גבולות המדיניות המוניטרית

מה הקשר, תגידו לי מה הקשר. הקשר בכלכלה, הקשר במדעי החברה, הקשר בחיים בכלל. סוג של תשובה לשאלה הנצחית הזו ניתן בסדרת הודעות לעיתונות של בנק ישראל מה-13.5.2013.

שלוש ההודעות הקצרות מסבירות מדוע הופחתה הרבית ב-0.25 נקודות האחוז באותו יום, ולא במועדה הרגיל בסוף החודש. שלוש ההודעות הקצרות קושרות את הפחתת הרבית הלא-שגרתית לתחילת הפקת הגז ממאגר תמר.

הפקת הגז המקומית אומרת פחות יבוא גז מחו"ל, פחות הוצאת מטבע זר מישראל. הפקת הגז המקומית אומרת תחילת ייצוא גז מישראל, כניסה מוגברת של מטבע זר לישראל.

כניסה מוגברת של מטבע זר למדינה, היצע גדול יותר של דולרים, יוזילו את המטבע הזר במונחי שקלים. השקל שלנו, שמתחזק גם ככה בעקביות מאז ראשית שנות ה-2000, יעבור לשלב חדש בתולדותיו: שלב של ייסוף מואץ יותר. ייסוף השקל ישחק את כושר התחרות של ישראל. ובשורה תחתונה, אמנם נזכה במטבע זר, אך נפסיד בייצוא המוצרים האחרים מישראל, ובכללם ההיי-טק. מאזננו הדולרי אמנם ישופר, אך מאזן התעסוקה שלנו יורע. זאת, משום שכריית הגז זקוקה למעט ידיים עובדות, ובמיוחד ידיים עובדות מישראל. ובמילים אחרות, הסיכוי להשתלב בתעסוקה-המכבדת-את-בעליה בישראל עלול לקטון עוד יותר עקב הפקת גז ומכירתו שאינן מתוכננות ואינן מבוקרות מספיק.

את הבעיה הזו מנסים לפתור עכשיו בעזרת הקמת "קרן עושר" שתתחיל לפעול ב-2018. הקרן הממשלתית תשקיע חלק מתקבולי הגז שיועברו אליה ברכישות ממשלתיות בחו"ל, וכך תפחית את ההמרה לשקלים של המטבע הזר הנכנס למדינה. ועד ל-2018, עד שהקרן תפעל, יחדש בנק ישראל את ימיו כספקולנט בשוק המטבע. הוא ירכוש מטבע זר כדי לענות על ההיצע המוגבר. ב-2013, למשל, הוא ירכוש כ-2.1 מיליארד דולר עד לסוף השנה.

רכישת מט"ח על ידי הבנק המרכזי אינה פטורה מתופעות לוואי. מה גם שהצלחתה בבלימת ייסוף המטבע לא הוכחה בעבר ואינה מובטחת. אי לכך אין מנוס מחידוד השאלות הבאות:

קרן העושר – מדוע היא תתחיל לפעול רק ב-2018? האם משום שתקבולי המדינה מהכנסות הגז ישמשו בינתיים למילוי חורים בתקציב? ואם כן, הנה עוד קשר בין ההתעקשות על "ממשלה קטנה" לבלימת הצמיחה. הפעם, ההימנעות מהטלת מסים נוספים והגירעון הנובע ממנה, דוחפים את הממשלה לניצול הכנסות הגז, ומקרינים מתוך כך על מדיניות שער הרבית ושער החליפין.

ייצוא הגז – אם השלכותיו השליליות היו ידועות מלכתחילה (בנק ישראל עוסק בנושא כבר מספר שנים) מדוע הוא לא נאסר? ואם אי-אפשר לשלול ייצוא מזכיינים פרטיים, מדוע הופרטה הפקת הגז מלכתחילה, במחיר של פגיעה בריבונות הממשלה?

