עוד סיפור על התעשרות וחושך

יום אחר יום חזר הסווטשרט אל המרקע. הסווטשרט שמתחתיו נחבא טכנאי הגז האומלל. על פי דיווחי התקשורת, רק מזלו הרע הביא אותו לסרט הזה. מספר טכנאים ביקרו באתר דליפת הגז לפניו, וגם הם לא מצאו את מקור התקלה.

פרטי האירוע עדיין אינם ידועים, אבל דפוסי התנהגותם של טכנאי השירות מוכרים לכל. אביא כאן רק סיפור אחד מתוך עשרות סיפורים שסיפרתי לחברותיי והן סיפרו לי, דקה אחרי שטכנאי השירות עזב.

הטכנאי שהגיע אליי לחבר את מכונת הכביסה החדשה היה דברן במיוחד. כך למדתי כמה עובדות שלא היכרתי. הוא טכנאי אלקטרוניקה, אבל לא מוצא עבודה בתחום. חברת השירות המעסיקה אותו מקציבה לו שבע-עשרה דקות לכל מכונה. בזמן הזה הוא צריך לשלוף את המכונה מהקרטונים, להציב אותה במקום המכונה הישנה, ולוודא שהיא פועלת. אין לו זמן לשאלות שלי. שילמתי לו מהר – איך לא, אחרי הסיפור הזה – וגיליתי לאחר מכן שהוא ברח והשאיר אחריו את הקרטונים ואת כל שאר הלכלוכים.

למחרת, ראיתי שאני לא מבינה משהו בהפעלה. לאחר התערבות של החנות שבה קניתי, הועילו להעביר לי בטלפון טכנאי אחר של חברת השירות. הוא חיפש באינטרנט בזמן שאנחנו מדברים, והסביר לי שאין לו מושג על המכונה הזו.

זה אולי נשמע קטנוני להתלונן על עבדים חסרי אונים, אבל השארת לכלוך בתום העבודה היא בעיניי סימפטום זועק לשירות לקוי. סימפטום שכמובן מוכתב מלמעלה. כך גם הכשרתו הלא-מספקת של הטכנאי השני שאתו דיברתי. ומפאת הוותק שלי במכונות כביסה וכל השאר, אני עוד זוכרת שירות אחר.

היעדר תודעת שירות משגשג באקלים של ממשלה שאינה מפקחת. משרד האנרגיה מעסיק ששה מפקחים בלבד בתחום הגז הביתי בכל רחבי המדינה. כך דווח בוועדת הכלכלה של הכנסת ב-22.1.2014. תקן הפיקוח המלא עומד על 21 איש. מנכ"ל חברת מרכז הגז, יורם תמיר, אמר בדיון על פי דיווח דהמארקר: "חברות הגז פועלות תחת שני תקני בטיחות מצויינים, ואולם הבעיה נעוצה בכך שלא אוכפים אותם".

ובניתוח יבש, סיפור הרקע לאסון הנורא בגילה הוא אותו סיפור-חוזר-על-עצמו. ענף הגז הוא ענף של "מונופול טבעי". זאת משום שאחסון הגז, הובלתו וחלוקתו כרוכים בהקמת ואחזקת תשתית יקרה שמשתלמת רק מהיקף פעילות מסוים והלאה. לכן, במשק קטן כמו המשק הישראלי כדאי לקיים בענף הזה רק חברות מעטות.

אבל ממשלת ישראל מוסיפה לדבוק בחזון התחרות המופלא שלה. הוסיפו מתחרים, היא אומרת לא-משנה-על-מה-מדברים, והשירות יהיה מושלם וזול. כמה מאמצעי התקשורת תוקעים כל יום בשופרות את המנטרה הפשטנית הזאת. ולמרבה הצער, גם כלכלנים צעירים המסיימים את לימודיהם ומשתלבים במשרות בממשלה, יוצאים מהאקדמיה ללא כל הבחנה בין התחרות הרגילה בשטח לתחרות במודל האידאלי.

הוספת מתחרים עשויה לעתים להוזיל את השירות, אבל, במקביל, היא עלולה לשחוק את רמתו, כפי שרואים בבירור בתחבורת האוטובוסים בישראל. גם התוצאה ההפוכה היא אפשרית: מחירים ממריאים ושירות נחות. הפיתרון במקרים כאלה הוא חיפוש מתמיד אחר איזון: שילוב של פיקוח ממשלתי בשטח עם עבודת מטה שלומדת ומסיקה מסקנות.

