ברוכים הבאים לשוק החופשי – מכירה באינדיבוק

ספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי עלה למכירה באתר אינדיבוק (30 שקל כולל דמי משלוח). כל פרטי הספר (פרק לדוגמא, ביקורות) נמצאים באינדיבוק וגם בטור צד של אתר זה. הנה כמה מהסוגיות הבוערות של כלכלת ישראל, שהתרעתי עליהן בספר (שנת 2008) עוד לפני שהן החלו לבעור.

משמעת תקציבית לחוד,  הוצאת ממשלה מוקטנת לחוד

"מה שכמעט לא נשמע הוא הקול האומר כי הטלת משמעת תקציבית אין פירושה בהכרח קיצוץ ההוצאה. אפשר לשמור על גידול הוצאה סביר ובה בעת להקטין את הגירעון. המטיפים לקיצוץ בעצם מניפים את דגל הממשלה הקטנה – מגזר ציבורי מכווץ יחסית לתוצר. זאת במידה רבה מתוך מניע אידאולוגי. סוגיה זו כשלעצמה אינה זוכה לתשובה חד-משמעית בכלכלה, ומגוון התשובות עליה עשיר כמגוון  הערכים הלאומיים, המבנים המוסדיים והמסורות. יש אפילו המייחסים את פריחתן של כמה ממדינות סקנדינביה לתקציב מוגדל. אבל לחסידי הממשלה הקטנה נוח לזהות תקציב מוגדל עם גירעון ועם חוב. כך הם הופכים את ההצעה לתקציב אחר לבלתי מתקבלת על הדעת. ומי שמשיב להם בזעקות חמס רק עוזר להסוות את ההטיה". (שם, עמ' 12-11).

הפיכתו של בנק ישראל לסוחר מטבע לא תגביר את השליטה בשער החליפין של השקל

"במארס 2008 סטה בנק ישראל מעקרונו המקודש מאז 1997 – אי התערבות בשוק המט"ח – והודיע על רכישת דולרים יומית בהיקף של 25 מיליון דולר. ביולי אותה שנה הגדיל הבנק את היקף רכישתו היומית ל-100 מיליון דולר. הודעות דרמטיות כאלה תמיד מעוררות תגובה, וגם כאן הן עוררו פיחות זמני. ספק אם הן יועילו להכוונה מתמשכת יותר של שוק המט"ח. לטווח הארוך יותר נראה שלא תהיה ברירה אלא לשקול סינון מסוים של תנועות ההון קצרות הטווח והגבלת האשראי שהבנקים בישראל נותנים להימורי מטבע".

ציטטתי בהמשך מדבריו של סטנלי פישר בריאיון לסבר פלוצקר 'אני לא יכול להגיד לכם שאני לגמרי מבין מה קורה בשוק מטבע החוץ, ושאני לא מופתע מהרמה של שער החליפין של השקל. קשה לי להסביר אותה'. וסיימתי בקריאה "אכן סיבה טובה לריענון ההסתכלות על שוק המטבע בישראל" (שם, עמ' 56-55).

השוני היחיד מאז הוא הגדלת סכומי הרכישה של בנק ישראל, ללא הועיל, בהימורו על המטבע.

עידוד השקעות הון בגרסתו העכשווית לא יתרום לצמיחה, רק יתגלגל ל"רווחים כלואים"  

"הקלת המס המשאירה אמצעים עודפים בידי החברות אמורה להאיץ אותן להשקעות יצרניות, אך בכל המדיניות המתועשות אין הוכחה שכך היא עושה. במקרה או שלא במקרה שנות ה-90 הן דווקא שנות הבועה הפיננסית, אולי לשם ההון מעדיף לזרום" (שם, עמ' 126).

"קשה לראות במה עדיף שיקול דעתו של פקיד מס אחד על מנהלה שבה חברים נציגי משרדים ונציגי ציבור (מנהלת מרכז ההשקעות). עידוד ההשקעות גם אינו ייעודו של אגף המסים ולכן קרוב לוודאי שלא יזכה למלוא תשומת הלב של פקידיו. מתן הטבת המס בדיעבד, בלי אישור מראש, אף יוסיף אי-ודאות להחלטת ההשקעה"(עמ' 132).

אלה רק כמה מנושאי הדיון. קיראו והקדימו את זמנכם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s