למדי אותנו את יסודות הסטטיסטיקה הכלכלית, ביקשה ממני קבוצת בוגרי המחנות העולים. אבל בלי מודלים סטטיסטיים משמימים, הם הוסיפו. נעניתי לאתגר, חיפשתי ומצאתי כי המשתנה הכלכלי האינטואיטיבי ביותר הוא האבטלה. מדידת אבטלה היא ספירה פשוטה של אנשים. היא אינה מותנית בהבניה קודמת של מושגים, נדבך אחר נדבך.
לימוד נתוני האבטלה מאפשר להמחיש בפשטות את דילמת היסוד של השימוש בנתונים כלכליים: לעולם, ובאמת לעולם, לא תגיעו בעזרתם למסקנה נחרצת. אפשר, למשל, לראות כי שיעור האבטלה בישראל בראשית 2014 נמוך משמעותית מזה שבאיחוד האירופי או בארה"ב. אבל אין לדעת, ממערך הנתונים כשלעצמו, כמה דומה זווית הצילום שלנו לזווית הצילום במדינות ההשוואה.
הבעייה אינה בהגדרת הנתונים או בשיטת מדידתם: סקר כוח אדם של הלמ"ס בישראל מותאם מאז היווסדו לדרישות ארגון העבודה הבינלאומי. הסקר גם עומד בתקני ה-OECD מאז הצטרפות ישראל לארגון. לא פה הבעיה, אלא במבנה השונה של המשקים. תנאי הזכאות לדמי אבטלה ולהבטחת הכנסה אינם זהים במשקים השונים, גובה הקצבאות ומשך התשלום שלהן ייחודי לכל מדינה. לכן גם תגובותיהם של מחפשי העבודה, המתבטאות בשיעור האבטלה, אינן זהות. ועוד לא אמרנו מילה על האופן שבו אנשים משפות שונות ומתרבויות שונות משיבים לשאלות סקר זהות כ-אילו.
הדגשת הבעייתיות הגלומה בנתונים ישר מההתחלה, מכוונת להדוף מראש את ההתחכמות הידועה על סטטיסטיקה כלכלית. היא באה לומר, כן, אנו יודעים שנתונים סטטיסטיים במדעי החברה אינם פרי ניסוי מעבדתי כמו במדעי הטבע. איסופם מושפע מתנאי השטח: כסף, אינטרסים וכוח. הוא מושפע מקשיי תקשורת בין אנשים. אבחון כלכלי-חברתי אף-פעם אינו מושלם, אך גם אבחון רפואי הוא כזה, ובכל זאת לפעמים נזקקים לו.
הסקת המסקנות מנתונים שאינם מתפרשים באופן חד-משמעי קוראת לתבונה וליושר מקצועי. יעיד על כך מי שהינו מופת לתכונות האלה, ג'והן מיינארד קיינס, שהגדיר את תכונות הכלכלן האידיאלי באופן הזה:
"נראה כי לימודי הכלכלה אינם דורשים כל כישרון ייחודי ממעלה גבוהה במיוחד. האין זה, מבחינה אינטלקטואלית, נושא קל בהשוואה לענפיהם הגבוהים של הפילוסופיה או של המדעים הטהורים? נושא קל, שרק מעטים מצטיינים בו! ההסבר לפרדוקס טמון אולי בכך שאמן הכלכלה חייב להחזיק בשילוב נדיר של כשרונות. הוא חייב להיות מתמטיקאי, היסטוריון, מדינאי פילוסוף – בדרגה מסויימת. הוא חייב להבין סמלים ולדבר במילים. הוא חייב לחשוב על הייחודי במונחים של הכללי, ולגעת במופשט ובמוחשי באותה המחשבה. הוא חייב לבחון את ההווה לאורו של העבר לצורך העתיד. שום חלק מאופיו של האדם או ממנהגיו אינו יכול לשכון לחלוטין מחוץ לטווח מבטו. הוא חייב להיות חדור מטרה ומנותק בעת ובעונה אחת: מרוחק ונאצל כאמן, ועם זאת לעתים קרוב לאדמה כפוליטיקאי" (קיינס אצל רוברט היילברונר, הפילוסופים הארציים, מרכז שלם 2012).
דבריו של קיינס, בצירוף למילים המעטות שכתבתי בהתחלה, הם בעיניי הקדמה טובה לקורס סטטיסטיקה כלכלית. משנתה הסדורה של הכלכלה המודרנית שומרת על מתכונתה המקורית כבר כמעט 250 שנה. זוהי הוכחה מספקת לגרעין האמת הטמון בה. אל גרעין האמת הזה מצליחים להתקרב בעזרת נבירה בנתונים.
לימוד ראוי של סטטיסטיקה כלכלית הוא בעל ערך חינוכי, אם הוא מצליח להעביר לתלמיד רק מקצת מהספקות שבהם כלכלן מתייסר בזמן הנבירה. לימוד ראוי של סטטיסטיקה כלכלית מצליח להבהיר מדוע אין ביכולתה של הכלכלה לספק תשובות מוחלטות. לימוד ראוי של סטטיסטיקה כלכלית מצליח לחדד את הסתירה בין עצם מהותו של תחום הכלכלה לרפורמות-אינסטנט ולפתרונות קסם.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספרכאן***
עידן השוק החופשי 
אם כבר נגעת בסוגיית האבטלה, אשמח אם תכתבי פוסט על מצב האבטלה והתעסוקה בארץ ועל הטענות כאילו ישראל נמצאת כיום במצב של תעסוקה מלאה. מה דעתך על זה?