יזמה פרטית יעילה יותר? הקביעה הזו מעולם לא הוכחה. ואם היא יעילה יותר, איך מטילים עכשיו על הממשלה את האחריות הכבדה להשקעת כספי קרן העושר? איך סומכים עכשיו על בנק ישראל שיתפקד בשוק המטבע כספקולנט-על?

רכישותיו של בנק ישראל בשוק המטבע – במה הן עדיפות על הגבלת תנועות ההון קצרות הטווח הלא-יצרניות לישראל? הגבלה כזו עשויה לקזז במידת-מה את זרימת המטבע הזר לישראל בעקבות ייצוא הגז.

גבולות המדיניות המוניטרית – אמרו לי במה עדיפים משחקי השוק כ-אילו – הפקת הגז הפרטית כ-אילו, רכישת המט"ח על ידי בנק ישראל בדמות שחקן פרטי כ-אילו –  על ניהול שקוף וברור של המשק על ידי הממשלה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

7 מחשבות על “גבולות המדיניות המוניטרית

  1. למרות שמקובל לחשוב כי העברת המט"ח לישראל נובעת בשל הפרשי הרבית – האמת היא שהרבית מעניינת את המעבירים כקליפת השום…
    מי שמעונין בהשקעה יצרנית – משאיר בסופו של יום את הכספים בארץ. כל היתר גורמים וממתינים להתחזקות הש"ח מול המטבעות האחרים – עובדה שזה קורה – ואז ממירים את הש"ח חזרה למט"ח ובפועל מקבלים רבית של 5-10% [לעתים לתקופה של חודשים ספורים] וכל זה על חשבון תושבי ישראל..
    הפתרון – הלא מקובל – הוא הטלת מגבלות על תנועות הון, קביעת רבית שלילית או מיסוי הפרש השערים – או פיחות חד-פעמי..
    יותר חשוב להגן על היצוא ומקומות העבודה בארץ מאשר על ספקולציות של בנקים זרים ואולי אף גורמים עויינים…
    ובא לציון גואל…

  2. שעיה,

    מסכימה אתך: הפרשי הרבית המזעריים היום בין המדינות המתועשות אינם גורם משמעותי בתנועות ההון הבינלאומיות.

  3. "תנועות ההון הבין-לאומיות" משולות לאותו כדור-מפצח-בתים שראיתי בסרטים,
    ההבדל הוא שהכדור שבו אנו עוסקים אינו נשלט והוא קטלני.

  4. לקסי,

    תהיה מנומס, תגיד שהוא עלול להיות קטלני. וברצינות, התנועות האלה עשויות גם להועיל, בתנאי שהן ממוינות בקפדנות על פי תועלתן הפוטנציאלית לציבור ולא רק למחולליהן ולאלה יודעים להתלבש עליהן, וגם מבוקרות ומסויגות על ידי הממשלה.

  5. תמר שלום

    פוסט המעניין שלח דיברת על האפשריות שונות להתמודד עם בעיה של יסף השקל. עולה לי השאלה למה לא ציית את הכלי של לעשות פיחות יזום בשקל ודרכים שונות? ושאלת המשך היא למה לא להדפיס שקלים כדי לעשות את הפיחות הזה נוכח היסף הצפוי מייצוא הגז (ברור ששלב ראשוני הוא לעצור את היצוא עצמו)? למה הדפסת כסף אינה חלק מארסנל הכלים המוניטריים?

    תודה על הפוסטים המעניינים שלך ותודה מראש על התשובות שלך.

  6. דן,

    שער השקל היום נקבע בשוק החופשי, דהיינו בכמה חדרי עסקות, בעיקר בשלושת הבנקים הגדולים. הוא נקבע על ידי ביקוש והיצע. לכן, בשיטה הנוכחית, אי אפשר לבצע בו פיחות יזום, ובנק ישראל "מתחפש" לאחד מקוני המטבע הזר.

    לשאלתך השנייה: הדפסת השקלים תניע פיחות דרך המנגנון של האצת האינפלציה. זו התפתחות שאינה רצויה.

  7. פינגבק: עבודה שחורה » משהו על "כלכלה" גם ללא כלכלנים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s