אינדקס יוקר המחיה, מה-זה-יוקר-המחיה

אינדקס-יוקר-המחיה קפץ לי לראש משום מקום, כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה. אינדכס יוקר המחיה (בכ' במקום בק') הוא המונח שהופיע בסוגריים ליד מדד המחירים לצרכן בשנתונים הישנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נברתי בספרייתי, והוא נמצא שם בשנתון הכי מוקדם שאני מחזיקה (שנת תשי"ד) ובשנתון 1961. מהלשכה המרכזית לסטטיטיקה נמסר לי כי הביטוי הזה היה בשימוש רשמי עד לדצמבר 1958.

הצגת מדד המחירים לצרכן כמדד יוקר המחיה עשויה לעזור בהבהרת המושג יוקר המחיה ומגבלות הדיון בו. מה בסך הכל רצינו? רצינו אפשרות להשוואת עלות המחיה בין תקופות שונות ובמקומות שונים. ומה קיבלנו? קיבלנו מדד, ובעצם סדרת מדדים, שכולם עונים על השאלה, אבל כל אחד מהם עונה באופן קצת אחר.

נתחיל עם בעיית המדד הקלאסית: מהו סל הצריכה הכי ייצוגי לעלות המחיה של כו-לם. סל מדד המחירים לצרכן מכיל היום כ-1,300 מוצרים ושירותים. ברור ש-1,300 זה לא כל המגוון. ברור גם שלכל קבוצת אוכלוסיה יש את הסל "שלה". אבל, אין ברירה, רוצים מדד מייצג, הולכים על איזשהו סל ממוצע.

חשבתם שהבנתם, עוד לא. השאלה הבאה היא סל קבוע או סל משתנה. אם נשמור על סל מוצרים קבוע, לא ישתקף במדד שינוי דפוסי הצריכה  המתרחש יום-יום (מספיק שמשנים את אריזת הקוטג', זה כבר לא אותו מוצר). אם נשנה את הסל בכל רגע, תיפגע ההשוואתיות בין רמות המחירים שבמהותה מבוססת על השוואת סל זהה בשתי תקופות. מה עושים? חצי-קפה-חצי-תה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מרעננת את הסל כל מספר שנים.

אחרי שקלטנו עד כמה "מדד יוקר המחיה" – שכולנו נשבעים בו – אינו המענה המוחלט לכל דבר, אפשר לעבור למדד יוקר מחיה אחר: המדד המככב בכל אמצעי התקשורת – יוקר-המחיה-הנוראי-בישראל-בהשוואה-בינלאומית. או, בנוסח מפורש יותר, מדד יחס העלויות בין סל צריכה בישראל לסל צריכה במדינה או בקבוצת מדינות אחרת. ועכשיו, אחרי פירוק  המדד הראשון, מוסר לוט המסתורין מעל ההשוואה הבינלאומית. בסך הכל, אלה שתי זוויות הסתכלות על יוקר המחיה: השוואת אורך בין תקופות, והשוואת רוחב בין מדינות.

השוואת הרוחב  זהה במהותה לאותה מדידה הנערכת כשגרה במדד המחירים לצרכן, אלא שלשלל הסיבוכים שכבר הזכרנו נוסף עוד סיבוך אחד. כשאנו משווים את מחיר הסל בשתי מדינות, צריך להתגבר גם על השוני במטבעותיהן. נאמר שההשוואה נערכת בין ישראל לארה"ב. הסל שלנו נקוב בשקלים, הסל שלהם נקוב בדולרים. בניסיון ראשון להגיע למכנה משותף, נמיר את עלות הסל האמריקאי לשקלים בעזרת שער החליפין הרשמי שקל-דולר. מההיבט הקלאסי של הכלכלה אנחנו מסודרים: שער החליפין אמור להיגזר מפערי הערך בין מוצרי ושירותי שתי המדינות. לכן הסל האמריקאי, הנקוב בשקלים, הוא הסל הנכון להשוואת יוקר המחיה בין ארה"ב לישראל.

אלא שבעולמנו הגלובלי – עולם של שערי חליפין הנקבעים מדי שניה בשוק מטבע חופשי – שער החליפין של מדינה מושפע גם מתנועות הון ארעיות, מספקולציה רגעית, ומגורמים אחרים שאינם משקפים את פערי הערך בין מוצרי ושירותי שתי המדינות. כדי לענות על בעיה זו, משתמשים בשער חליפין מתוקן – שער החליפין של שווי כוח הקנייה, הנקרא בראשי תיבות  PPP.

