אנחנו רוצים להישמע, אמר השר הכלכלי

ברור לכם שזה לא שר האוצר, שר הכלכלה או שר העל הכלכלי של מדינת ישראל. הדובר הוא ארנו מונטבורג, שר הכלכלה של צרפת. הוא מתייחס לפרשה שזכתה לכותרת הבאה בניו-יורק טיימס הבינלאומי: צרפת נהפכת לסוכנת בורסה במאבק על אלסטום.

אלסטום היא חברת ענק רב-לאומית מובילה בתחומי האנרגיה והתחבורה. רב-לאומית כמו כולם, וצרפתית מאז הקמתה ב-1928. צרפתית במיקומה, צרפתית במסורת הטכנולוגית שלה, צרפתית בשפתה הייצוגית, צרפתית בתרבותה. אלסטום הצרפתית-כל-כך נקלעה לקשיים לאחרונה, ובשבוע שעבר החליט הדירקטוריון שלה על מכירת חלק ניכר ממנה לג'נרל אלקטריק האמריקאית.

וכאן מתאים לחזור להצהרת השר הכלכלי מההתחלה: ממשלת צרפת עומדת על זכותה להישמע במשא ומתן על המכירה. הממשלה מבינה היטב שמעמדה הפורמלי בעסקה גלובלית – בין שתי חברות שאינן שייכות לה – אינו מוגדר. אבל היא חשה שזאת חובתה להתערב. היא גם מעריכה, שלמרות מעמדה המשפטי הלא-ברור, יש לה כוח כל עוד שהנהלת החברה וכמה ממפעליה נמצאים בתוך גבולות צרפת. כוחה, אפשר לשער, טמון בהטבות שממשלות נותנות לתעשייה בכל מקום, ובעצם הימצאה שם ברקע.

ראש ממשלת צרפת, פרנסואה הולנד, ושר הכלכלה שלה, מונטבורג, אינם מביעים התנגדות גלויה לעסקה הנרקמת. הם רק מציגים את הסתייגותם מתנאיה. הם דורשים להשאיר חלק ממטה הנהלתה של אלסטום על אדמת צרפת. הם דורשים להשאיר את קו ייצור הרכבות של אלסטום במעמד עצמאי, ולחזקו  בצירוף קו ייצור הרכבות של ג'נרל אלקטריק אליו. הם תובעים, לשמור על שליטה צרפתית מסויימת בעסקי הטורבינות והאנרגיה הגרעינית של אלסטום. "אנו רוצים שיפור ההצעות בנוגע למשרות" אמר הולנד בהתייחסו למשא ומתן המתנהל.

ההסכמים הבינלאומיים והנורמות המקובלות היום מקשים על התערבות ממשלות בעיסקות השקעה בינלאומיות. על כן מונטבורג מדגיש את נגיעתה של העיסקה ל"פעילות ריבונית" של המדינה – ייצור ציוד לתעשיית האנרגיה הגרעינית. התערבות הממשלה הצרפתית היא "פטריוטיזם כלכלי", מוסיף מונטבורג ואומר. בשם אותו פטריוטיזם, הוא ועמיתיו בממשלה מקדמים הצעה לעיסקה מקבילה עם תאגיד סימנס הגרמני. בעיסקה הזו תפוצל הבכורה בין שני התאגידים: השליטה באנרגיה תועבר לגרמנים, והשליטה בתחבורה תועבר לצרפתים. ההצעה הגרמנית זוכה להעדפת ממשלת צרפת, גם בגלל הצפי לשיתוף פעולה מוצלח יותר בין שני גופים כלכליים מאותו מגרש ביתי ואותם חוקי משחק – האיחוד האירופי.

מונטבורג מדגיש בדבריו את ההקבלה בין מדיניות ממשלת צרפת למדיניות "אל חופינו" (onshoring) של אובמה, המכוונת להחזיר מידה של שליטה ממשלתית אמריקאית על החברות הרב-לאומיות של ארה"ב. הוא גם מצביע על הוועדה להשקעות זרות בארה"ב, גוף ממשלתי שלכאורה בודק הצעות רכישה בארה"ב מהיבט הביטחון הלאומי שלהן.

