד אפשרית בנובמבר-דצמבר.

כלומר, בינתיים אין לדעת אם זו דפלציה על פי ההגדרה, אך אין ספק ששלל התופעות הכלכליות קורא לערנות מוגברת.

מדד המחירים לצרכן של ארה"ב טיפס ב-1.7% ב-12 החודשים האחרונים. מדד גוש האירו פיגר אחריו עם 0.5% בתקופה זו. שניהם, בהתאם לתחזית OECD בראשית השנה. המדד שלנו חורג בהרבה מהתחזית שנמסרה ל-OECD לקראת חוברת מאי השנה – 1.1%. ולא רק שהוא לא מתנהג כצפוי, קידומת המינוס שלו בולטת לעין בלוח ה-OECD על כל מדינותיו מאז שנת 2000. אין שם הרבה שינויי מדד שנתיים שליליים, חוץ מאשר בשנת 2009, לאחר משבר וול-סטריט. יוצאים מהכלל הם  רצף שליליים מפואר ביפן עד 2011, וביוון מ-2013 והלאה.

כדאי עוד להיות ערים למחירי חומרי הגלם הבינלאומיים. מחיר הנפט הגולמי התייצב מ-2011 ל-2012, ירד ב-2013, וממשיך לרדת ב-2014. מחיר חומרי הגלם האחרים נמצא בירידה מאז שיאו ב-2011.

דפלציה, לעתים קרובות, מקושרת לשפל כלכלי. וכמו האינפלציה, תאומתה ההפוכה, היא  מסמנת איבוד שליטה של הממשלה. אצלנו, נרשמה ירידה במדד המחירים לצרכן פעמיים בלבד מאז ראשית פרסומו ב-1952 – בשנת 2003(1.9%) ובשנת 2006 (0.1%). עוד פעמיים, נרשם מדד אפסי (0.2% ב-1967 ו-0% בשנת 2000).

דפלציה? האטה כלכלית? אבטלה? תמונת הכלכלה בישראל, כמו ברוב מדינות העולם המתועש, לא נראית מרנינה. ואיכשהו, הכל מתחבר למכלול אחד: מין התפרקות של מוסד הממשלה בכל מקום: התפרקות מערכים, התפרקות מחזון, התפרקות מאחריות, התפרקות מכוח. מה הפלא, שיחד עם כל זה מסתמן ריפיון כלכלי מפחיד.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***