אהבתיאהבתי
סער,
אני צריכה קצת לחשוב איך אני עושה את זה מבלי לומר את המובן מאליו. והמובן מאליו הוא שהחמרת תנאי הזכאות לדמי האבטלה והבטחת ההכנסה בשנים האחרונות גרמה לאנשים רבים להתייאש מהפניה ללשכות, ומהגדרת עצמם כ"מובטלים". מובטלים סמויים רבים נחבאים בין העובדים חלקית שמספרם גדל ובין אלה שמגדירי את עצמם כ"עצמאים". הדברים האלה די ידועים (או שאתה חושב אחרת, אז אמור לי) והשאלה היא אם אני יכולה להוסיף משהו מעניין על זה.
אני מקווה שבמהלך הקורס הקרוב אני אלמד דברים חדשים מתוך העבודה שהתלמידים יעשו, וגם שהמחשבה שלי תתרענן, כמו שקורה לי תמיד, מתוך חילופי הדברים עם מי שיושב בהרצאות. אז נחכה עוד קצת, ואם יש לך זווית חדשה שיכולה להוסיף, אשמח אם תפרט אותה כאן, אולי זה יתחיל להניע משהו חדש.
אהבתיאהבתי
מה שמובן מאליו בשבילך אינו מובן מאליו בשבילי או בשביל אחרים וגם אינו בהכרח כתוב בצורה מסודרת ושיטתית בשום מקום. הייתי שמח אם תכתבי את זה.
אגב, צריך גם להסביר את זה שגם שיעור המועסקים השתפר משמעותית.
אני אכתוב לך עוד כמה דברים במייל. תודה
אהבתיאהבתי
סער,
אשמח לפירוט שלך במייל, ואני מנסה לחשוב איך להגיש את כל הדברים באופן שלא יהיה טכני מדי וכבד מדי.
אהבתיאהבתי
מה שמובן מאליו בשבילך אינו מובן לאחרים!
אהבתיאהבתי
הסברת יפה.
יש כל כך הרבה טריקים שהסטטיסטיקאים משתמשים בהם רק כדי שלא נוכל לראות את המידע האמיתי, ולכן יש את האמרה הנדושה על הסטטיסטיקה של: "יש שקרים, יש שקרים גסים ויש סטטיסטיקה".
אשר לאבטלה. בישראל, מי שעובד שעה בשבוע יורד ממצבת האבטלה. גאוני. לא ?
אהבתיאהבתי
נחום,
אם כבר שניים אומרים את זה, אחשוב על דרך להציג את הנתונים באופן שיהיה תקשורתי מספיק.
אהבתיאהבתי
משה,
אתה צודק, אבל ההגדרה הזו של האבטלה (וגם שאר ההגדרות בסקר כוח אדם של הלמ"ס) הן מאד ותיקות וכאמור אלה הן ההגדרות הבינלאומיות המקובלות. חשוב לנו לדבוק בהם, כדי שנתוני האבטלה שלנו יהיו השוואתיים גם לצרכינו, וגם לצרכי כל מי שנזקק למידע על כלכלת ישראל.
האם בתוך ההגדרות האלה לא חבויה מניפולציה נסתרת? – כל שלטון, ולא מהיום, מעוניין להקטין את האבטלה הנמדדת אצלו. לכן קשה לי לומר משהו על ההגדרה הזו בשליפה. דבר אחד אני בכל זאת יכולה להעיד: ישבתי שנים רבות בוועדות ההיגוי הציבוריות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ישבו שם בזמנו נציגי גופים ציבוריים בעלי אינטרסים נוגדים. ההתלבטויות תמיד היו אמיתיות וקשות. סטטיסטיקה כלכלית היא תחום מורכב.
אהבתיאהבתי
תודה על המאמר.
בהמשך לדברים אלה, מאמר בגלובס מדבר על שיעור האבטלה בארצות הברית, שלכאורה ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז פרוץ המשבר הכלכלי, למעשה נובע מירידה במספר מחפשי העבודה, ולא מירידה במספר הלא מועסקים.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000935945#fromelement=hp_morearticles
אהבתיאהבתי
ערן,
תודה.
אהבתיאהבתי
משום כל הדיון בשגיאות המדידה מאחורי הכלכלה מתרכז במניפולציה הממשלתית. מענין למה לא היה אף תגובה שמעירה על כך שגם מי שעובד משרה מלאה בלי להצהיר נספר בתור מובטל. הכרתי אישית לפחות שני אנשים שקיבלו דמי אבטלה ועבדו באותו זמן.
אהבתיאהבתי
מדען,
טבעי לגמרי שכל הטבה הניתנת על ידי הממשלה, ישנם כאלה שינסו לנצל אותה לרעה. וברור לגמרי שתפקיד שירות התעסוקה לסנן את האנשים האלה. לא נכנסתי לסוגיה הזו כאן, בעיקר משום שהתרכזתי בסקר כוח אדם שבו התשובות אינן בהכרח זהות למה שמצהירים בשירות התעסוקה.
אהבתיאהבתי