מעורבותה האינטנסיבית של ממשלת צרפת בעסקה הזו, ואזכור המעורבות הממשלתית הדומה אם-כי- מוסווית-יותר במעוז השוק החופשי האמריקאי, מבליטים עוד יותר את הריק אצלנו בכל הנוגע לאסטרטגיה כלכלית לאומית. מה עשתה ממשלת ישראל כשתנובה נמכרה לאייפקס, ומה היא עושה עכשיו לקראת העברתה לסינים?  האם ממשלת ישראל ביקשה להישמע אי-פעם בסאגת אי.די.בי, או שהיא בחרה לשתוק ולזרוק את האחריות לבית המשפט? ומי, בכלל, הזכיר אצלנו את מכירת טכנולוגיית להבים הביטחונית לפראט אנד וויטני האמריקאית.

מהתנהגות ממשלת ישראל, מסתבר שלנו אין שיקול של ביטחון לאומי בכלכלה כמו לאמריקאים. מסתבר גם שלנו אין "פעילות ריבונית" בכלכלה כמו לצרפתים. את הביטוי  "פטריוטיזם כלכלי", הס מלהזכיר פה. פטריוטיזם בישראל הלא-הוא שמור לנהי על האנטישמיות הממאירה, ועל מזימותיהם הזדוניות של שכנינו הרחוקים והקרובים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספרכאן***

 

 

11 מחשבות על “אנחנו רוצים להישמע, אמר השר הכלכלי

  1. תמר, שכחת את כיל ל"קנדים" CPC.
    זו אמנם ירדה למחתרת לא עמוקה במיוחד, להערכתי בשל אי נוחות פוליטית לראה"מ, אבל תצוץ בעוד זמן לא רב.
    החלפת עובדי דור א' ברותם אמפרט, רחש הפיטורים בשאר המפעלים והלחץ לאישור המכרה בבקעת ערד הם כולם מכוונים למטרת העלאת ערך המנייה לקראת עיסקת החלפת המניות.

  2. לקסי,

    אכן לא הזכרתי את כי"ל הפעם. זאת משום שברגע זה היא אינה בכותרות. הזכרתי אותה פעמים רבות קודם לכן, למשל במאמר "שלוש פעמים פוטאש" כאן בבלוג מה-12.11.12. אני משתדלת כל פעם להאיר זווית קצת שונה. אבל בגדול, זה סיפור אחד של אפס "פטריוטיזם כלכלי", בממשלה שעסוקה מבוקר עד וערב ב"גאווה לאומית".

