צוק איתן. השקל נגד התיאוריה

מטחי רקטות על מרכז הארץ, הוא לא זז. הוא מאמין בכיפת ברזל, שיימשך ככה. אומרים עליו שהוא מגיב למצב הכלכלה. אם לא המצב העכשווי, הוא מגיב לתחזיות. התחזיות הרשמיות עוד לא חודשו, אבל ברור לכל שרקטות-פה-רקטות-שם לא יתרמו לשגשוג כלכלי.

האטה בצמיחה? כאן הוא כבר אמור לעשות משהו. משהו במתכונת פיחות חד, ביטוי כלשהו לפאניקה קלה, תמורה כלשהי למאמץ-של מי-שמתאמץ ללבות פאניקה בשוק המטבע. אבל הוא לא זז. שער החליפין של השקל לעומת הדולר, השער המוביל את כלכלת המדינה, מחופר ברמת השפל שלו מתחת ל-3.5 שקל לדולר. לא בגלל התפתחות בינלאומית, הכל תוצרת הארץ.

על פי התיאוריה, אמור שער החליפין של השקל לשקף את מצבו של המשק הישראלי ביחס למשקים אחרים. כשחוסנו הכלכלי היחסי של המשק שלנו עולה, חוסנו של השקל שלנו אמור לעלות, כלומר, השקל אמור להתייסף לעומת המטבעות האחרים. ומנגד, במצב לוחמה כמו עכשיו, עם כל החששות הנלווים, צפוי שהשקל יפוחת לעומת המטבעות האחרים. אבל שער השקל מתייסף לו בהתמדה מאז יולי 2002, ומאז תחילת הלחימה הוא שרוי באחת מנקודות הנומך שלו.

הסבר אפשרי אחד לייסוף השקל, ולאדישות הביטחונית שהוא מפגין עכשיו, הוא היקפן הנרחב של תנועות ההון לישראל. טבעת התיאום הבין-מדינתי הולכת ומתהדקת סביב מפקידי הכספים במקלטי המס המוכרים לשלטונות. החשש מתביעות משפטיות, ומצעדי ענישה שיינקטו נגד מחזיקי הכספים במחתרת, מניע יהודים רבים מהתפוצות להעביר כספים לישראל, ולרכוש בעזרתם דירות או נכסים אחרים. גם בעלי הון בישראל, שיש להם סיבה לדאוג משיתוף המידע הפיננסי הבינלאומי המתקרב, משנעים חלק מפקדונותיהם בחו"ל חזרה למולדת.

הבנת המגמה הבסיסית הזו עדיין לא פוטרת אותנו מתהייה על היעלמות הספקולציה קצרת הטווח משוק המטבע – איפה הוא הפיחותון התורן של מצבי חירום ביטחוניים ומשברים אחרים? לאן נעלמו מרביי השמחה בשוק המטבע בעבר? האם הם מעריכים שהפעם יתקשו יותר לעורר מהומה, בגלל ההון הרב המיובא, המושך לייסוף?

יתכן גם שמהמרי המטבע קולטים שמגרש המשחקים שלהם כבר אינו משוריין כפי שהיה. פליטי חדרי העסקות יוצאים לאחרונה לתקשורת, ומדווחים במורך לב על התעלולים שעשו. לעדותם, שוק המטבע הוא רק עוד קאזינו אחד. ואם כן, מה מסמיך את שער החליפין שנקבע באמצעותו להיות "השער של המדינה" – הווסת הראשי של הייצוא, של היבוא, ושל הכלכלה בכלל. האם לא הגיע זמן החזרה לקביעת שער החליפין על ידי הממשלה, או לפחות להגברה מחודשת של כוחה להשפיע עליו.

כך או כך, אדישותו של שער החליפין לאירועי הימים האחרונים מן הראוי שלא תעבור ללא דיון ציבורי. אם כי, לא קשה לנחש שבאווירה הנוכחית דיון כזה לא יתקיים. אבל אפשר לקוות שההתבוננות החדשה בשער החליפין תוביל לרענון עמדותיהם של כמה מהמתעניינים בכלכלה. ובמיוחד נקווה שהסטודנטים לכלכלה, אנשי החושבים מחדש כלכלה, יידעו לתבוע הסבר ממוריהם להתפתחות המעניינת הזאת.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספרכאן***

 

4 מחשבות על “צוק איתן. השקל נגד התיאוריה

  1. תמר, עם כל הזהירות המתבקשת שבוודאי תצהירי עליה, אני לפחות מעוניין לשמוע את ההסבר שלך לתופעה… תודה מראש!

  2. אודי,

    הסברים אפשריים מובאים כאן בפסקאות 3,4,5. אתה יכול לקרוא יותר בתגיות שבתחתית המאמר, וגם בקטגוריה (טור צד ימין) "משק קטן. מדיניות שער החליפין בישראל ובכלל".

    אני כותבת על האירועים עכשיו, בזמן אמיתי, כדי להסב תשומת לב לתופעה. אלה הרגעים שבהם אפשר לאסוף מידע משמעותי על התנהגות השוק ועל הגורמים הפועלים בו. ומצד שני, אפשר לסמוך על הגורמים האחראים בממשלה שיתעלמו ממה שקורה ויינעלו בקונספציה שלהם. נקווה שדור הסטודנטים העכשווי לכלכלה יפעל אחרת כשיתחיל למלא תפקידים בשטח.

  3. אודי שלום,
    ההסבר לתופעה זו נדרש בגלל הנחה מוקדמת: יש קשר בין מה שאתה קורא "כלכלה" לבין שער המטבע. והנחה זו נובעת מהנחה מוקדמת אחרת: שער המטבע נקבע לפי היקף קנייה\מכירה שמבצעים אנשים שצריכים לשלם במטבע כזה או אחר, על קנייה או מכירה של סחורות.
    אבל זה לא. רוב הסחר במטבע איננו קשור לעסקאות יצוא (או להיפך – עסקת יבוא), שבהן באמת מישהו צריך שקלים כדי לשלם על עבודה תמורת סחורה שמיוצרת בישראל, ומקבל תמורת הסחורה מטבע זר (או להיפך – עסקת יבוא). רוב הסחר – בסביבות 90%, לא קשור לעולם הזה בכלל. תבדוק את השפעה עסקת המכירה של ישקר על שער הדולר: דווקא אז השקל לא התחזק, למרות שמדובר היה לכאורה בסכום משמעותי. אבל מול הסכומים שמסתובבים בעסקאות ספקולנטיות, זה זניח.
    עכשיו אני אהפוך את הטענה שלי ואומר שדווקא יש קשר בין כלכלת היבוא\יצוא לבין עסקאות סחר המטבע: הקשר הוא הפוך, וגם ההשפעה היא הפוכה. הרווחיות של עסקאות המטבע ה"טהורות" (הספקולנטיות) היא זו שקובעת את רווחיות היצוא, ולא להיפך. מי שעשה תכנית עסקית בשנת 2006 על שער יורו של, נניח 5.7 יורו לשקל (זה היה אז שמרני), נשחק כמעט בעשרים אחוז. אין שיעורי רווח כאלה בעסקים חוקיים.
    ברגע שמבינים את זה, לא נדרש הסבר.
    ותודה לתמר על בלוג "נווה-מדבר" שכזה.
    כל טוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s