שער זה מחושב על פי אותו עיקרון שכבר תואר לעיל. לוקחים את סל המוצרים הממוצע בישראל ואת סל המוצרים הממוצע בארה"ב (או כל מדינה אחרת), מחשבים את יחס העלויות ביניהם. המספר המתקבל הוא שער החליפין במונחי שווי כוח הקנייה – לכאורה, שער החליפין "האמיתי" של השקל לדולר. אבל, פזמון חוזר, שוב מתעוררת בעיית הרכב הסל: סל המוצרים האופייני בארה"ב אינו זהה לסל הישראלי. ברור לגמרי ששוב פותרים את הבעיה בנוסח חצי-קפה-חצי-תה. וברור לגמרי שהפיתרון הזה רחוק מלהיות אידיאלי.

מחוץ לבעיית ההרכב, מתעוררת עוד בעיה ייחודית לסל ה-PPP. סל הצריכה הישראלי הממוצע מכיל בתוכו רכיב יבוא בשיעור של כ-16% מסך הכל. ערכו בשקלים של היבוא הזה מוכתב על ידי שער החליפין הרשמי של השקל, שכאמור אינו השער "האמיתי". אם שער השקל הרשמי בישראל מיוסף, ולהערכתי, הוא מיוסף בעשרות אחוזים מערכו הנכון, אזי ערך רכיב היבוא בסל מוטה כלפי מטה, וגם ה-PPP מיוסף. על כן, כשממירים את עלות הסל האמריקאי מדולרים לשקלים במונחי PPP, גם היא נמוכה בהרבה מהעלות שתתקבל בשער "הנכון". כלומר, התיקון האמור להתבצע על ידי ה-PPP גם הוא מוטה כלפי מטה בתנאים אלה. כך מקבלים את תופעת יוקר-המחיה-הנורא-בישראל-בהשוואה-בינלאומית.

ועכשיו, המחשה מספרית של כל הסיבוך. ה-PPP של ישראל מחושב על ידי ה-OECD כל מספר שנים.  מ-2008 ועד ל-2012 זה אותו PPP4  והוא 3.64 שקל לדולר. שער החליפין הרשמי הממוצע של ישראל הוא 3.73 ב-2010, 3.58 ב-2011, ו-3.86 ב-2012. כלומר, על פי תחשיב ה-PPP, שער השקל אינו מיוסף כלל ב-2010 וב-2012 (הוא אפילו מפוחת מדי), ומיוסף במעט ב-2011. זו תוצאה לא-סבירה בעליל, ישנה הסכמה די רחבה על כך שהשקל מיוסף הרבה כמעט כל העשור האחרון.

אז מסקנה? שום דבר דרמטי. מדד אחד בשם PPP לא ממש עושה את עבודתו. זה אינו המדד הסטטיסטי הראשון או האחרון שהוא בעייתי. יש קושי מובנה בתרגום התיאוריה הכלכלית לשפת המציאות. וביודענו את כל אלה, כדאי לגשת עם טיפת ספקנות לזעקת יוקר-המחיה-הנורא-בישראל. כמו עוד הרבה זעקות במקום שבו מתבקשת לחישה מגומגמת, גם זעקת יוקר המחיה לא נושאת איתה אמת אלוהית.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

6 מחשבות על “אינדקס יוקר המחיה, מה-זה-יוקר-המחיה

  1. לדוגמה:
    אחת הבעיות שלי כמהגרת שאני באה ומחפשת את סל המוצרים שלי (הקבוע, זה שאני תמיד קונה). ואז לא פעם המוצרים שאני רגילה לקנות באופן קבוע הופכים להיות מאוד יקרים, במדינה האחרת. למשל וופלים שוקולד של עלית. צריך להתרגל ולהתאים (בדיוק כמו שעושים התאמה עונתית של פירות וירקות שקונים).
    אבל כמי שבאה מאוסטרליה כל מה שאני יכולה להגיד זה שישראל ממש זולה…
    בנוסף: באוסטרליה מזון רחוב זול הוא הסושי (2.5 דולל לרול = 7.5 ש"ח), בישראל מזון רחוב זול הוא הפלאפל (10 דולל לפיתה = 30 ש"ח למנה). אז מה נכניס לאינדכס?

