ביטקוין, מטבעות חלופיים, הייתה מדינה

 

זה התחיל בכמה מטבעות נידחים, שהונפקו באיזורים נידחים. עכשיו מונים כבר אלפי מטבעות כאלה.  המשותף לכולם הוא הרצון להיבדל מכל מטבע מרכזי – מטבע המדינה או מטבע גוש מדינות כגון האירו. המפריד הוא זהות המנפיק ויעדו. בהתחלה הייתה זו יזמה של קבוצות חברתיות קטנות ששאפו לפתור בעיה מקומית. כעת, תשומת הלב מופנית לביטקוין ולכפיליו רחבי האופקים.

שאלת הפתיחה

מתבקש לשאול מדוע זה קורה דווקא עכשיו, בעשרים וחמש השנים האחרונות, מדוע זה לא קרה קודם? והתשובה היא: הנפקת המטבעות האיזוריים מבטאת אובדן-אמון במדינה. הנפקת הביטקוין וכפיליו אומרת יותר מזה. היא מכריזה בקול על חולשת המדינה בעידן הגלובלי. חולשה זו מנוצלת לרעה על ידי פוליטיקאים וראשי תאגידים מושחתים. ואם כך – אומרים מנפיקי המטבעות החלופיים – מדוע שגם אנחנו לא נהנה.

התשובה התמימה

תמימות, כרגיל, משתלבת היטב עם מגורים בעיירה נידחת. שם, בפרובינציה הרחוקה, היו מי שהרגישו לא-נוח עם יוקר המחיה – עלות סל המוצרים שלהם, ובעיקר עם רמת חייהם – היחס בין הכנסתם לעלות הסל המוצרים. הרגשתם הלא-נוחה גברה בד בבד עם  התקדמות הגלובליזציה. לכן תופעת המטבעות המקומיים בעידן החדש בולטת במיוחד מעשור שנות ה-90, העשור שבו הגלובליזציה התחילה להתפשט.

תושבי הפריפריה – שהכנסותיהם בדרך כלל נמוכות מהכנסות תושבי המרכז, ופחות מותאמות למגמות המרכז – נתקלו בקושי הולך וגובר להתפרנס. פיתרון המטבע המקומי עוזר להם להישאר א-גלובליים.

ההתרגלות למטבע המקומי, שיכולת השימוש בו מוגבלת בחוץ,  מהווה חסם סחר המגן על הייצור המקומי. השליטה המקומית במטבע מאפשרת לווסת את ערכו לעומת המטבעות האחרים, באופן הנוח ביותר לתושבי האיזור. כך היא מסייעת לנטרול אחת התופעות המציקות ביותר בגלובליזציה: תלותו של המטבע באירועים חיצוניים, כגון  ספקולציה הנשענת על תנועות ההון החופשיות. התלות החיצונית מוחמרת במיוחד אצל אלה שאימצו מטבע רב-לאומי כגון האירו. ערכו של מטבע כזה מושפע בעיקר מתנאי הכלכלה אצל מנהיגותיו, ומשקף רק מעט את יחסי הייצור אצל חברותיו החלשות יותר.

התשובה הלא-תמימה

ניסיונם התמים של הפעילים החברתיים נתקל בהתעלמות מצד מוסדות המדינה בארצותיהם. כך יצא שהנגיסה הקטנה בריבונות גררה אחריה נגיסה גדולה יותר – נגיסתם של יזמים לא-תמימים שמיהרו להשחיל את עצמם לפתח.

מה בדיוק מחפשים אותם מנפיקי מטבע פרטיים, לא לגמרי ברור. חלקם מנצלים את אווירת האי-וודאות, ואת צמצום ההזדמנויות בבורסה, כדי למכור לציבור כלי השקעה מפוקפק תחת השם המכובד של ”מטבע". הם, המנפיקים, יכולים מאוחר יותר לנפח את ערך הדבר-הזה-מה-שהוא-לא-יהיה ולהתעשר  מהספקולציה. אחרים רודפים אחר פרסום וכוח. כולם נשענים על מילות קוד ריקות כגון,  "חופש כלכלי" ו"פוליטיקאים מושחתים".

שאלת הסגירה

התפוררות משטר המטבע היא התפוררות המדינה שאנו מכירים. לא סתם המטבע הוא סמל שלטוני עתיק. שליטה במטבע היא שליטה בכלכלה כולה. ומעניין לראות כי במקביל לערעור על שליטת המדינה במטבע, שומעים יותר ויותר ערעורים על מעמד הבנק המרכזי – מוסד שלטוני שמתכונתו מאז סיום מלחמת העולם השנייה עוצבה במיוחד על מנת להגן על הדמוקרטיה.

