הקריירה השלישית של ג'ורג' סורוס

אלמלא שמעתי אותו במו אזניי, מכריז על סלידתו מהימורי מטבע, ועל התגייסותו למעורבות חברתית, לא הייתי נתפשת לידיעות המתפרסמות בימים האחרונים. אבל מאחר ששמעתי, והחוויה נחרטה בזכרוני, קשה לי להתעלם מהדיווח האומר כי סורוס וקרן הגידור שלו שוב נערכים להימור נגד השטרלינג הבריטי, בהמשך להימורם שכבר הניב פירות בחודשים האחרונים נגד היאן היפני.

הימורו הבולט הקודם, נגד השטרלינג הבריטי, חל בספטמבר 1992. השטרלינג אז היה מקובע למנגנון החליפין האירופי, סורוס העריך כי ערכו גבוה מדי. במהלך מודע, הוא מכר מיליארדי ליש"ט, וגרם לפיחות של כ-23% בערך המטבע הבריטי. בריטניה נאלצה להתנתק מהמנגנון האירופי, סורוס גרף רווחי עתק ותהילת עולם.

חמש וחצי שנים מאוחר יותר, בפברואר 1998, הוא נאם בוועידת דאבוס בפני אולם מלא. במהלך השנה קודם לכן, ארעו משברי המטבע של מדינות אסיה. שם, סורוס לא נחל הצלחה גדולה בהימוריו. ישבתי באולם, והקשבתי בצמא לנאומו – סורוס הוא, ללא ספק, אדם בעל כושר הבחנה יוצא דופן. הבאתי את עיקרי הדברים בטור שלי בגלובס מה-13 לפברואר 1998.

"זה מפחיד, בגלל שאנחנו לא מבינים מה קורה", הוא סיכם את התרשמותו ממשברי אסיה. בהמשך, פירט את ביקורתו כלפי השיטה הקפיטליסטית הגלובלית, ובמיוחד כלפי מודל שוק ההון שהיא מטפחת. כאן המקום להזכיר, כי סורוס הוא יהודי הונגרי שנמלט לבריטניה במלחמת העולם השנייה, ורכש את השכלתו בה. כיום הוא חי בארה"ב. עושר התנסויותיו בוודאי עומד ביסודה של ראיית העולם המורכבת שלו: קפיטליסט המנצל את פגמי השיטה להתעשרותו, ובה בעת מתעב אותה. בנאומו בדאבוס, סורוס מנה את חמשת פגמי הקפיטליזם הגלובלי העיקריים בעיניו. הנה הם, כפי שסיכמתי אותם בגלובס בעקבות הנאום ששמעתי.

"ראשית, החלוקה הבלתי שווה של תגמולים בין הון לבין עבודה, ובין הון יצרני להון פיננסי. האחרון הוא זה שגורף את כל הקופה, בגלל כשרונו להתנייד מהר לכל נקודת רווח חדשה. שנית, סורוס טוען כי שוקי המטבע בלתי יציבים מטיבם, ואם עוזבים אותן ל'יד הנעלמה' הם מעבירים את הנגע שלהם לשאר המגזרים. שלישית, סורוס מתייחס לעניין המונופולים, שעל פי השקפתו איתנים יותר מתמיד במערכת הרב-לאומית הגדולה, ובכך מביאים לידי אבסורד  את ההתייחסות האוטופית לשוק חופשי. רביעית, סורוס מסביר כיצד מושג המדינה מאבד ממשמעותו – כיחידה שמגינה על האזרח – מול ההון הפועל במימדים גלובליים".

ולבסוף, הפגם החמישי שסורוס מנה היה דחיקתם הצדה של ערכים, או בניסוחו: "השווקים הופכים כל דבר לסחורה – גם אנשים (שהופכים להון אנושי) וגם טבע (שהופך לקרקע). ניתן איכשהו להשלים עם כלכלת שוק, אבל מי יכול לחיות עם 'חברת שוק'".

כה אמר סורוס לפני חמש-עשרה שנה. ניתן היה להבין מדבריו כי נקעה נפשו מהימורי שוק ההון והמטבע. ואכן במהלך חמש-עשרה השנה שחלפו מאז, הוא תרם הרבה למיזמים חברתיים, וביניהם גם מיזמים הנוגעים לשמאל הישראלי. יזמתו הבולטת ביותר בתקופה זו היא הקמת המכון לחשיבה כלכלית חדשה בארה"ב. מכון המאגד בתוכו כלכלנים מהצד השמאלי של המפה, במועצתו המייעצת יושבים חתני פרס נובל: סטיגליץ, אמרטיה סן ואקרלוף, ועוד כלכלנים ידועי שם.

