רק אל תגידו הלאמה

אנחנו רוצים להישמע אמר שר הכלכלה של צרפת, כשהמאבק על מכירת נתח מאלסטום למשקיע זר התלהט. זה היה בראשית מאי, והמועמדת הראשית לשידוך הייתה ג'נרל אלקטריק האמריקאית.

ממשלת צרפת הציגה תנאים משלה למימוש העיסקה. זאת, למרות שבאופן פורמלי לא  הייתה לה שום זכות להתערב. אלסטום היא חברת ענק רב-לאומית בהגדרתה, אך לאומית לתחושתם של צרפתים רבים. היא נוסדה בצרפת, הנהלתה יושבת בצרפת, ורוב מניותיה מוחזקות בידי צרפתים. את הצרפתיות הזו מנסה ממשלת צרפת לשמר. זאת מתוך שיקול אסטרטגי רחב, וגם כביטוי לגאווה לאומית.

ממשלת צרפת לא הסתירה את דעתה מההתחלה. ראש הממשלה, פרנסואה הולנד, ושר הכלכלה, ארנו מונטבורג, הציבו את דרישותיהם לתמיכה בעיסקה בדיונים סגורים ובפומבי. הם, ביזמתם, ניהלו משא ומתן מקביל עם סימנס הגרמנית, שאותה העדיפו בגלל היותה בת השכונה – האיחוד האירופי.

הסתייגות של ממשלה מעיסקה כלכלית גדולה בתחומה היא איום משכנע, גם אם אין לו ביסוס חוקי. ליתר ביטחון, פירסמה ממשלת צרפת צו מיוחד ב-15 למאי, המתיר לה לחסום השתלטות זרה במגזרים אסטרטגיים – אנרגיה, מים, תחבורה, תקשורת ובריאות. אלסטום המרוכזת בעיקר בתחומי האנרגיה והתחבורה נופלת טוב בתוך הצו הזה.

למרות כל אלה, אישרה מועצת המנהלים של אלסטום את התקשרותה עם ג'נרל אלקטריק ב-20 ליוני. בשלב מתקדם זה, ולאחר שכמה מתנאי ממשלת צרפת התקבלו, היא הכריזה בפומבי על תמיכתה בעיסקה. בה בעת, בצעד שכונה "מפתיע", הודיעה הממשלה על רכישת 20% מאלסטום מידי המשפחה הצרפתית המחזיקה באחוזים האלה. רכישה זו תהפוך את הממשלה לבעלת המניות הגדולה ביותר באלסטום, משמע, בעלת השליטה בחברה. זה, אגב, אינו חילוצה הראשון של אלסטום מקשייה על ידי ממשלת צרפת. ב-2004, רכשה הממשלה 21% מערך החברה, וב-2006, היא מכרה את חלקה לאותו תאגיד (Bouygues) שממנו היא קונה אותן מחדש.

מעניין לראות, כי למרות צעדה החד-משמעי של הממשלה, אין המילה "הלאמה" מופיעה בדברי נציגיה הרשמיים, או, לפחות, היא אינה מובלטת בדיווחים הדי-רבים שאני בדקתי. בכתבת ניו-יורק טיימס הבינלאומי מה-21-22.6 מובאת פיסקת הסיכום הזו של מונטבורג: "זהו ניצחון לאלסטום, הצלחה לצרפת, והצלחה פוליטית בלתי-ניתנת להכחשה לחזרתה בתוקף של המדינה לכלכלה".

הביטוי "הלאמה" אינו חביב על פוליטיקאים בימים אלה, בגלל מחויבותם למראית עין של פתיחות בגלובליזציה. ומנגד, פרקטיקת ההלאמה – במובן של הגברת מעורבות הממשלה בכלכלה – עולה ופורחת במדינות המתועשות. ממשלות ימין מציגות את התערבותן כמפגן כוח וגאווה לאומיים. ממשלות שמאל מציגות אותה כמפגן ערבות-הדדית לאומית.

בפועל, אין הבדל בין שאיפת השמאל לשאיפת הימין לשימור האוטונומיה הכלכלית הלאומית בימים אלה. קו ההפרדה בהתייחסות הממשלה למשקיעים זרים עובר בין מדינות מפותחות למדינות לא-מפותחות. ארה"ב, ומדינות המערב האחרות, מסננות יותר ויותר את פעולתם של משקיעים זרים אצלן. זאת, מחמת התפישה כי בחישה כלכלית של זרים בתוך המדינה היא מנוף כוח לא פחות עצמתי מכיבוש צבאי. המדינות הלא-מפותחות עדיין מחזרות במרץ אחר כל משקיע זר.