  3. תודה על הפוסט.
    לגבי כיל, באחד הסיבובים הקודמים (כשאריק שרון היה שר התמת) מטרת התאגיד הקנדי היתה לסגור את כיל ולקבוע לבד את מחיר האשלג בעולם. שרון הראה להם את הדלת… לגבי הכרייה בבקעת ערד שהוזכרה כאן למעלה, אני לא מבין את התיזה של המגיב: אם המטרה היא למכור את החברה, אז האינטרס הוא להוריד את המחיר, או לפחות לא להציף ערך, בשלב זה. אם מבצעים מהלך שמשמעותו העלאת השווי, זה מקשה על המכירה. אלא אם כן מניחים שהקונה יקנה בכל מקרה, ורק רוצים להרוויח על המכירה ככל שניתן. אני לא אומר שזה לא יכול לקרות, אבל בחיים שאני מכיר, אין קונה שיקנה בכל מקרה. בוודאי אין מניעה להניח, כהסבר חלופי, שפגיעה בזכויות העובדים בכל צורה, היא חלק מההתנהלות "הרגילה" של בעל הבית ללא קשר למכירה כזו או אחרת.
    כל זה בסוגריים, הסיפור של אלסטום עלה מדרגה.
    ממשלת צרפת חידשה רגולציה המתירה לה להטיל ווטו על מכירת אלסטום, משום שהיא רואה בסוג זה של תעשייה נכס אסטרטגי. אני מתייחס פה לשורה של תמר למעלה, …"מעמדה (של ממשלת צרפת) הפורמלי בעסקה גלובלית – בין שתי חברות שאינן שייכות לה – אינו מוגדר". ובכן, אמרה ממשלת צרפת, מה, אין לנו מעמד מוגדר? אז עכשיו יש לנו. והוציאה ל- GE לשון.
    http://uk.reuters.com/article/2014/05/15/uk-france-takeovers-idUKKBN0DV18N20140515
    מכירה אפשרית של אלסטום ל- GE היא אחת משתי עסקות שעליהן דובר לאחרונה. פפייזר התעניינה באסטרה-זנקה הבריטית. פפייזר שמה על השולחן 106 ביליון (מיליארד) דולר. הפרלמנט הבריטי אומר, סליחה. גם קולנו צריך להישמע. הבריטים חוששים ממהדורה חוזרת של "ההשקעות" האחרונות של GE בתעשייה בפארמצבטית הבריטית, שנגמרו בסגירת מרכזי המו"פ בבריטניה.
    http://uk.reuters.com/article/2014/05/15/uk-astrazeneca-pfizer-lawmakers-idUKKBN0DV12820140515

  4. ערן,

    תודה על העדכון החשוב. ברשותך, אולי ארחיב עליו בשבוע הבא.

    לגבי כי"ל, הייתי במשרד התמ"ת בסיבוב ההוא שאתה מזכיר. תיארתי את ההשתלשלות במאמר"שלוש פעמים פוטאש", שהתפרסם כאן ב-12.11.12.

  5. טעיתי בשורה האחרונה. במקום "ההשקעות" האחרונות של GE בתעשייה בפארמצבטית הבריטית
    צ"ל "ההשקעות" האחרונות של פפייזר בתעשייה הפארמצבטית.. וכולי.
    מה שקורה היום בכי"ל סביב הכרייה בבקעת ערד, אולי מצדיק התעמקות בפרטים. אם מטרת הרוכשים היא אותה מטרה ישנה נושנה, ייתכן שזה מאיר באור חדש את הויכוח על הכרייה בבקעת ערד. לא ייתכן שאין דרך לבצע כרייה בלי להפחית למינימום את ההשפעות הסביבתיות. זו אמירה קצת רחוקה, אבל אני זוכר את מאבק הירוקים נגד המסוע, זה שמוביל היום את התוצרים (שהם חומר גלם לתהליכים הבאים) מים המלח למישור רותם. מסוע זה, הוריד מהכביש המון משאיות. הירוקים היו מה-זה נגד. אני לא בטוח שעמדתם באותה פרשה, היא דוגמה טובה לשיקול דעת מעמיק.
    לרגע של פיקנטריה, אותה תעשייה פארמצבטית בריטית היא זו שפיתחה את הויאגרה, ואחרי שזו הפכה למכרה יהלומים, מרכזי המו"פ הבריטיים שבהם פותחה התרופה, פורקו. אולי זה מה שישכנע מישהו משרי הכלכלה בישראל?.. אמנם, זקיפות הקומה אצלם משמשת לצרכים אלגוריים בעיקר. אבל אלגוריה על מה? (-;

  6. היי ערן,

    שאלה טובה: אלגוריה על מה. ואולי באמת זה קשור לכבוד לפרטים: מי שמכבד את הפרטים,מתלבט יותר ופחות מעסיק את עצמו ואת אחרים בזקיפות קומה אלגורית.