קשה להחליט מה מרתק יותר – פיתולי הקריירה של סורוס או פיתולי הכלכלה העולמית המשתקפים מבעדם. ניתן לנחש כי מחייתו של סורוס, שרכושו נאמד במיליארדים רבים, כבר אינה תלויה בהימור מטבע זה או אחר. אבל תאוות ההימורים עדיין בוערת בעצמותיו, אולי בגלל הצד המשחקי שבה: ראו, הוא כאילו קורא בשובבות, שוב פיצחתי את השיטה, מי כמוני קולט את חולשותיה.

גם במשבר שנות ה-2000, סורוס כבר מספר שנים מתריע בעקביות על הצונאמי הבא. כעת, ככל הנראה, הוא מעריך שהתנפצותו קרובה מאד. וזה אולי המסר העיקרי מהימורו המחודש של לוליין המטבעות, מסר הנוגע גם לקברניטי הכלכלה בישראל: החזיקו חזק, הנה מגיע הגל הבא. האם עשיתם כל מה שביכולתכם על מנת להגן על עצמכם ועל המדינה שבה אתם חיים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

8 מחשבות על “הקריירה השלישית של ג'ורג' סורוס

  1. עד כמה שאני זוכר המשבר האסייתי היה תוצרת חבריו של סורוס. אחרי משבר דומה שקרה במקסיקו בתחילת שנות ה-90 הם הבינו שזה ניתן לבימוי. אני זוכר שיחה עם אסתר אלכסנדר על היועץ האמריקאי של מדינה במזרח נדמה לי מלזיה, שהוכרז אישיות בלתי רצויה בארה"ב משום שיעץ לנשיא מלזיה שלא לאפשר הוצאת מטבע חוץ מהמדינה. כך קרא שהמדינה הזאת לא קרסה כמו יתר "הנמרים" האסייתיים.

  2. עמית,

    לא חבריו של סורוס, אלא סורוס וחבריו. אלא ששם סורוס לא כל כך הצליח, וזה מה שעורר את הרהורי החזרה בתשובה שלו. נכון גם שמלזיה הטילה מגבלות על תנועות ההון למדינה וממנה, וכך מנעה את המשבר שלה. שליטה, מוהאטיר מוחמד, אמר אחר כך מספר "דברי חיבה" על הפיננסיירים היהודים.

  3. מבלי לחוות דעה כלשהי על האיש, חשוב להזכיר ש"הקריירה השלישית" החלה כבר בפברואר 2010, אז קרן הגידור של סורוס היתה בין נבחרת "המהמרים" של וול-סטריט נגד היורו. זו היתה תקופה בה ערכם של האירו ושל האג"ח הממשלתיות של יוון צנח, ולא בלי קשר…

  4. אני צריך לחפש את לינק לספר שכתב עיתונאי אחד על סורוס. האיש מתנהל בסודיות, וכדי למצוא חומר, העיתונאי חיפש אנשים שעבדו אצלו (אצל סורוס) ונותרו ממורמרים. והוא מצא אחד שהיה מכרה זהב של מידע. הוא היה הנציג שלו במדינה בדרום מזרח אסיה, לא זוכר איזו, אחרי כמה וכמה הימורי מטבע מוצלחים. הבחור הזה ביקר במשרדים של חברות אשראי גדולות, ומאוסף המזכרות שהיה תלוי על הקירות הוא הגיע למסקנה שרוב בעלי החוב שלהם התמוטטו מזמן, ומכאן שהממשלה מחזיקה אותן בחיים על ידי הזרמת כספים, בניגוד להתחייבויותיה הבינלאומיות. הוא שלח מברק לסורוס שהזמן בשל להתערב נגד המטבע המקומי. הוא לא קיבל תשובה. אחרי שבוע עוד מברק, שוב אין תשובה. ואחרי שבועיים הוא קורא בעיתונים שסורוס נמצא בביקור ממלכתי באותה מדינה, ונואם בפני ראשיה על הסכנה שבשוק המטבע ובספסרות הכספים. הוא החליט שלא להפיל את המטבע המקומי ולוותר על הרווח הצפוי. הוא יכול היה להרויח בערך מיליארד דולר. הנציג שלו היה מרוויח 5% מזה. אפשר לעשות חשבון ולראות למה הוא הרגיש ממורמר ונבגד, עד כדי כך שהוא נתן לעיתונאי החרוץ טונות של מסמכים, כולל המון דואר אלקטרוני חסוי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s