אבל ממשלות ישראל כבר שנים רבות שאינן מכירות בערכו של פיקוח כזה. אולי הן נזהרות שלא להרחיב את תקציבן ואת כוח האדם שלהן. אולי הן חושבות שככה אי אפשר "לעשות עסקים". אולי הן נמנעות במתכוון מלהכביד על בעלי חברות שלוו סכומי עתק כדי לרכוש אותן – אבל, איפה הן, הממשלות, היו כשההלוואות האלה אושרו.

ואם בכל זאת שואלים בשביל מה צריך ממשלה, הרי התשובה נגזרת בדיוק מהדברים האלה. ממשלה קיימת כדי להתמודד עם כל הסוגיות שאינן נפתרות באופן ספונטני. ואם בשלושת העשורים האחרונים בישראל, נשכחו  כמה ערכי הגינות וכולם רוצים רק להתעשר, מי יודע אם זה בהשראת הממשלה או בגלל הסתגלותה לחזונות הרחוב. אבל מה זה חשוב. חשוב מי תהיה הממשלה הבאה, ומה היא תעשה .

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

4 מחשבות על “עוד סיפור על התעשרות וחושך

  1. יש סתירה מובנית בטיעון. אין מונופול של החברות המספקות מוצרי חשמל ובכל זאת קיבלת שירות גרוע. יש מונופול בגז והתחרות מועטה והשירות גרוע. כלומר שירות רע יכול להתקיים בכל מבנה משקי. אפשר לומר למשל הרבה דברים רעים על חברת החשמל אבל השירות שהיא נותנת הוא בדרך כלל סביר וזה לא נובע בהכרח מפיקוח. חברת הוט הסתכסכה עם הטכנאים שלה וזמן רב לא נתנה כל שירות חוץ מאשר "שירותי מכירה". לעתים תחרות קשה בענף גוררת מתח רווחים נמוך מאד ופגיעה באיכות השירות.

    מכל מקום איכות שירות להבדיל מאיכות מוצר היא אחד הדברים הקשים יותר לאכיפה ולפיקוח.

  2. משה,

    החברה שחיברה את מכונת הכביסה שלי היא לא החברה שמכרה לי אותה, אלא חברה המספקת שירות תיקונים. בתחום הזה יש חברות מעטות השולטות בתחום, וגם ישנה הפנייה של החנות המוכרת לך (מן הסתם בהמלצת היבואן) לחברת שירות מסויימת. כלומר, זה במפורש אינו תחום של תחרות משוכללת.

    אני מסכימה עם טענתך שתחרות קשה גוררת מתח רווחים נמוך ולעתים קרובות פוגעת בשירות, כתבתי את זה במאמר.

    אני מסכימה גם עם טענתך שהפיקוח על איכות שירות אינו קל, זה אינו אומר שהוא בלתי-אפשרי. יש איזשהו פיקוח על הכשרת רופאים, נכון? מילטון פרידמן, למשל, טוען שהוא מיותר, ואני כמעט בטוחה שאתה לא תאמץ את טענתו. אז כמו בכל התערבות ממשלתית, צריך הרבה רצון טוב וניסיון מצטבר כדי לעשות את הדברים נכון.

  3. אתייחס לפיקוח על רופאים למשל או על עורכי דין או רואי חשבון. האמת היא שלמרבה המזל רובם המכריע של הרופאים עובדים כשכירים במסגרת מוסדות רפואיים ואז קיימת היררכיה ואפשרות פיקוח הנובעת מהעבודה בצמוד. היקוח החינוני הרבה פחות אפקטיבי.

    ביחס לעורכי דין -המקצוע שלי-האמת שאין שום פיקוח מקצועי אלא זה הנובע מהגשת תביעות אחריות מקצועית-במידה שניתן לקרוא לזה פיקוח. קיים פיקוח על התנהגות אתתי שהשמעתו מוטה. כמובן מניחים שהשוק החופשי יגרום לכך שהלקוחות לא ימליצו על עו"ד רשלן-נניח מתוך תמימות שיש בזה משהו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s