מנסחי הטיעון התיאורטי נגד הבנק המרכזי הם לכאורה ליברטריאנים קיצוניים. הם מחזקים את טיעונם בשנאת הממסד הבנקאי הפרטי מאז המשבר הפיננסי. אך כרגיל במצבים כאלה, מלוא משמעותו של התהליך אינה ברורה. היא תתברר רק כשנדע מי  מצפה להרוויח משבירת הבנקים המרכזיים והממסד הפיננסי שאיתם.

מתקבל הרושם, שגורמים כלכליים חזקים עומדים מאחרי הקמפיין. אלה יכולים להיות תאגידים רב-לאומיים בעלי חוב גדול, המקווים ששבירת הבנקים המרכזיים תקפיץ את האינפלציה ותשחק את ערכו הריאלי של חובם. הם יכולים להיות גופים פיננסיים חדשים המקווים לתפוש את מקומם של הישנים. מה שלגמרי ברור הוא שהאנרכיה שתפרוץ כתוצאה משבירת הסדר הישן לא תשפר את איכות חייהם של האזרחים מן השורה.

על כן השאלה הסוגרת את המאמר הזה היא שאלת ההימנעות: הימנעותם של הבנקים המרכזיים, של הממשלות, ושל גופים כגון קרן המטבע הבינלאומית מכל תגובה. האם הם קולטים את מלוא משמעותה של התוקפנות המופנית כלפיהם? ואם כן, תגובתם המהוססת מעידה על הדרך הארוכה שהם עברו מאז ימי תפארתם.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספרכאן***

5 מחשבות על “ביטקוין, מטבעות חלופיים, הייתה מדינה

  1. בדיוק אחרי שקראתי אצלך – ראיתי בכלכליסט (פריט מספר 2 בדו"ח הטכנולוגי, שהוא אחד הממתקים היומיים שלי , ולא בגלל הטכנולוגיה אלא בגלל הכותב) שמערך המיסים האמריקאי מצא תגובה נאותה לענייני המטבעות האלה – החליט שאינם מטבעות.
    http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3627929,00.html

  2. שלום, תמר. יש לי שאלה אליך, ללא קשר לנושא הכתבה:

    המדינה יכולה ללוות כסף מהבנק המרכזי.
    אז הבנק המרכזי מדפיס כסף ומלווה לה אותו.
    היא לא זקוקה לאנשים פרטיים או גורמים חיצוניים שילוו לה כסף(החזר עם ריבית)
    בצורה כזו אפשר להשיג כסף רב מאוד.
    כסף זה יכול להיות מושקע ולייצר מקומות עבודה.
    הממשלה גם לא צריכה להחזיר את הכסף לבנק המרכזי (זה כסף ממשלתי).

    האם הממשלה (באופן תיאורתי) יכולה להלוות מהבנק (לייצר) כסף
    ככל שתחפץ ? (נניח ובנק ישראל לא מגביל את כמות הכסף שהוא מלווה למדינה)
    ובכך לייצר כסף כאוות נפשה? מה המכשול כאן?

  3. שונרא,

    עניתי לך אתמול, לא יודעת לאן זה נעלם. בכל אופן, כתבתי שם שהמיסוי המתואר בכלכליסט הוא תשובה להיבט מסוים אחד של המטבעות האלה: היותם מכשיר הימור לכל דבר ועניין, ואם כן מדוע שלא ימוסו כמו ניירות ערך למיניהם.

    אבל נותרת השאלה היותר חשובה. ככל שהמטבעות האלה מתרבים ומתפשטים הם מזרימים למערכת "כסף" שאינו נשלט על ידי הממשלה. ובעצם כך מערערים את שליטת הממשלה באחד מהברזים הכלכליים החשובים.

  4. ואני דוקא חושב שהמטבעות האלטרנטיביים, ובראשם הביטקוין, מהווים תשובה לא רעה לעריצות של הבנקים המרכזיים, הבנקים המסחריים ובכלל כל התחום הפיננסי. בנק מרכזי יכול להחליט לשחוק את ערך הכסף (ע"י 'הקלה כמותית' למשל), לשרוף לכל דבר ועניין את ההון הקטן שצברתי בשנים של עבודה קשה ולהכריח אותי לשחק איתו ברולטה כלשהי תהא זו נדל"ן או בורסה בנסיון נואל לשמור על ערכו.

    מטבעות אלטרנטיביים, בהנחה שאכן ימלאו את יעודם, יכולים להיות גידור לא רע כנגד ההתנהגות הבריונית הזו. כמובן שהם לא חפים מבעיות וספקולציות וכל מי שמתכוון 'להשקיע' בהם כדאי שישים לב טוב מה הוא עושה. *הרעיון* מאחוריהם, עם זאת, הוא נכון בעיקרו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s