  7. ערן, מחד אתה אומר: "מה שקורה היום בכי"ל סביב הכרייה בבקעת ערד, אולי מצדיק התעמקות בפרטים." ומאידך אתה קובע: "לא ייתכן שאין דרך לבצע כרייה בלי להפחית למינימום את ההשפעות הסביבתיות." אז-זהו-שדווקא אין דרך לבצע כרייה בלי להפחית למינימום את ההשפעות הסביבתיות. הכותב "בקי בפרטים".
    לעניין ההשוואה למסוע ומאבקי ה"ירוקים"…
    הירוקים המוכרים יותר הם נגדנו.
    רשות הטבע והגנים נהנית מתמיכה של כי"ל (פרוייקט הנשרים, השתתפויות בפעילויות של רשט"ג המשלבות ביקורים "מונחים" במפעלי החברה, ועוד). התוצאה תמיכה מפורשת של רשט"ג בכרייה בבקעת ערד.
    החברה להגנת הטבע מקבלת כנתון את עמדת כיל שחייבים לכרות פוספטים בנגב וכדי לדחות את הכרייה באתרים נחשבים לה ("תמימות"?) היא נמנעת מהתנגדות לכרייה בבקעת ערד ולמעשה תומכת בה. לדוגמה: החלה"ט אינה כוללת את הכוונה לכרות בבקעת ערד ברשימת האיומים על השטחים הפתוחים.
    חיים וסביבה, הקואליציה לבריאות הציבור ואט"ד מתנגדים למכרה.
    להערכתנו התחממות המאבק על הרשות לכרות בבקעת ערד מכוונת בשלב ראשון להעלאת ערך המנייה של כי"ל. הודאת-בעל-דין היתה בדברי בכיר בכיל בדיון שהתקיים בועדה המקומית לתכנון ובנייה בערד, הוא אמר: "ערך המנייה של חברת פוספטים נקבע לפי גודל העתודות שברשותה".
    ______________
    גילוי נאות, הכותב היה ממקימי העמותה "רוצים לחיות בלי מכרות" ועמד בראשה.

  8. שלום רב,
    תודה על הפרטים. אני לומד מהם שיש ויכוח פנימי בין גופים המזוהים כירוקים, ואינני לומד עם מה הויכוח. כדי להישאר בגבולות הבלוג, הייתי רוצה לשמוע מהן ההשלכות של אי-כרייה, ומהי ההנמקה של ההתנגדות לכרייה. למה אין דרך לכרות וגם להפחית למינימום את ההשפעה הסביבתית? מכרות פתוחים יש בעוד מקומות בעולם.
    אני מזכיר שהעניין בכריית פוספטים שונה מהפקת גז, למשל. הפוספט רובו כככולו מעובד בישראל, לא נשלח מכאן כחומר גלם. כלומר מה שמיוצא מישראל הוא מוצר מוגמר, לא אוצר הטבע כמות שהוא. מדובר בתעשייה, לא בהפקה גרידא.
    מה שעוד איננו בהיר, הוא איך מאבק על ההפקה, משרת את עליית ערך המניה. אני הייתי נמנע מלרכוש מניה (ובעקבות זאת, בעקיפין הייתי גורם לעיכוב בעליית הערך) אם הייתי שומע על מאבק בהיתר לכרות. הרציונל של הנימוק איננו מובן.
    תודה שוב

