כביש מספר 1 והדלאי למה

תודו שזו כותרת גאונית. אבל אני מעכתי את הדף שעליו היא נכתבה. מעכתי, כי לא זכרתי את ההמשך. ואז, בזמן תליית גרביים על החבל – עיסוק מדידטיבי מומלץ תמיד – נדדו מחשבותיי למייל הראשון של הבוקר, מייל מחברים שביקרו אצלנו במוצאי שבת. הם דיווחו כי שלומם טוב, למרות שנתקעו שעות בתאונה בדרכם חזרה למרכז הארץ.

בדקתי באינטרנט ומצאתי כי בתאונת השרשרת בכביש מספר 1 היו מעורבים 20 כלי רכב. למרבה המזל, רק כמה מנוסעיהם נפגעו באופן קל. ואז נזכרתי איך כביש מספר 1 מתקשר לדלאי למה. זה היה בעקבות מודעת תעמולה לבחירות שהתפרסמה במקומון של מבשרת ציון. אחד מהמתמודדים לראשות המועצה הבטיח למצביעים כי יפעל למען החינוך ביישוב. הוא, כמובן, גם יחתור ללא-לאות לקידום התרבות שהוזנחה אצל קודמיו. והעיקר, הוא יקדיש את כל כוחו לשיפור איכות החיים של כו-לנו.

בלעתי את מנת הדבש וחשבתי, רק שלום עולמי חסר. ברוך בואך לפרברנו, הדלאי-למה. העבודות המתבצעות בכביש מספר 1 עומדות לנתק אותנו מכל תחבורה ציבורית. הכביש, בסופו של דבר, אמנם יורחב, אך בשלב הזה מסלוליו הצרים ממילא הוצרו עוד יותר. שולי הביטחון בכביש בוטלו. הנהיגה בין מחלף הראל לשער הגיא הפכה להיות עיסוק מאתגר. ועל כל אלה, דלאי למה יקר, לא היה לך מילה להגיד.

ואני שואלת, אם ראש מועצה לא צריך להילחם על כך שיסתפקו בסלילת קטעים קצרים יותר בכל פעם. הקטעים הארוכים אולי זולים יותר למבצעים, אבל מקשים יותר על התעבורה. אבל מה אני מצפה ממתמודד מסכן. שתי וועדות של היישוב, שבתוכם מומחי תחבורה מוכרים, לא הצליחו לתקשר עם האחראים לסלילת הכביש, למרות אין-ספור ניסיונות הידברות. עכשיו, לקראת הבחירות, התקיים מפגש של נציגי היישוב עם שר התחבורה, בחסות אחד המתמודדים לראשות המועצה. השר הבטיח, האם בעוד חודש ייתן השר את דעתו לשולי הכביש ולשוליים אחרים?

כי בסופו של דבר, העיקר הוא אם ייפתח מסלול הידברות בין נציגי יישובנו לרשות התכנון במשרד התחבורה. האם, בכלל יש רשות תכנון במשרד התחבורה? ואם יש תכנון, האם יש גם מעקב אחריו? ואם יש מעקב, האם הוא מתואם עם התכנון, ביודענו שאף אחד  מהאחראים לכביש יום-יום לא מדבר עם ששים אלף התושבים החיים לצדו.

מחשבתי המדידטיבית, שחוזקה בכותרות האינטרנט הטריות, נישאה הלאה למפגש הגורלי בין שר האוצר לראש הממשלה. האם הם ימנו נגיד חדש לבנק ישראל, תהיתי לעצמי, זה היה בבוקר אתמול. על מה הם חושבים כשהם דנים במינוי נגיד בנק ישראל?

בעיתונות, עד כה, נותחה סוגיית הנגיד באופן הבא. נגיד גבר או נגידה אישה? מה יש לסטנלי פישר נגד הגבר ובעד האישה? למי אכפת מה סטנלי פישר אומר? האם מינוי נגידה-אישה בארה"ב מגדיל את סיכויי האישה כאן? האם תמיכתו או אי-תמיכתו של יאיר לפיד באישה מפגינה שהוא בעד או נגד נשים בתפקידים בכירים, בעד או נגד הגברים המועמדים, בעד או או נגד נתניהו? האם זה שמועמד א' כתב את המאמר ההוא לפני 12 שנה, אומר שהוא יעלה או יוריד רבית עכשיו?

שאלתי את עצמי אם אלה גם הנקודות שצפו במחשבתם של שר האוצר וראש הממשלה בעת פגישתם, ועניתי לעצמי שזה לא ממש חשוב. זה גם לא חשוב אם הם דיברו ביניהם על מדיניות שער החליפין של ישראל או על מדיניות ויסות כמות הכסף של הבנק, ועל השקפותיו של כל מועמד בנושאים האלה. זה לא חשוב, כי ממילא הם לא מבינים דבר בבמקרו-כלכלה. הם לא יכולים להבין, כי כבר עשרות שנים שלא מתקיים בישראל דיון ציבורי רציני בנושאי היסוד של הכלכלה. וגם אם הם יתודרכו בנאמנות, אין כל סיכוי ששר האוצר או ראש הממשלה יפנימו בזמן קצר את ההתלבטויות ואת הסתירות הפנימיות הכרוכות במדיניות בנק ישראל.

זה לא חשוב, כי במציאות שכל הזמן מפתיעה, ממילא נושא תפקיד כלכלי מורכב משנה את דעותיו מפעם לפעם.

עבר יום, קרנית פלוג מונתה לנגידה. נאחל לה שתדע לרענן את השקפותיה מדי יום. נאחל לה  שתדע להגן עליהן בפני לחצים לא ענייניים. נאחל לה הצלחה בתפקידה החשוב.

5 מחשבות על “כביש מספר 1 והדלאי למה

  1. והחלק הכי מעניין זאת העובדה שסלילת כבישים יוצרת צפיפות, אז כל העבודה הזאת היא לבטלה.

  2. עמית,

    בוא נאמר את זה בנוסח זהיר קצת יותר: הלוואי והייתי משוכנעת שיש איזו שהיא תוכנית על לתחבורה הבודקת את את כל הדברים האלה.

  3. תמר

    לפעמים אני זהיר אבל כאן העובדות כל כך ברורות שזה נראה חסר טעם.
    כפי שתוכלי לראות במטה אנליסיס בקישור הזה – http://www.nber.org/papers/w15376.pdf
    במקומות שונים, לאורך עשרות שנים ועשרות אלפי ק"מ כל סלילה של כביש הגדילה את הצפיפות.
    אפשר לפתור את הבעיה חלקית בעזרת תחבורה ציבורית אבל הרוב הוא תלוי תכנון פיסי.
    למשל אם רוצים שצפיפות תנועה תהיה בגדר הסביר צריך לתכנן ערים שהם מקום המגורים העיקרי של האדם באופן שלא יצריך נסיעות. לדוגמא, צריך לתכנן איזורי קניות ותעסוקה בטווח סביר מהמועסקים והלקוחות.

  4. עמית,

    מקבלת את דבריך. עם זאת, מודה שאיני מכירה את נושא התחבורה מקרוב. מה שברור הוא ש"תוכנית" התחבורה באזורנו היא אבסורדית. וזאת לא מתיאוריה אלא מהחיים. כל מה שהזכרת אינו נמצא שם: חשיבה על תחבורה ציבורית, תכנון אזורי, או כל תכנון אחר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s