מיותר לומר באיזה קטגוריה אנחנו נמצאים. אצלנו, האין-ממשלה פורשת שטיח אדום בפני כל משקיע זר, לא-חשוב-מה-הסיפור-שלו-ומהן-כוונותיו. ואיפה המדינה? היא שקועה עד צווארה באיומים על קיומה – איומים אמיתיים או מדומים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספרכאן***

5 מחשבות על “רק אל תגידו הלאמה

  1. ציטוט:"מיותר לומר באיזה קטגוריה אנחנו נמצאים. אצלנו, האין-ממשלה פורשת שטיח אדום בפני כל משקיע זר, לא-חשוב-מה-הסיפור-שלו-ומהן-כוונותיו. ואיפה המדינה? היא שקועה עד צווארה באיומים על קיומה – איומים אמיתיים או מדומים."

    מדויק.

    "אני אמור לומר שכאשר אנשים מדברים על קפיטליזם זו קצת בדיחה. אין כזה
    דבר. אף מדינה, אף מעמד עסקי, מעולם לא הסכימו להיות כפופים לשוק
    החופשי, מישמעת של שוק חופשי. שווקים חופשיים הם בשביל אחרים. למשל,
    העולם השלישי הוא העולם השלישי בגלל ששוק חופשי נידחף לו לתוך הגרון.
    ובאותו הזמן, המדינות הנאורות, אנגליה, ארצות הברית, ואחרות, נקטו
    בהתערבות ממשלתית בקנה מידה עצום כדי להגן על כוחות פרטיים, ועדיין
    עושות זאת. זה נכון היישר עד היום. לדוגמה, ממשל רייגן היה התומך הגדול
    ביותר במדיניות מגן כלכלית בהיסטוריה האמריקאית מאז מלחמת העולם השניה.
    למעשה כל הכלכלה הדינמית בארצות הברית מבוססת בצורה מכרעת על יוזמה
    ממשלתית והתערבות ממשלתית: מחשבים, האינטרנט, טלקומוניקציה, אוטומציה,
    תעשיית התרופות, מה שתגיד. כשסוקרים את זה, מגלים הונאות עצומות של
    הציבור. כלומר, שיטה שבה תחת הסוואה כזו או אחרת הציבור משלם את
    העלויות ולוקח את הסיכונים, והרווחים מופרטים. זה מאוד רחוק משוק
    חופשי. שוק חופשי זה כמו מה שהודו נאלצה לסבול במשך כמה מאות שנים,
    ורובו של שאר העולם השלישי."

    מקור: נאום שכותרתו "ריבונות וסדר עולמי" באוניברסיטת המדינה של קנזס,
    20 בספטמבר, 1999

    נועם חומסקי.

  2. משה,

    תודה וחומסקי מנסח יפה. אני חולקת עליו בנקודה אחת: איני חושבת שהתערבות הממשלה במדינות הנאורות מיועדת אך ורק להגנה על הכוחות הפרטיים. המניע תמיד הוא מעורב, ויש בו גם רצון לתרום לרווחת כלל הציבור. בגלל המורכבות הזו כל כך קשה לנתח בכל רגע מה קורה. צריך ממש להכיר את הדברים מקרוב כדי לחוות דעה. לתחושתי, ההבנה הזו של הכוחות ושל מניעיהם היא הדבר המרתק באמת בניתוח הכלכלי.

  3. האיום הנוכחי: צים
    האיום הבא: כיל
    שתיהן בשליטת אתם יודעים מי… חבר של… מי שניחן במגע מידאס כשהדברים אמורים במניות הזהב שבשליטתו.

  4. לקסי,

    מניות הזהב הן בכל זאת בלם כלשהו. עובדה, מכירת כי"ל לזרים התעכבה עד עכשיו.

    אבל העניין הוא לא רק מכירה לזרים, אלא שליטה סבירה של הממשלה בכלכלה. למשל, משבר איי.די.בי: במקום שהממשלה תהיה מעורבת בפתרונו, על מנת לשמור על תעסוקת עשרות אלפי עובדים, היא גלגלה אותו לידי בית המשפט. מה לשיקול המשפטי ולאחריות על אופי הכלכלה והחברה בישראל? יצא מה שיצא.

  5. פינגבק: עבודה שחורה » הלאמה היא עדיין מילה גסה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s