  9. נדחתה הצעת החוק להגבלת מכירת חברות ישראליות לזרים:
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3631377,00.html
    ועדת שרים לענייני חקיקה הצביעה היום נגד הצעתו של חבר הכנסת אבישי ברוורמן (העבודה) להגבלת העברת השליטה בחברות ישראליות אסטרטגיות לידיים זרות. ההצעה נדחתה פה אחד, בהם גם שר האוצר לפיד שהביע את התנגדותו להצעה.
    ההצעה של ברוורמן הוגשה על רקע התעניינותן של מספר חברות סיניות בחברות ישראליות ורכישתן – בדגש על תנובה וכלל ביטוח. על ההצעה חתמו 49 חברי כנסת. על פי ההצעה שר הכלכלה ימנה ועדה מיוחדת שתבחן את מכירת תאגיד מרכזי במשק שחברה זרה מעוניינת לרכוש אותו. אם תחליט הוועדה שמכירת החברה נוגדת את האינטרס הציבורי, לא יהיה ניתן למכור אותה. פגיעה באינטרס ציבורי, הינה לפי הצעת החוק גם פגיעה בזכויות עובדים, בתעסוקה במשק, בתחרות במשק, בייצור המקומי או ברווחת התושבים.
    ״בניגוד לתעשיינים הישראלים, בעלי שליטה ומנהלים זרים עשויים שלא לתת משקל מספק לסוגיות החשובות לציבור הישראלי כגון זכויות העובדים, מצב תעסוקתי, תחרות, עידוד הייצור המקומי ורווחת התושבים, ומידת ההשפעה של הלכי הרוח בישראל על אותם בעלי שליטה ומנהלים זרים היא מוגבלת", נכתב בהצעת החוק, "כך, בעלות זרה בחברות מרכזיות במשק הישראלי עלולה להשפיע לרעה על הפעילות המקומית של החברה, כולל העברת פעולות רבות מחוץ לישראל, ללא כל התחשבות בהשלכות החברתיות והכלכליות הפוטנציאליות הכרוכות בכך".

    מתוך הרקע להצעה של ברוורמן:
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3631300,00.html
    בארה"ב, בצרפת, בבריטניה וגם בסין חוקקו חוקים להגבלת השקעות זרות.
    השתלטותם של תאגידים זרים על חברות מקומיות היא מציאות יומיומית בכלכלה הגלובלית. בהתאם, מדינות שונות ניסחו חוקים שנועדו להדק את הפיקוח על הנעשה בחברות מקומיות שנשלטות בידי משקיעים זרים, ואף להגביל את חדירתם לתחומים שונים בתעשייה המקומית – בדומה להצעת החוק של ח"כ אבישי ברוורמן.
    בצרפת מונהג מנגנון הגנה בראשות משרד הכלכלה אשר מוסמך לאשר השקעות זרות, וכן לעכב או למנוע השקעות כאלה מטעמים של ביטחון לאומי. בחוק ההפרטה של צרפת משנת 1993 נכללות בין השאר הנחיות בכל הקשור להפרטת תעשיות ביטחוניות. חוק זה מאפשר לממשלה להמשיך לשלוט בתאגידים ביטחוניים מסוימים באמצעות "מניית זהב" (מניית שליטה) כדי להגן על האינטרס הציבורי. צרפת מחייבת משקיעים זרים בכל תחום לדווח למשרד הכלכלה על השקעותיהם בה.
    בריטניה מגבילה את ההשקעות הזרות בכמה ענפים ובהם תחבורה אווירית, דיג, זכויות שידור ותעשיות ביטחוניות. חוק התעשייה מ־1975 מסמיך את הממשלה להתערב בעסקה מעין זו כאשר יש חשש שהשתלטות של גורם זר על תעשייה מסוימת עלולה לפגוע באינטרס הלאומי. שליטה מוגדרת כאחזקה ב־30% לפחות מזכות ההצבעה בחברה.
    חוק ההשקעות הזרות של גרמניה מסמיך את המדינה למנוע השקעה זרה בשל חשש לביטחון הלאומי, לסדר הציבורי או למדיניות החוץ, או מתוך שיקולי טובת המשק. בגרמניה יש לממשלה סמכות עקרונית להגביל או למנוע השקעה זרה מטעמי ביטחון לאומי, אך אין מנגנון ביצוע ייחודי המתמקד בהפעלת סמכות זו. גרמניה מגבילה את ההשקעות הזרות בענפים מסוימים כגון בנקאות ותחבורה אווירית. כך למשל, נקבע כי בענף התחבורה האווירית ניתנים רישיונות רק לחברות שרוב השליטה בהן היא בידי אזרחי גרמניה. זרים אינם רשאים להחזיק יותר מ־49.9% ממניות חברה הפועלת בסקטור זה.
    בסין, כנראה כתוצאה מתסכול לאור הבדיקות הקפדניות וההגבלות שהטיל הממשל האמריקאי על השקעות סיניות בארה"ב, אימץ הממשל ב־2006 שורת הגבלות על השקעות ישירות זרות. החקיקה מקנה לשר המסחר סמכות לערוך בדיקה מחדש של כל ההשקעות שתוצאותיהן בפועל הן שליטה של גופים זרים.
    בארה"ב, יחידים ותאגידים זרים המשקיעים בתאגידים אמריקאיים שמפתחים או מחזיקים בטכנולוגיות שעוסקות בביטחון הלאומי של ארה"ב, נדרשים להתמודד עם ביקורת קפדנית ותהליך אישורים ארוך מצד הממשל האמריקאי. במהלך שני העשורים האחרונים ולאור החקיקה בארה"ב בנושא השקעות זרות ישירות נמנע ביצוען של כמה השקעות סיניות במדינה.