  2. תגובתך מעידה שהבנת בדיוק את הבעיה. מדד המחירים לצרכן שלנו מתבסס על סל מוצרים ממוצע המתבסס על נתוני סקר הוצאות המשפחה בישראל. מדד ה-ppp המחושב על ידי ה-OECD ומשמש להשוואות בינלאומיות הוא סוג של הכלאה בין סל בינלאומי אופייני לסל שלנו.

  3. כללית. לדעתי מדד המחירים ליצרן מטופל ורחוק מלייצג איזה
    ניסיון לייצג את יוקר המחירים. אם בתקופה נתונה שכירות דירה
    ומחיר דירה כמעט הוכפלו. מחיר הפלאפל הוכפל. מחיר המים
    גם הוא עלה והמדד הזה לא זז או זז בקושי המדד טופל.
    נימוק שני כמי שהיה פעמיים בהיסטוריה הרחוקה בועדה שעסקה
    בסל המזון. לדעתי השימוש התחוכם במחיר הירקות והפירות,
    למשל, והשימוש במוצרי טקסטיל מיובאים במקרים אחרים משמש
    ככלי לטיפול במדד.

  4. רני,

    אני מקבלת את טיעוניך. מה שכתבתי לעיל נועד להמחיש כמה מהבעיות הקשורות בחישוב המדד. סביר גם להאמין שהממשלה, וזה ממש כל ממשלה, מנסה לעתים להשפיע על המדד באמצעים שציינת. עניין פתיחת היבוא הוא אמצעי גלוי ומוצהר להורדת המדד. השתמשו בו באופן מודע לגמרי בחשיפת שנות ה-90, ואכן הצליחו להוריד את האינפלציה בעזרת פתיחת היבוא מהמזרח הרחוק מסביבת ה-10% לשנה לסביבת 1%-3% (כתבתי על זה הרבה בספרי).

    האם המדד לגמרי אינו מייצג את עליית המחירים? איני בטוחה. צריך באמת להכיר את פרטי הפרטים של חישובו כדי לקבוע את הדברים באופן נחרץ. אבל, נכון, חישוב מדד המחירים לצרכן – כמו בכל חישוב סטטיסטי מורכב אחר – מעלה תמיד הרבה שאלות וסוגיות שכדאי להיות ער להן.

  5. זאת ועוד. יוקר המחיה אולי ניתן 'בסופו של דבר' לחישוב אמין לכשעצמו אבל במציאות האנושית הוא הרי פונקציה של הכנסה פנויה. מה אכפת לו למליאן אם רולס רויס עולה מליון שקל אם יש לו בבנק 10 מיליארד? על הנמשל עמד לא מזמן דן שיפטן כשדיבר על ההכנסה המוסתרת של שני המגזרים המרכזיים המשפיעים על קו העוני ועל שיח קו העוני: ערבים-מוסלמים וחרדים. בסיור שעשינו ברמת הגולן יור מועצה מקומית אמר לנו בלי לעפעף או לגמגם שישובו מוגדר רשמית באשכול3 אבל מעשית הישוב לו באשכול6. לאן נעלמו 3000 לירות שאלו הגששים? התשובה ידועה: מצד אחד העלמות מס בשיעור של עשרות מיליארדי שקלים, ומצד שני שיח צדקנות מצוקצקת שפתיים וצדקנית של אבירי הצדק החברתי בישראל, שמרגישים לא בנוח עם כל ערעור על התיזה שלהם שהכל כאן דפוק ומתפרק. ולא שאין כאן בלי סוף דברים דפוקים ומפורקים, אבל בלי שיח מדוייק מהסוג שתמר בן יוסף מנסה ללמד אותנו לאמץ, כל שיוותר לנו זו צדקנות ריקה מהסוג של 'שלום עכשיו' בתחום הכלכלי.

  6. אודי,

    יש דבר אחד שאני הולכת לתקן בפוסטים הבאים: קצת ערבבתי בין יוקר המחיה לרמת החיים. אז יוקר המחיה הוא באמת הסל שהצגתי בפוסט הזה, ורמת החיים זה הדבר שאתה מדבר עליו. הערבוב שלי קרה בפוסט הראשון בנושא, אבל כדי להבהיר לעצמי דברים, אני חייבת לכתוב אותם כדי לעשות סדר לעצמי. הנושא שאתה מדבר עליו כאן: עלות הסל יחסית להכנסה יטופל כנראה בפוסט הקרוב שלי, או הבא אחריו (אני רק מתחילה לכתוב ועוד לא בטוחה איך זה יתארגן). אז אתה מוזמן לעקוב ולהעיר. אני חושבת שתסכים עם השלב הבא של הצגת הדברים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s