  10. ערן,

    תודה על העדכון האחרון. הכנתי מאמר המשך בנושא, במידה רבה על סמך ההפנייה שלך (בתגובה מה-15.5) על הצו שהוציאו בצרפת המסמיך את הממשלה למנוע השתלטויות מסויימות. הוספתי גם מניסיוני במשך השנים בתחום הזה בישראל. המאמר שלי מוכן, ואני עורכת אותו עכשיו. הוא יתפרסם בעוד מספר שעות.

  11. שלום ערן,
    תודה על השאלות (מישהו פעם כתב לי בתשובה לשאלות כאלה: השאלות רבע עמוד, התשובות ספר), אנסה להשיב בקצרה. לפני הכל הפנייה לאתר שלנו: http://www.nobarir.com.
    תשובות:
    הויכוח בין הירוקים. הירוקים מקבלים את עמדת כיל שבכל מקרה צריך לכרות את סלע הפוספט בארץ ולא להפעיל את מפעלי העיבוד על סלע פוספט מיובא (כמו שעושים בארה"ב ובחיפה כימיקלים ולא מפסידים). משיקולי מיזעור נזקים הם מעדיפים (רשט"ג) את הכרייה בבקעת ערד ומקבלים את עמדת רותם-אמפרט שלא יהיה נזק בריאותי לתושבי הסביבה. רשט"ג גם מקבלת מתנות שונות מכיל (פרוייקט הנשרים, טיולי בתי-ספר וכנראה גם אחזקה של פקח ורכב שטח. החלה"ט הולכים בעקבות רשט"ג וטוענים שהמאבק שלנו הוא NIMBY והוא בכלל עניין בריאותי ולא סביבתי. הירוקים האחרים איתנו.
    מיזעור נזקים. הכרייה נעשית במכרות פתוחים ובתנאי המדבר אין דרך למנוע עליית שיעור האבק המרחף באוויר. האבק המרחף שאינו שוקע (יחס נפח מאסה) ננשם ויוצר תחלואה. בארה"ב הכרייה נעשית באזורים שבהם יורד הרבה גשם (1330 – 1400 מ"מ לשנה, בערד 129, פירוט בהערת העורך כאן http://www.blacklabor.org/?p=54545). בארה"ב אין מכרות פעילים בקרבה לישובים.
    עיקר המכירות של פוספטים מישראל הוא של מוצרים ברמה כזו או אחרת של עיבוד (לפי הדוחות של כיל חלק מהפוספט נמכר כסלע לא מעובד). ניתן כיום לקנות (בעיקר ממרוקו) סלע פוספט בעל ריכוזי P2O5 גבוהים יותר ויעילים יותר לעיבוד במפעל.
    סלע הפוספט הוא המקור העיקרי להפקת המוצרים והוא נמצא בסכנת אזילה בעולם כולו. על כן ערך המנייה של חברת פוספטים נקבע לפי רזרבות הכרייה העומדות לרשותה, כמו שכבר כתבתי, המאבק אכן פועל בכוון ההפוך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s